תאונת אופנוע: רכבתם בלי ביטוח? יכול להיות שמגיע לכם פיצוי

נתחיל בעובדה מצערת: אנו נתקלים במקרים רבים בהם רוכבי אופנוע עלו על הכביש ללא ביטוח "חובה" כדין. הדבר קורה מסיבות רבות ומגוונות: רוכבים המחזיקים ברישיון (אך לא מן הסוג/דרגה המתאימים), רוכבים העולים על אופנוע, כשהביטוח אינו נקוב על שמם, וכיו"ב.

הדברים מסתבכים, כשרוכבים אלה מעורבים בתאונה. לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), מי שמעורב ונפגע בתאונה, זכאי לתבוע את ביטוח החובה שלו. ואולם, רוכב אופנוע ללא ביטוח אינו זכאי להגיש תביעה כזאת, ואף אינו זכאי לתבוע את קרנית - והכל, כאמור, מאחר שאותו רוכב אופנוע עשה שימוש באופנוע ללא ביטוח "חובה" כדין.

לכאורה, רוכבי אופנוע שנקלעים לסיטואציה זו נמצאים במבוי סתום, אולם בפועל יש להם מסלול אלטרנטיבי להגשת תביעה, שלא על-פי הפלת"ד, אלא על-פי פקודת הנזיקין. מתברר כי בדרך זו הם אף עשויים לקבל פיצוי גבוה יותר לעומת הליך רגיל לפי הפלת"ד. 

במסגרת ההליך לפי הפלת"ד, כל נהג או נוסע שנפגע מגיש תביעה נגד ביטוח החובה של כלי הרכב בו נהג/נסע

מה קורה בדרך כלל בתאונה שבה נגרם נזק גוף?

לפי הפלת"ד, כל מי שעושה שימוש ברכב מנועי ונפגע בתאונה, זכאי לפיצוי. התנאי בחוק הוא קיומו של ביטוח "חובה" בתוקף בזמן התאונה. במסגרת ההליך לפי הפלת"ד, כל נהג או נוסע שנפגע מגיש תביעה נגד ביטוח החובה של כלי הרכב בו נהג/נסע.

אשר להולך רגל - הלה זכאי לתבוע את ביטוח החובה של כלי הרכב אשר פגע בו.

במקרה שבו לא היה ביטוח "חובה" תקף בעת התאונה, האפשרות לפי חוק הפלת"ד לתבוע את "קרנית" אינה עומדת לרוכב האופנוע.

אם מעורב בתאונה כלי רכב נוסף, רוכב האופנוע שנפגע יכול להגיש נגד נהג הרכב הנוסף ונגד חברת הביטוח שלו (ביטוח החובה) תביעה לפי פקודת הנזיקין

מה כן יכול לעשות רוכב אופנוע שנפגע ואין לו ביטוח?

אם מעורב בתאונה כלי רכב נוסף, רוכב האופנוע שנפגע יכול להגיש נגד נהג הרכב הנוסף ונגד חברת הביטוח שלו (ביטוח החובה) תביעה לפי פקודת הנזיקין. 

במסגרת התביעה, יהיה על הרוכב להוכיח כי התאונה נגרמה עקב רשלנותו של הנהג השני. זאת, בשונה מתביעה המוגשת על פי חוק הפלת"ד, שבה כלל לא עוסקים בשאלת האשמה/האחריות, אלא רק בנזק.

אף שמדובר בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים, היא תתנהל כמו תביעת נזיקין רגילה לפי פקודת הנזיקין. דהיינו, בית המשפט ישמע עדויות לגבי נסיבות התאונה ויכריע בתחילה כיצד אירעה התאונה ומי אחראי לקרות התאונה.

מקרה נוסף שייתכן שיכול להעמיד לרוכב האופנוע עילת תביעה הוא מקרה בו התאונה נגרמה בשל מפגע משמעותי בדרך (למשל, בור בכביש) אשר יש בו כדי להוכיח רשלנות מצד הרשות המקומית בכל הנוגע לתחזוקת הדרך/הכביש.

האם יש בתביעות מסוג זה סיכונים עבור רוכב האופנוע?

בוודאי, בכל תביעה קיימים סיכונים. סיכון אחד הוא שבית המשפט יקבע, כי רוכב האופנוע הוא האחראי הבלעדי לתאונה וידחה את תביעתו. סיכון אחר הוא שייקבע כי יש לו אשם תורם, והפיצוי שיינתן לו יופחת בהתאם. 

השופטים קבעו, כי לעניין האשם התורם של רוכב האופנוע, יש להתייחס להתנהלות הרוכב בתאונה עצמה, ולא לעניין היעדר הביטוח 

האם די בעובדה שרוכב האופנוע נהג ללא ביטוח כדי לקבוע שיש לו אשם תורם?

לא, בפרשת אנואר (ע"א 2591/09 אנואר נ' שליסל) קבע בית המשפט העליון, כי רוכב אופנוע שנפגע בתאונה, ולא החזיק בביטוח "חובה", זכאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין, ויש לבחון את נסיבות התאונה.

שופטי העליון התלבטו סביב השאלה המוסרית אם ראוי לאפשר "לחוטא לצאת נשכר" (שהרי נהיגה/רכיבה ללא ביטוח חובה היא מעשה שלא כדין-חטא), ובשורה התחתונה השיבו בחיוב על שאלה זו. השופטים קבעו, כי לעניין האשם התורם יש להתייחס להתנהלות הרוכב בתאונה עצמה, ולא לעניין היעדר הביטוח. 

מה באשר לרוכב אופנוע ללא רישיון, ללא מיומנות וללא ניסיון כשנפגע עת רכב על "אופנוע כבד"?

במקרה מעין זה, ייתכן שהיעדר המיומנות או הניסיון ברכיבה על "אופנוע הכבד" תפעל לחובת הנפגע, כך שבית המשפט יביא בחשבון עניינים אלה בעת קביעת שיעור תרומת הרשלנות של רוכב האופנוע לקרות התאונה.

בתביעה שהגיש רוכב שנפגע בתאונה בעת שהיה ללא ביטוח, טען הח"מ (שייצג את הצד שכנגד) כי העובדה שאותו רוכב החזיק ברישיון לטוסטוס בלבד, בעוד שבעת התאונה רכב על "אופנוע כבד" והיה חסר מיומנות בכלי זה, צריכה להישקל לעניין האשם התורם שייקבע לו. התיק טרם הוכרע. 

בעוד שבתביעה לפי הפלת"ד לא נדרשים הצדדים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם, הרי שבתביעה לפי פקודת הנזיקין התובע צריך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמו, והנתבע מגיש חוות דעת רפואית נגדית

אילו הבדלים קיימים בין ניהול תביעה לפי הפלת"ד לבין ניהול תביעה לפי פקודת הנזיקין?

מדובר בשני סוגים שונים לגמרי של תביעות, אף שלכאורה שניהם עוסקים בנזקי גוף עקב תאונת דרכים. 

ראשית, בתביעה לפי פקודת הנזיקין, להבדיל מתביעה לפי חוק הפלת"ד, על התובע להוכיח רשלנות/אחריות של הנתבע. דהיינו, תנאי לפיצוי הוא קביעה שהנתבע אחראי (בין אם אחריות מלאה ובין אם חלקית) לקרות התאונה. בתביעה לפי חוק הפלת"ד, בית המשפט לא נדרש כלל לשאלת האחריות/רשלנות, כך שהפיצוי אינו מותנה ואינו כפוף לשאלה מי אחראי לקרות התאונה.

שנית, בעוד שבתביעה לפי הפלת"ד לא נדרשים הצדדים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם, הרי שבתביעה לפי פקודת הנזיקין התובע צריך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית מטעמו, והנתבע מגיש חוות דעת רפואית נגדית. 

שלישית, הבדל משמעותי נוגע לגובה הפיצוי. בעוד שבתביעה לפי הפלת"ד יש תקנות שמסדירות את הפיצוי בגין "כאב וסבל" לרבות קביעת תקרה מקסימלית, הרי שבתביעה לפי פקודת הנזיקין, אין תקנות ואין תקרה דומה.

לשם המחשה: בתביעת פלת"ד הנוגעת לתאונה שבה נהרג רוכב האופנוע, הפיצוי בגין "כאב וסבל" יעמוד על כ- 45,000 ש"ח (רבע מהתקרה). לעומת זאת, בתביעת נזיקין מקבילה, הפיצוי בגין  "כאב וסבל" וכן קיצור תוחלת החיים עשוי להגיע למאות אלפי שקלים, ואף מעבר לכך. 

רביעית, בפלת"ד קיים סעיף הקובע שחישוב הפסדי השכר של הנפגע ייעשה בניכוי מס הכנסה עד לתקרה של 25%. כלומר, חישוב ההפסדים ייעשה לפי השכר "נטו", ולא השכר "ברוטו". מנגד, בתביעה לפי פקודת הנזיקין אין ניכויים של מס בחישוב  הפסדי השכר, כך שהפיצוי יחושב לפי שכר "ברוטו".

פער זה דרמטי, ועשוי להסתכם בעשרות ואף מאות אלפי שקלים, ככל שמדובר ברוכב אופנוע צעיר שנפגע בפגיעה קשה, אשר עומדות לפניו עוד 30 או 40 שנות עבודה.

חמישית, כנגד היתרונות בתביעה לפי פקודת הנזיקין (אין תקרה לפיצוי בגין "כאב וסבל" ואין ניכוי של מס הכנסה) קיים  חיסרון לעומת תביעת פלת"ד: אלמנט האשם התורם, אשר עשוי להפחית את הפיצוי שיקבל רוכב האופנוע.

טיפ - לאחר התאונה הכרחי לאסוף את כל המידע מזירת האירוע, ולהעתיק את כל תיק התאונה מהמשטרה

טיפים לרוכבי אופנוע שנפגעים בתאונה ואין להם ביטוח 

ראשית, לא לוותר מראש על פיצוי. ככל שרוכב האופנוע היה מעורב בתאונה עם כלי רכב נוסף (לא תאונה עצמית), ייתכן שיהיה זכאי לפיצוי, גם אם לא היה לו ביטוח בתוקף.
כך גם במקרה בו התאונה אירעה בשל מפגע משמעותי בדרך/בכביש. בנסיבות אלה ייתכן שניתן יהיה לתבוע את הרשות המקומית בשל רשלנותה בתחזוקת הדרך/הכביש.

שנית, מומלץ לפנות לעורך דין זמן קצר לאחר התאונה, בין היתר בשל החשיבות שיש לאיסוף חומרים בשלב מוקדם מהמשטרה ומהפרקליטות (הרוכב עצמו עשוי להיתקל בקשיים באיסוף החומר הרלוונטי).

שלישית, לאחר התאונה הכרחי לאסוף את כל המידע מזירת האירוע, ולהעתיק את כל תיק התאונה מהמשטרה. 

רביעית, יש לקחת בחשבון, שתביעה לפי פקודת הנזיקין כרוכה בעלויות הנובעות מהצורך להגיש חוות דעת רפואית, ולהשלים את כל הבירורים הרפואיים הדרושים. 

חמישית, במקרים מורכבים, למשל כאלה שבהם מעורבים מספר כלי רכב, כדאי לתמוך את התביעה גם בחוות דעת של בוחן תנועה, על מנת להוכיח את רשלנותו של הנהג הנתבע או חוות דעת מקצועית אחרת ככל שמדובר בתביעה נגד הרשות המקומית. חוות הדעת עשויה להקל על בית המשפט, ולשוות לתביעה אופי רציני יותר.