מהפכת המזונות במשמורת משותפת - פסיקת בית המשפט העליון

עד היום היה הנושא של משמורת משותפת ותשלום המזונות מורכב וכואב.
אב שרוצה לגדל את ילדיו באופן שווה לגרושתו, מוצא עצמו משלם מזונות באופן לא שוויוני, גם אם גרושתו מרוויחה יותר. 

מצד שני, אבות רבים שבית משפט פסק להם "משמורת משותפת", שהיתה עד היום מושג מרוקן מתוכן ממשי, לא באמת מגדלים את הילדים שווה בשווה כמו גרושתם. 
הפסיקה החדשה עלולה לשנות סדרי עולם לא רק בתחום מזונות הילדים, אלא גם בתחום המשמורת המשותפת. 

פסק דין מהפכני

לפני מספר ימים נפל דבר בישראל. חודש יולי 2017, יחשב למהפכני עם פרסום פסק דין בע"מ 919/15 וכן בע"מ 1709/15 של בית משפט העליון בהרכב של 7 שופטים ברשות המשנה לנשיאה השופט ג'ובראן, ובהובלת כב' השופט פוגלמן.

לאחר שנים, נתן העליון פרשנות מחודשת לדין העברי שעל בסיסו נפסקו דמי המזונות מהאב, וכעת קובע העליון כי: "יש לקבוע כי שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם בגילאי 15 – 6 (כלומר מעת שהילד עובר את גיל "מזונות חובה", ועד סיום תקופת "דמי מזונות מצווה" - בפועל עד גיל 18) תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. כתוצאה מכך, אפשרי כי במקרים של משמורת פיזית משותפת יופחת חיובו של האב בהשוואה למקובל כיום".

עוד נקבע בפסק הדין, כי: "אם ההורים שקולים מבחינה כלכלית, אפשרי גם שכל הורה יישא במזונותיו". 

אם אתם אבות גרושים, ניתנה לכם משמורת משותפת בפסק דין, וההכנסה הפנויה שלכם קטנה מההכנסה של גרושתכם - תתחילו לשלם פחות.  

פרשנות הדין העברי לחובת המזונות

כדי להגיע לפסיקה המהפכנית הזו,  נאלץ בית המשפט העליון לחרוג מסמכותו המשפטית, ונכנס לעובי הקורה ההלכתית, כפוסק של ממש. 

הדין העברי מבחין בין כמה קבוצות גיל לגבי מזונות. מזונות קטני קטנים עד גיל 6 (ע"פ הרמב"ם) נקראים מזונות חובה. מדובר במזונות שהם חובה מוחלטת על האב בלבד, ובהם לא עסקה הפסיקה. 
קבוצת הגיל השנייה עליה מדבר הדין העברי היא גילאי 6-15. שתי תקנות קבעו את חיוב המזונות על האב בגילאים אלו - תקנת אושא בימי התלמוד (מסכת כתובות) ותקנת הרבנות הראשית בשנת תש"ד (1944). מזונות בגילאים אלו הינם מדין "מצווה". תקנת הרבנות פורשה ע"י הרבנים הראשיים בשנת 1947 כך שתשלום המזונות (ההוצאות המינימליות) ע"י האב עד גיל 15 הינו "חובה משפטית עצמאית גמורה" - בלי קשר להכנסות האב.

במשך כל השנים פירשו כל בתי המשפט את החוק לפיו חובת האב הינה אבסולוטית מתוקף הדין העברי. 

איך הפך בית משפט העליון את הפסיקה? 

בית משפט העליון זהה בפסיקה גם את המחויבות של האם לדאוג לפרנסת הילדים במקרים של מזונות צדקה - כל ההוצאות מעבר למינימום.

כך ראה בית המשפט, כי "תקנת אושא" מתקיימת בשני תנאים מצטברים: 1. האב יהיה "אמיד" ומצבו הכלכלי טוב. 2. אין מקור אחר שיכול לממן את הילדים. אם האם אמידה, ויכולה אף היא לממן את הילדים - התקנה לא מתקיימת. 

אבל מה עושים עם תקנת הרבנות הראשית משנת 1944? כאן התבסס העליון על החלטת מועצת הרבנות הראשית מסוף שנת 2015, שנמנעה מלהכריע בסוגיה ובמחלוקת הפוסקים בעניין, אך לדעתו של בית משפט העליון (לא בטוח שלדעת הרבנות הראשית – ודעתה זו עוד תשמע...) יש פתח לכך ש"על היושבים בדין להוסיף לשיקול הדעת בפסיקת מזונות הילדים את היכולת הכלכלית של האם".

בנוסף, צירף בית משפט העליון גם את דעת היועמ"ש, לפיה: "יש לתת את הדעת לכך שבמרוצת השנים חלו שינויים ניכרים בהסדרי המשמורת שהיו מקובלים מימים ימימה, שבגדרם האם נותרה ההורה המטפל בילד לאחר הגירושין, ואילו האב זכה בהסדרי קשר מוגבלים".

עוד צרף העליון את מסקנותיהן של ועדות שיפמן ושניט, לפיהן: "המסקנה המשותפת של שתי הוועדות היא, שהאחריות הטיפולית והכלכלית בילדים מן הדין שתחול עקרונית בשווה על שני ההורים, אף אם אינה מתחלקת ביניהם למעשה בשווה, ויש לזנוח את התפיסה המגדרית על פיה גידולם של ילדים מוטל על נשים וכלכלתם מוטלת על גברים" ואת המצב הבלתי אפשרי שהיה נוהג עד כה באי אחידות הפסיקה בנוגע למזונות. 

כל אלו, בצירוף "עקרון השוויון" שנפגע במצב שהיה קיים, הביאו את השופט פוגלמן, שכתב את עיקר פסק הדין בן 119 העמודים, ואת שאר חברי ההרכב המורחב לפסיקה התקדימית לפיה, בעת משמורת משותפת חובת האב למזונות לא תהיה יותר אבסולוטית, אלא תשקף את יכולת ההכנסה של שני בני הזוג באופן שוויוני. 

עוד יצוין, כי פסק הדין אפשר לבית משפט לענייני משפחה להפעיל שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה שיובא בפניו.

משמעויות מהפכניות - וגם גל תביעות?

פסק הדין הוא מהפכה של ממש. ראשית, המושג "משמורת משותפת" מקבל עם פרסום פסק הדין משמעות מהפכנית וכלכלית. 

עד היום היה מדובר במושג כמעט חסר משמעות מבחינה מעשית. מהיום האינטרס של האימהות להתנגד למשמורת המשותפת יגבר בשל הפסקת דמי המזונות הכרוכה בכך. בית המשפט לענייני משפחה, שנטה עד היום לפסיקת "משמורת משותפת" - גם במקרים בהם גידול הילדים היה רחוק מלהיות שוויוני, יצטרך לבחון שוב את משמעויות המשמורת המשותפת, ורמת השוויון שהיא דורשת משני הצדדים בעת גידול הילדים. 

מצד שני, אבות רבים שמצאו עצמם במשך שנים משלמים אלפי שקלים בעוד שההכנסה הפנויה שלהם קטנה מאוד ביחס להכנסה הפנויה של גרושתם, יגשו לבית המשפט לענייני משפחה ויתבעו להפסיק את תשלום המזונות או לפחות להפחית אותו באופן משמעותי. 

המשמעות הפרקטית היא, שמאות ואלפי תיקי מזונות ומשמורת יפתחו בקרוב לדיון מחודש.