כל אדם אשר נפגע פגיעה פיזית וגם נפשית במהלך עבודתו, זכאי לפנות לביטוח הלאומי כדי שיכיר בפגיעתו כתאונת עבודה. הכרה כזו מזכה את הנפגע בפיצוי מטעם הביטוח הלאומי על הנזק שנגרם לו - ובכלל כך אובדן ימי עבודה, תגמול עבור נכות, והוצאות טיפולים רפואיים.
אירוע המוגדר כתאונת עבודה הוא גם כזה שקרה בדרך אל העבודה או בחזרה ממנה - למשל, נפילה מבור במדרכה, תאונת דרכים ואפילו החלקה על מים בחדר המדרגות בבית המשותף בדרך לעבודה. בנוסף, ישנם אירועים כמו מחלת מקצוע או מיקרוטראומה, שהם אמנם לא תאונה, אך מוגדרים כפגיעה בעבודה ומזכים את העובד בפיצוי גם כן.
במצבים מסוימים גם אירוע לבבי (התקף לב) או אירוע מוחי יכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה ולזכות בזכויות כמו כל תאונת עבודה. במקרים כאלו ידרש מאמץ חריג ומיוחד השונה מאופי העבודה הרגיל, או אירוע כעס והתרגזות חריג. ככל שיש סמיכות זמנית בין הופעת האירוע לבין האירוע החריג בעבודה, כך תהיה נטיה להכיר בקשר בין אלו, קשר שיוביל להכרה בפגיעה.
מחלת מקצוע - מחלה המתפתחת אצל העובד לאורך זמן בשל תנאי העבודה. כך, למשל, חשיפה לרעש מזיק לאורך שנים, הגורמת לפגיעה ולירידה בשמיעה, מוכרת כמחלת מקצוע
מהי מחלת מקצוע המוגדרת כפגיעה בעבודה?
מדובר במחלה המתפתחת אצל העובד לאורך זמן בשל תנאי העבודה. כך, למשל, חשיפה לרעש מזיק לאורך שנים, הגורמת לפגיעה ולירידה בשמיעה, מוכרת כמחלת מקצוע. דוגמה ידועה אחרת היא חשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים הגורמת לסרטן, שנחשבת גם היא, בתנאים מתאימים, כמחלת מקצוע.
מיקרוטראומה היא מצב מתמשך של רצף זעיר של אירועים תאונתיים קטנטנים, שכל אחד מהם כלל אינו מורגש על ידי העובד. בחלוף השני מצטברים האירועים האלו לכדי נזק מורגש
מהי מיקרוטראומה?
בין הדין לעבודה הכיר במיקרוטראומה כסיבה להכרה בפגיעות מסוימות כתאונת עבודה. מיקרוטראומה היא מצב מתמשך של רצף זעיר של אירועים תאונתיים קטנטנים, שכל אחד מהם כלל אינו מורגש על ידי העובד. בחלוף השנים מצטברים האירועים האלו לכדי נזק מורגש, המונע מאדם מלהמשיך לעבוד או מביאים אותו לעבוד תחת מגבלות משמעותיות.
לדוגמה, עובד המבצע בידיו פעולה רוטינית החוזרת על עצמה פעמים רבות ביום. החזרה על אותן הפעולות שוב ושוב במשך שנים עשויה לגרום לליקויים בכף היד. קלדן או קלדנית, למשל, המקלידים לאורך שעות רבות, ברצף, לאורך שנים רבות, בהחלט עלולים לסבול ממיקרו טראומה שתוכר כמחלת עבודה. עובד שנדרש פעמים רבות ביום להרים ארגזים ומפתח פגיעה בגב התחתון יכול להיות מוכר אף הוא. הדוגמאות הן רבות אך צריך יהיה לזהות בשיטת העבודה את הפעולה החוזרת, להראות קשר בינה לבין הפגיעה שנוצרה, ולהראות כי הפעולה בוצעה זמן רב.
רשימת המחלות המוכרות כתאונת עבודה קבועה בתקנות והיא רשימה סגורה ומוגבלת. לא כל מחלה שקשורה בתנאי העבודה תוכר בהכרח כמחלת מקצוע
האם כל מחלת מקצוע או מיקרו טראומה מוכרים כתאונת עבודה?
רשימת המחלות המוכרות כתאונת עבודה קבועה בתקנות והיא רשימה סגורה ומוגבלת. לא כל מחלה שקשורה בתנאי העבודה תוכר בהכרח כמחלת מקצוע, על כל המשתמע מכך. למשל מרביתן של הפגיעות האורתופדיות גם אם מקורן לכאורה בעבודה, אינן מופיעות ברשימת המחלות ולא ניתן לומר לגביהן כי הן מחלות מקצוע. להבדיל במיקרוטראומה אין מגבלה על המחלות שנוצרות, וכל פגיעה המקיימת את התנאים יכולה להיות מוכרת – גם פגיעות אורתופדיות. זאת ועוד, גם המקרים הנפוצים של מחלות מקצוע ומיקרוטראומה הם מקרים מורכבים מבחינה משפטית. חלקם הניכר אף נדחה על ידי הביטוח הלאומי והם מחייבים לכן פניה נוספת לבית הדין לעבודה לצורך הכרה במחלת המקצוע או המיקרוטראומה כפגיעה בעבודה. זהו הליך משפטי לכל דבר כנגד המוסד לביטוח לאומי התוקף את ההחלטה שלא להכיר בפגיעה.
אדם הנפגע בתאונת עבודה צריך לעבור תהליך ראשוני של הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על ידי מחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. לאחר ההכרה הוא הופך לזכאי לפיצוי
מה כדאי לעשות לצורך הכרה בתאונה כתאונת עבודה?
אדם הנפגע בתאונת עבודה צריך לעבור תהליך ראשוני של הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על ידי מחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי. לאחר ההכרה הוא הופך לזכאי לפיצוי. תהליך ההכרה נמשך לרוב מספר שבועות, ולעיתים עשוי להיות ארוך או קצר יותר, בהתאם למורכבות האירוע.
מומלץ להקדים ולהגיש את תביעת ההכרה, כולל כל המסמכים והעדויות הנדרשים, סמוך ככל האפשר למועד התאונה. זאת, כדי להבטיח שתשלום הפיצוי מהביטוח הלאומי, המחליף את תשלום השכר בתקופת המחלה וההחלמה מהתאונה ועד לחזרה לעבודה, לא ישתהה, והחסר במשכורת יכביד על הקיום היומי ויוסף דאגה מיותרת בהחלמה המורכבת ממילא.
עורך דין הבקי בתחום יידע להעריך מה יהיו את המסמכים הרלבנטיים לבקשת ההכרה ואילו מסמכים הביטוח הלאומי עשוי לדרוש כהשלמה בהתאם לנסיבות האירוע, ולקצר בכך את תהליך ההכרה.
חלק מרכזי במיצוי הזכויות בביטוח הלאומי הוא הוצאת תעודת מחלה על ידי רופא המשפחה. תעודה זו תקבע בהמשך את תקופת הפיצוי שהנפגע יהיה זכאי בה לתגמול במקום המשכורת שאינה משולמת על ידי המעביד
מהי תעודת מחלה המונפקת במקרה של תאונת עבודה?
חלק מרכזי במיצוי הזכויות בביטוח הלאומי הוא הוצאת תעודת מחלה על ידי רופא המשפחה. תעודה זו תקבע בהמשך את תקופת הפיצוי שהנפגע יהיה זכאי בה לתגמול במקום המשכורת שאינה משולמת על ידי המעביד. מדובר בתעודה מיוחדת, שונה מאישורי מחלה רגילים. הרופא יכול להנפיק תעודה כזו רק לאחר שהמעביד חתם עבור הנפגע על טופס ייעודי של הביטוח הלאומי הקרוי ב.ל./250.
טופס זה מסדיר גם את ההתחשבנות סביב החזרי ההוצאות עבור הטיפול הרפואי מול בית החולים וקופת החולים, ומבטיח כי הנפגע לא יצטרך לשאת בעלויות בעצמו.
התשלום המגיע מהביטוח הלאומי בתקופת המחלה ואשר מחליף את המשכורת של העובד נקרא "דמי פגיעה". דמי הפגיעה מחושבים לפי שיעור של 75 אחוז מממוצע השכר ברוטו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחודש התאונה, או הממוצע של חודש התאונה והחודשיים שקדמו לו, לפי הגבוה מביניהם
מה גובה הפיצוי המגיע למי שהוכר כנפגע בתאונת עבודה?
התשלום המגיע מהביטוח הלאומי בתקופת המחלה ואשר מחליף את המשכורת של העובד נקרא "דמי פגיעה". דמי הפגיעה מחושבים לפי שיעור של 75 אחוז מממוצע השכר ברוטו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחודש התאונה, או הממוצע של חודש התאונה והחודשיים שקדמו לו, לפי הגבוה מביניהם.
יתרת השכר (מעבר ל- 75%) אינה מכוסה אמנם על ידי תשלומי הביטוח הלאומי, אך בהחלט ניתן להשלים אותה במסגרת תביעה נזיקית. למשל, אם תאונת העבודה היתה גם תאונת דרכים או אם יש גורם רשלן כלשהו שניתן לתבוע אותו (הביטוח של המעסיק, רשות מקומית במקרה של נפילה במדרכה וכד').
תקופת המחלה המרבית המוכרת בביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי פגיעה היא שלושה חודשים (91 ימים)
מהי תקופת המחלה המרבית במקרים של תאונת עבודה?
תקופת המחלה המרבית המוכרת בביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי פגיעה היא שלושה חודשים (91 ימים). לאחר שלושת החודשים, אם הנפגע אינו יכול לחזור לעבודתו, או יכול לחזור רק בצורה חלקית בשל התאונה ותוצאותיה, הוא זכאי להגיש תביעה נוספת להכרה בדרגת נכות מעבודה.
תביעה להכרה בנכות ניתן להגיש בכל מקרה, גם אם הנפגע חזר לעבודה, וזאת מרגע שהסתיימה התקופה המרבית המוכרת לצורך חופשת המחלה, או סיום תקופת המחלה. ההכרה בתביעת הנכות מצויה בידיה של ועדה רפואית המתקיימת בביטוח הלאומי, ומורכבת מרופאים המתמחים בתחום הפגיעה.
באפשרות הוועדה לקבוע האם נותרה לעובד נכות או לא, וכן, האם מדובר בנכות זמנית או נכות קבועה. בהתאם לדרגת הנכות נקבע התשלום הקבוע המגיע לעובד, גם אם הוא ממשיך לעבוד כרגיל. בנכות קבועה של בין 10-19 אחוזי נכות, משלם הביטוח הלאומי מענק חד פעמי. באחוזים גבוהים יותר, משולמת קצבת נכות מדי חודש לפעמים לכל החיים או עד גיל 67.
ספר הנכויות מפרט לגבי כל מצב רפואי בגוף את אחוז הנכות שניתן בגינו. המצבים הרפואיים נעים מ- 0% ועד חלילה 100%. בספר הנכויות קיים סעיף נכות גם לצלקת, למצבי נפשיים וכמובן לכל מצב גופני.
ההכרה בנכות מזכה את הנפגע לפנות להליכים נוספים מול הביטוח הלאומי, כמו תביעה לשיקום וכיסוי עלויותיו, תביעה להכרה כנכה נזקק ועוד
למה זכאי מי שהוכרה לו דרגת נכות בעקבות תאונת עבודה?
נוסף לתשלום החד פעמי או קצבת הנכות, ההכרה בנכות מזכה את הנפגע לפנות להליכים נוספים מול הביטוח הלאומי, כמו תביעה לשיקום וכיסוי עלויותיו, תביעה להכרה כנכה נזקק, תביעה לקצבה מיוחדת ועוד.
הליכים נוספים אלו הם מורכבים, והתייעצות וליווי משפטי ממומחה בתחום תאונות עבודה ותביעות נכות, יסייעו לעובד שנפגע למקסם את זכויותיו מול הביטוח הלאומי.
אם מצבכם מאפשר זאת, תעדו את אתר התאונה באמצעות צילומים ווידיאו. כל הוכחה כזו תתקף את תביעתכם להכרה בתאונה
להלן מספר כללי אצבע להתנהלות נכונה מול הביטוח הלאומי בכל הקשור לתאונות עבודה:
1. הקפידו לשמור אצלכם העתק מכל מסמך וכל טופס שהגשתם לביטוח הלאומי.
2. במהלך הטיפול הרפואי שלאחר התאונה, הקפידו לתאר את נסיבות הפגיעה בצורה מדויקת. הרישום שממלא הצוות הרפואי משמש אחר כך כבסיס להחלטת הביטוח הלאומי האם להכיר באירוע כתאונת עבודה.
3. אם מצבכם מאפשר זאת, תעדו את אתר התאונה באמצעות צילומים ווידיאו. כל הוכחה כזו תתקף את תביעתכם להכרה בתאונה.
4. יתרה מכך, כל תיעוד כזה יתקף כל תביעה נזיקית אזרחית נוספת שתגישו בעתיד, כהשלמה לתביעה בביטוח הלאומי.
5. הקפידו לבקש העתקים מכל המסמכים הרפואיים מאת כל רופא שטיפל בכם, אחיות ומוסד רפואי ופרה רפואי (פיוזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, רפואי אלטרנטיבית) .
6. הקפידו על הגשת התביעה ועמה כל המסמכים הדרושים סמוך ככל האפשר למועד התאונה, על מנת לחסוך בזמן ולהבטיח לעצמכם כי תקבלו את תשלום דמי הפגיעה מהר ככל שאפשר.
לסיכום, תאונה המתרחשת בעת או במקום העבודה אינה דבר נעים לכשעצמו ויש לה השלכות כלכליות משמעותיות. טיפול יעיל, נכון וממוקד בתביעה להכרה בתאונה יבטיח כי המוסד לביטוח לאומי יספק "מטריית" הגנה, שתחליף את הנזק שנגרם, לכל הפחות בהיבט הכלכלי.
* עו"ד רון אלטרמן מתמחה בדיני עבודה ותביעות נזיקין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי
