תיקון 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2017, יצר מהפכה של ממש בכל הנוגע לזכויות אנשי קבע והמוקבלים אליהם (שוטרים, סוהרים, משרתים בשב"כ ובזרועות ביטחון נוספות). התיקון צמצם בצורה משמעותית את המקרים שבהם יוכרו נכויות של אנשי קבע, ככאלה שנגרמו תוך כדי ועקב השירות שלהם בצה"ל. למרות שמדובר במהפכה של ממש, בכל הנוגע להכרה באנשי קבע כנכי צה"ל, התיקון לחוק עבר בשקט יחסי, כמעט מתחת לרדאר - ורק כעת מתחילה להתברר מלוא משמעותו.
בשורות הבאות, נבקש לסייע לאנשי הקבע להבין מדוע הם חייבים "לחשב מסלול מחדש", לאור התיקון לחוק. נציג את האלטרנטיבות הקיימות, עבור מי שיושפעו מהתיקון (בדמות פנייה לביטוח לאומי ותביעת נזיקין) ונפרט את המשמעויות של כל אחד מאפיקים אלה.
על פי המצב המשפטי ששרר לפני התיקון, לא רק חיילים שנפגעו בפעילות מבצעית הוכרו כנכי צה"ל, אלא גם חיילים שנפגעו בתאונות שאינן מבצעיות
מהו חוק הנכים?
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 מפרט את התנאים להכרה בחייל צה"ל, שלקה בנכות תוך כדי ועקב שירותו. על פי החוק והפסיקה, נכות זו יכולה להיות תוצאה של חבלה או מחלה; ובתנאי שמתקיים קשר סיבתי, בינה לבין תנאי השירות.
על פי המצב המשפטי ששרר לפני התיקון, לא רק חיילים שנפגעו בפעילות מבצעית הוכרו כנכי צה"ל, אלא גם חיילים שנפגעו בתאונות שאינן מבצעיות (למשל: עקב החלקה על רצפה רטובה במגורים).
בנוסף הוכרו כנכי צה"ל, חיילים הסובלים מנכות כתוצאה ממחלה כלשהי (למשל: מחלת עור שנגרמה בעקבות חשיפה לחומרים שונים; או סכרת שנגרמה כתוצאה ממתח); וכן חיילים הסובלים מנכות עקב תאונה, בדרך אל הבסיס וממנו, או עקב טיפול רפואי לקוי.
התיקון צמצם את המקרים שבהם אנשי קבע יכולים לזכות להכרה כנכי צה"ל
מהם השינויים המרכזיים בתיקון לחוק הנכים?
התיקון צמצם את המקרים שבהם אנשי קבע יכולים לזכות להכרה כנכי צה"ל בשני מישורים:
ראשית, צומצמה ההכרה בחבלות של אנשי קבע כך שרק חבלות המוגדרות כ"חבלת שירות" יוכרו כמקימות זכאות לנכות.
"חבלת שירות" הוגדרה בחוק כחבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או באירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות הצבאי.
כתוצאה מכך, אנשי קבע שנפגעו במהלך אימון כושר בבסיס, סידור ציוד באפסנאות או בתאונה בדרך לבסיס - עשויים שלא להיות מוכרים, במסגרת החוק.
שנית, צומצמה ההכרה במחלות הנגרמות לאנשי קבע, תוך כדי השירות או עקב תנאי השירות ל"מחלת שירות" בלבד. לעניין זה, נקבעה רשימה מצומצמת של מחלות.
התיקון החדש חל על תביעות בגין חבלות שאירעו לאחר מועד כניסת התיקון לתוקף, ועל תביעות בגין מחלות שהוגשו לאחר מועד זה (27 באפריל 2017). החריג לכך הוא תביעות הנוגעות למחלות שהתגלו לפני 1 בינואר 2014, עליהן יחול החוק בנוסחו הקודם, גם אם הוגשו לאחר כניסת התיקון לתוקפו.
על פי התיקון לחוק, איש קבע שאינו יכול למצות את זכויותיו מכוח החוק, רשאי להגיש תביעה לביטוח לאומי, אפשרות שלא הייתה קיימת קודם לכן
מהן האפשרויות העומדות בפני אנשי הקבע?
חוק הנכים צמצם את ההכרה בנכויות של אנשי קבע, שלא נכנסות לגדר "חבלת שירות" או "מחלת שירות", אך גם פתח בפניהם אפשרויות חדשות.
על פי התיקון לחוק, איש קבע שאינו יכול למצות את זכויותיו מכוח החוק, רשאי להגיש תביעה לביטוח לאומי, אפשרות שלא הייתה קיימת קודם לכן.
נוסף על כך, ניתנת לראשונה האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה, לאנשי קבע שנחסמה דרכם להגיש תביעה לפי חוק הנכים.
אם בעבר אנשי קבע הניחו שאם יקרה להם משהו, הם יוכרו אוטומטית כנכי צה"ל, הרי שאחרי התיקון הנחה זו חייבת להשתנות
הצורך של אנשי קבע לשנות תפיסה
על רקע השינויים שעבר חוק הנכים, אנשי הקבע חייבים להבין כי נפל דבר. התיקון שינה סדרי עולם ומחייב אותם כעת לסגל לעצמם דפוסי חשיבה חדשים.
אם בעבר אנשי קבע הניחו שאם יקרה להם משהו, הם יוכרו אוטומטית כנכי צה"ל, הרי שאחרי התיקון הנחה זו חייבת להשתנות. אנשי הקבע חייבים להפנים שעל מנת למצות את זכויותיהם, ייתכן כי יידרשו לפנות לביטוח לאומי, או לתבוע את צה"ל בתביעת נזיקין.
עבור מי שדמותו עוצבה בצה"ל, הגשת תביעת נזיקין נגד הצבא איננה עניין של מה בכך, אלא מהפך תפיסתי של ממש. רוצים להגיש תביעת נזיקין נגד הצבא? קחו בחשבון כי ייתכן שתידרשו להוכיח שהיחידה שלכם לא התנהלה כראוי או שמפקדיכם התרשלו.
בפועל, נוסח החוק, במיוחד בכל הקשור ל"חבלת שירות", משאיר כר נרחב לפרשנות, ומאפשר לנפגע, במקרים רבים, לנסות ולשכנע כי המקרה שלו נמצא בגדר אחד המסלולים ולא השני
באיזו מהאלטרנטיבות כדאי לאנשי קבע לבחור?
חשוב להדגיש - ע"פ החוק, לאנשי הקבע אין "בחירה" והם מנותבים למסלול של חוק הנכים או למסלול של ביטוח לאומי ונזיקין, בהתאם לנסיבות היווצרות הנכות. אולם, בפועל, נוסח החוק, במיוחד בכל הקשור ל"חבלת שירות", משאיר כר נרחב לפרשנות, ומאפשר לנפגע, במקרים רבים, לנסות ולשכנע כי המקרה שלו נמצא בגדר אחד המסלולים ולא השני. כל נפגע צריך לשקול היטב באיזה כיוון להשקיע את המאמצים כדי לשכנע שהוא נכלל במסלול זה או אחר. האם עדיף לו להיאבק על הכרה במסגרת חוק הנכים, או שמא עדיף להגיש תביעת נזיקין נגד צה"ל ולפנות במקביל לביטוח הלאומי, כדי שיוכר כנפגע תאונת עבודה?
על השאלה מהו המסלול העדיף, שאליו יש לנסות ולהכנס, אין תשובה אחת – והדבר תלוי במגוון שיקולים ובנסיבות האישיות של כל תובע. כך, למשל לקצין בכיר בדרגת סא"ל, עשוי המסלול של הביטוח הלאומי להיות עדיף מאחר שהגמלה בביטוח הלאומי מחושבת על בסיס גובה המשכורת. במקרה של קצין זוטר בעל משכורת נמוכה, יתכן שתגמול לפי חוק הנכים (שגובהו אחיד) יתן מענה טוב יותר.
מנגד, בתביעות לפי חוק הביטוח הלאומי, הנפגע נדרש להוכיח התרחשות "אירוע תאונתי", "מיקרוטראומה" או שמחלתו צריכה להופיע ברשימת "מחלות המקצוע", כך שייתכן כי מחלות שעד היום נתן היה לקבל עליהן הכרה לפי חוק הנכים, לא יוכרו לפי חוק הביטוח הלאומי.
חיסרון נוסף, בפנייה לביטוח הלאומי, נוגע למי ששיעור הנכות שלו נמוך יחסית. הביטוח הלאומי כלל איננו מעניק פיצוי על נכות בשיעור של פחות מ-9%; ומעניק מענק חד פעמי - ולא קבוע - למי ששיעור נכותו נע בין 10% ל-19%.
מנגד, התגמול הניתן במסגרת חוק הנכים הוא אמנם אחיד (להבדיל מתגמול תלוי משכורת, בביטוח הלאומי) - אך בנוסף לו קיימות הטבות רבות, שאינן ניתנות בביטוח הלאומי. בין הטבות אלה, ניתן למנות: סבסוד של רכב רפואי, מימון לימודים אקדמיים ועוד.
נוסף על כך, במקרה של החמרה עתידית במצב הרפואי, ההליך להעלאת הנכות במשרד הביטחון, פשוט יותר מההליך המקביל ביטוח הלאומי.
אחד היתרונות של תביעת נזיקין הינו שהתובע מקבל את מלוא הפיצוי באופן מיידי - ולא כגמלה שמשולמת לו לאורך שנים (כפי שנעשה במסגרת חוק הנכים).
נוסף על כך, בתביעת נזיקין ניתן לקבל פיצוי בגין כאב וסבל, שלא קיים במסגרת חוק הנכים.
יתרון נוסף של תביעה בנזיקין הוא ההתחשבות בהשלכות הנכות על הנפגע הספציפי, וחישוב הפיצוי בהתאם לפגיעה בכושר השתכרותו. כך, למשל: אם הנפגע הינו פסנתרן ונכרת לו קצה האצבע - מה שעשוי לגרום להרס מוחלט של הקריירה שלו - הוא יפוצה על כך בנזיקין, בעוד שבתביעה לפי חוק הנכים, יתכן שלא יהיה זכאי לכל הטבה כספית, מאחר שנכותו תהיה מתחת לסף המענק.
מאידך, במקרה שתחול החמרה במצב הרפואי של הנפגע - אין הוא יכול לחזור ו"לפתוח" את תביעת הנזיקין, בעוד שלפי חוק הנכים ניתן לבקש החמרה ולהעלות את דרגת הנכות ואת הזכויות.
חיסרון בולט של תביעת נזיקין נוגע למישור היחסים שבין המדינה לחיילים ובינם לבין עצמם. תביעת נזיקין עלולה לחבל במערכת יחסים זו, שהינה שונה ממערכת יחסים סטנדרטית, שבין עובד ומעביד.
כדאי לשמור את כל המסמכים הנוגעים לפציעה בצורה מסודרת, ולתעד כל דבר
מהם הטיפים החשובים, לאנשי קבע שנפגעו - ושוקלים כיצד לנהוג?
ראשית, לא לפעול ללא ייעוץ משפטי. לפני שאתם פועלים, כדאי שתפנו לעורך דין שמכיר היטב את חוק הנכים, עוסק רבות בתביעות נזיקין ומכיר את הביטוח הלאומי. זאת, על מנת שיידע לייעץ לכם מהו המסלול שאליו יש לנסות ולנתב את התביעה ושבו הסיכויים הטובים ביותר לקבל את הפיצוי המרבי.
שנית, כדאי לשמור את כל המסמכים הנוגעים לפציעה בצורה מסודרת, ולתעד כל דבר.
שלישית, כאשר פונים לרופא, יש לתאר בפניו את השתלשלות הדברים בצורה נכונה. יש לדייק בפרטים, למסור את הפרטים המלאים ולוודא כי הרופא אכן כתב אותם.
לסיכום: התיקון לחוק הנכים שנכנס לתוקף לאחרונה מצמצם משמעותית את ההכרה באנשי קבע, כנכי צה"ל. למרות שנראה, ממבט ראשוני, כי מדובר בחדשות רעות - בחינה מעמיקה מגלה כי לא כך הם פני הדברים. במקרה שנפגעתם תוך כדי שירות קבע - מומלץ כי תקבלו בהקדם ייעוץ משפטי, תשמרו כל מסמך ותדאגו לתיעוד רפואי מלא ע"י הרופא (התיעוד יוכל לסייע לכם בהמשך הדרך).
