בשבועות האחרונים החלה תופעה שהתפשטה ברחבי הארץ - צעירים ובני נוער מתחפשים לליצנים, יוצאים לרחובות, אורבים לאזרחים ולילדים כדי להפחיד אותם ולעורר פחד.
ברחבי הרשת הופצו סרטונים רבים בהם מופיעים ליצנים שמאיימים על ילדים. התופעה החלה בהשפעת הסרט "IT", שעלה לאקרנים לאחרונה.
פורסם, כי שוטרים עכבו לחקירה שני קטינים כבני 15 לאחר שהתקבל דיווח, כי הם רדפו אחרי ילדים כשעל פניהם מסיכות ליצנים, וכי הם מחזיקים בכלי תקיפה
דיווחים אודות ליצנים שמפחידים אזרחים
בימים האחרונים אף התקבלו בערים שונות דיווחים במשטרה אודות ליצנים שהפחידו אזרחים באמצעים שונים.
כך למשל, ב-4.10.2017 פורסם, כי נער בן 13 נעצר בהרצליה. הוא נתפס כשעטה מסכת ליצן ונשא סכין. ע"פ הגרסה של הנער, הוא הגיע לפארק הרצליה בעקבות הפרסומים ברשתות החברתיות, והוא הצטייד מראש בסכין שהביא מהבית. הנער שוחרר בתנאים מגבילים למעצר בית. החקירה בעניינו נמשכת.
במקרה אחר, במשטרת באר שבע דווח על נער בן 15, שטען בפני כוחות ההצלה כי הוא נדקר מסכין כאשר נמלט לדבריו מנער מחופש לליצן שהבהיל אותו. מדיווחי כוחות ההצלה שהגיעו למקום, עלה כי הנדקר התפנה עצמאית לביה"ח סורוקה כשהוא במצב בינוני.
ועוד, אתמול (7.10.2017) פורסם, כי שוטרים עכבו לחקירה שני קטינים כבני 15 לאחר שהתקבל דיווח, כי הם רדפו אחרי ילדים כשעל פניהם מסיכות ליצנים, וכי הם מחזיקים בכלי תקיפה. האירוע ארע באחת הערים בחבל מודיעין. כאשר השוטרים הגיעו למקום הם מצאו את הנערים, כשברשותם מסכות ובסמוך מקל מטאטא אדום. הנערים עוכבו לחקירה.
בנוסף, צעירים תושבי שפרעם נעצרו כשברכבם מסכות מפחידות. מדובר בקטין בן 17.5 ובבגיר בן 19. המשטרה תפסה אותם כאשר נסו להמלט מבדיקת הרכב בו נסעו בחוף קרית ים. בבדיקה ברכב נמצא, כי ברשות הקטין היו שתי מסכות, אחת מהן של 'הצעקה', אשר חוברה לה קשית עם נוזל אדום דמוי דם. שני החשודים נעצרו והובאו לחקירה בתחנת המשטרה.
"המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים"
עבירות פליליות אפשריות
הנושא מעלה מספר עניינים משפטיים, אליהם נתייחס בכתבה זו.
ראשית, התפרעות והפרת הסדר הציבורי - אלו עבירות שמצויות בחוק העונשין. במקרים שהתופעה מגיעה לממדים האלו, ייתכן שניתן יהיה לגבש כתב אישום (במידה שתהינה ראיות מתאימות) בגין עבירות אלו. פרק ב' של חוק העונשין מתייחס לנושא של פגיעות בסדרי המשטר והחברה.
סימן ב' לחוק העונשין עוסק בהתאגדויות והתקהלויות. סימן ג' עוסק בהפרעות לשלום הציבור.
כמובן, שלא בנקל המשטרה תוכל להאשים בעבירות בגין סעיפים אלו, ויש לבדוק את הראיות והמסקנות העולות מהחקירה המשטרתית.
בנוסף, בעניין זה יש לציין את סעיף 192 לחוק העונשין שכותרתו "איומים". לפי סעיף זה - "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים".
כלומר, ברגע שמעשה הקונדס חוצה קווים, ומתווסף גם אלמנט של איום, הרי שעשויה להתגבש עבירת האיומים המצויה, כאמור, בסעיף 192 לחוק העונשין.
ההתייחסות בחוק הנוער לקטינים שעברו עבירות פליליות שונה מאוד בעניינים רבים מההתייחסות לעבריינים בגירים
חוק הנוער - החוק הרלוונטי לעניין
נושא חשוב נוסף הוא גילאי הצעירים המעורבים בתופעת הליצנים. כאמור, רוב המעורבים באירועים ברחבי הארץ הינם בני נוער מתחת לגיל 18. כלומר, ע"פ החוק הם קטינים, והחקירה והטיפול בעניינם צריכים להיעשות לפי חוק הנוער.
ע"פ החוק, קטין הוא מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולעניין חשוד ונאשם כולל בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה עשרה שנה.
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 - החוק עוסק בסמכויות בית המשפט לנוער, סדרי הדין, דרכי הענישה והטיפול בנוגע לקטינים בני אחריות פלילית (בני 12 ומעלה) שניתן להעמידם לדין, אם עברו עבירה. חשוב להדגיש, כי ההתייחסות בחוק זה לקטינים שעברו עבירות פליליות שונה מאוד בעניינים רבים מההתייחסות לעבריינים בגירים. ההגנה על זכויותיהם של קטינים רחבה והאוריינטציה של החוק היא טיפולית/שיקומית.
ע"פ החוק, קטין החשוד בביצוע עבירה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו
הקפדה על זכויות הקטין
כך למשל, אם המשטרה מעוניינת לחקור קטין שמעורב בתופעת הליצנים, היא לא תוכל לזמנו בכל עת ולחקור אותו בצורה בה חוקרים בגיר. ובמה דברים אמורים? ע"פ החוק, קטין החשוד בביצוע עבירה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו, ואם לא ניתן לאתר את ההורה של הקטין במאמץ סביר בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין, ובלבד שנשמעה עמדת הקטין לעניין זהות אותו בגיר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
כלומר: בחוק יש הקפדה רבה על כך שהקטין לא ייחקר כשהוא 'לבד', אלא יש לעשות מאמצים לאתר את אחד מההורים (במידה שאינם זמינים) או קרוב אחר.
ועוד: אם קטין הגיע לתחנת משטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או אם נעצר קטין חשוד, כך הקצין הממונה להודיע על כך, ללא דיחוי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם אי אפשר לאתר את ההורה של הקטין במאמץ סביר, יש להודיע לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.
ישנם סעיפים נוספים בחוק הממחישים את ההגנה על הקטין, אותה נוקט לשון החוק, לעומת ההתייחסות לבגירים בחוק העונשין.
בסיכום, התופעה שנראה שהחלה כמעשה קונדס, מתבררת כבעלת ממדים רחבים, ואשר יכולות להיות לה, בנסיבות המתאימות, גם השלכות פליליות ומשפטיות.