ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד דן לאחרונה בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון, אשר חייב את המבקש (האב) בתשלום מזונות זמניים לשתי בנותיו הקטינות בסך 1700 ₪ לכל קטינה (עבור מזונות, מדור והוצאות מדור), וכן במחצית הוצאות חינוך ובריאות.
מזונות זמניים הם למעשה סעד זמני שמבוסס על ראיות לכאורה. משמע: במהלך המשפט ביהמ"ש יוכל לקבוע אחרת מקביעתו בנוגע למזונות אלו
מהם בעצם מזונות זמניים ומתי ישולמו?
ביהמ"ש לענייני משפחה דן בנושא מזונות זמניים בשלב ראשוני, עוד טרם שמיעת הראיות והצגת מסמכים ע"י הצדדים, ועוד לפני חקירת הצדדים והעדים שלהם. ההתרשמות של ביהמ"ש מרמת החיים של המשפחה ומהכנסות ההורים היא ראשונית בלבד, ואפשר לשנותה במהלך המשפט.
מזונות זמניים הם למעשה סעד זמני שמבוסס על ראיות לכאורה. משמע: במהלך המשפט ביהמ"ש יוכל לקבוע אחרת מקביעתו בנוגע למזונות אלו.
כאשר ביהמ"ש קובע את סכום המזונות הזמניים שיש לשלם, לאשה או לילדים, אין לו אמצעים לערוך ברור מקיף וממצה, והוא לא מכריע בשוני בין גרסאות הצדדים. מדובר למעשה בסיוע ראשוני עד לבירור התביעה.
ביהמ"ש צריך להביא בפניו את צרכי הקטינים ולחשב (ע"י אומדן) את סכום המזונות שנחוץ להם. יחד עם זאת, ההחלטה של ביהמ"ש צריכה להיות מאוזנת, וכזו שלא תפגע באב, כך שלא יפסקו מזונות בסכומים שאינם יכול לעמוד בהם ואשר מעבר לאפשרויות הכנסתו.
בבקשת רשות הערעור השופטת ורדה פלאוט ציינה, כי בהחלטתו של ביהמ"ש לענייני משפחה צוין כי לטענת האם היא עובדת ומשתכרת כ-4000 ₪ בחודש, ואילו האב טען, כי הוא לא עובד בשלב זה. האם מתגוררת עם הבנות בדיקה שכורה.
לטענת האב, ביהמ"ש לענייני משפחה שגה כאשר חייב אותו במזונות גבוהים מכפי יכולתו. לדבריו, הוא לא עובד, שקוע בחובות, ואילו האם משתכרת כפול ממנו
האב טען: סכום המזונות גבוה מכפי יכולתו
לטענת האב, ביהמ"ש לענייני משפחה שגה כאשר חייב אותו במזונות גבוהים מכפי יכולתו. לדבריו, הוא לא עובד, שקוע בחובות, ואילו האם משתכרת כפול ממנו כ- 6000 ₪ ולא 4000, כפי שקבע ביהמ"ש למשפחה. עוד טען האב, כי בפועל מתקיימת משמורת משותפת בינו ובין האם, כך שביהמ"ש הפר בקביעתו את עיקרון השוויון.
מנגד, האם טענה כי הסכום שביהמ"ש פסק הוא נמוך מצרכי הבנות. לדבריה, הבנות הן מתחת לגיל 6 וחיוב האב במזונותיהן הוא אבסולוטי
טענת האם: הבנות הורגלו לרמת חיים גבוהה
מנגד, האם טענה כי הסכום שביהמ"ש פסק הוא נמוך מצרכי הבנות. לדבריה, הבנות הן מתחת לגיל 6 וחיוב האב במזונותיהן הוא אבסולוטי. האם טענה, כי האב משלם חובות בשל הימורים, ובגינו 750,000 ₪ מכספי המשפחה ירדו לטמיון. הבנות הורגלו לרמת חיים גבוהה. עוד טענה האם, שלאב יש נכס מקרקעין ולה אין נכסים כלל. האם הוסיפה, כי היא מרוויחה כ-4,763 ₪ בממוצע.
השופטת ציינה, כי הכלל הוא שביהמ"ש אשר דן בבקשה לקביעת מזונות זמניים, לא דן בניתוח מקיף של הראיות ולא נכנס לעובי הקורה, ולכן הוא גם לא חייב לבחון את מכלול הראיות
ביהמ"ש: ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים
השופטת ורדה פלאוט החליטה לדחות את בקשת האב.
השופטת ציינה, כי הכלל הוא שביהמ"ש אשר דן בבקשה לקביעת מזונות זמניים, לא דן בניתוח מקיף של הראיות ולא נכנס לעובי הקורה, ולכן הוא גם לא חייב לבחון את מכלול הראיות. השופטת הוסיפה, כי ערכאת הערעור לא תתערב בסכום המזונות הזמניים, אלא במשורה ובמקרים חריגים.
השופטת קבעה, כי המקרה שבפניה לא נמנה עם המקרים החריגים שמצדיקים התערבות של ביהמ"ש.
"לא מצאתי הצדקה להתחשב בכך שהמבקש איננו עובד", כתבה השופטת בהחלטתה.
כמו כן השופטת לא קבלה את טענת האב, כי שכרו המשוער שווה לשכר האם, והסכום שהוא חויב בו גבוה כי הבנות נמצאות כ-40% מהזמן במחיצתו.
ביהמ"ש קבע, כי פסק הדין החדששניתן בעליון חל על ילדים מעל גיל 6 בלבד, וההלכה שנפסקה בו לא רלוונטית לגבי קטינים מתחת לגיל 6. בעניין זה מדובר בבנות שהן מתחת לגיל 6, ולכן אי אפשר להחיל את פסק הדין על המקרה
ההלכה שנפסקה בעליון לא רלוונטית לקטינים מתחת לגיל 6
השופטת ציינה את פסק הדין החדש שניתן בביהמ"ש העליון (בע"מ 919/15), המשנה את ההלכה בעניין חיוב אב במזונות ילדיו, לפיו נקבע כי בפסיקת מזונות יש להחיל את עיקרון השוויון, וייתכן כי במצב בו הקטינים נמצאים במשמורת משותפת אצל הורים שהכנסותיהם שוות, יזון כל אחד מההורים את הילדים כאשר הם במחיצתו. אלא שפסק דין זה חל על ילדים מעל גיל 6 בלבד, וההלכה שנפסקה בו לא רלוונטית לגבי קטינים מתחת לגיל 6. בעניין זה מדובר בבנות שהן מתחת לגיל 6, ולכן אי אפשר להחיל את פסק הדין על המקרה.
עוד הוסיפה השופטת, כי מקומן של טענות האב הוא בשלב ההוכחות שיערך בביהמ"ש לענייני משפחה, ואם יהיה צורך הוא יוכל להשיג על הקביעות בפסק הדין שיינתן, לאחר שמיעת הראיות.
סכום המזונות שנפסק לא גבוה באופן שמחייב התערבות
בהתייחס למקרה שבפניה, השופטת קבעה כי הסכום שנפסק כמזונות זמניים אינו גבוה באופן המחייב התערבות בימ"ש. "ההיפך הוא הנכון", כתבה השופטת. "כאמור לעיל, מדובר בסכום גלובלי הכולל מדור והוצאות מדור. אם נפחית את החיוב בגין המדור, ניוותר עם דמי מזונות בגין הצרכים השוטפים של הקטינות בסך 1000 ₪ לכל קטינה". השופטת ציינה, כי זהו סכום נמוך באופן משמעותי מזה הנחשב כנדרש לצרכיו ההכרחיים של כל קטין (העומד כיום על סך של 1400 ₪). השופטת הוסיפה, כי בכך באה לידי ביטוי התחשבות ביהמ"ש לענייני משפחה בזמני שהיית הבנות בבית האב.
בסיכום, בקשת האב נדחתה, והוא חויב בהוצאות האם בסך 4000 ₪.
(26.9.2017, רמ"ש 14655-06-17 ק' נ' ק')
