"עבדים היינו": התמודדות עם התעמרות בעבודה

המין האנושי עשה דרך ארוכה, מאז יצאו בני ישראל מעבדות לחירות. עם זאת, למרבה הצער, גם בישראל 2018 ישנם מעסיקים שמתנכלים לעובדיהם, גוזלים את זכויותיהם, פוגעים בכבודם וגורמים להם נזקים קשים. העסקה פוגענית היא תופעה שכיחה הרבה יותר, ממה שנוטים לחשוב. כמחצית מהעובדים בישראל יחוו התעמרות בעבודה. במאמר זה נעסוק בתופעה, השלכותיה ודרכי ההתמודדות עמה.  

לא רק נסיבות קיצוניות נחשבות להתעמרות אסורה בעובד. גם תופעות שהינן לכאורה פחות משמעותיות, אך הרבה יותר נפוצות - עשויות להיחשב התעמרות בעבודה

התעמרות בעבודה - לא רק פוגענות בוטה

תופעת ההתעמרות בעבודה כה שכיחה בשוק התעסוקה הישראלי, מאחר שהעובדים והמעסיקים אינם מבינים לעומק את משמעות המושג "התעמרות בעבודה". רבים נוטים לחשוב, בטעות, כי רק אם המעסיק מתנכל ופוגע בעובד באופן גס - אזי מדובר בהתנכלות תעסוקתית אסורה. 

עם זאת, יש להדגיש כי לא רק נסיבות קיצוניות נחשבות להתעמרות אסורה בעובד. גם תופעות שהינן לכאורה פחות משמעותיות, אך הרבה יותר נפוצות - עשויות להיחשב התעמרות בעבודה. לפי מחקר עדכני, כל עובד שני בישראל (!) חווה תופעות כאלה על בשרו.

על הנסיבות שעשויות להיחשב להתנכלות בעבודה, ניתן ללמוד מ"דוגמאות בשטח": הודעות נזיפה חריגות בחומרתן, הנשלחות בקבוצת וואטסאפ של מספר עובדים; ביקורת בלתי מוצדקת על העובד ועוד

מה נחשב ל"התעמרות בעבודה"?

ישנם ביטויים שונים ומגוונים להתעמרות במקום העבודה והנסיבות בהן מתקיימת התעמרות רבות ומגוונות. המקרים ה"קלאסיים" של התנכלות תעסוקתית כוללים: מעסיק שמטרטר עובד ועושה לו "דווקא"; מעסיק שצועק; מעסיק שמגדף ומאשים את העובד/ים בהאשמות שווא; מעסיק שמבזה ומשפיל את העובד בפניו ו/או בפני עובדים נוספים.

על הנסיבות שעשויות להיחשב להתנכלות בעבודה, ניתן ללמוד מ"דוגמאות בשטח": הודעות נזיפה חריגות בחומרתן, הנשלחות בקבוצת וואטסאפ של מספר עובדים; ביקורת בלתי מוצדקת על העובד; התנהגות אגרסיבית חוזרת ונשנית; התפרצויות זעם; ניטור ופיקוח יתר על העובד ועל פעולותיו; העמסת משימות ומטלות חריגות על העובד, מבלי לאפשר לו מנוחה ועוד.

בכל המקרים הללו ואחרים, יש להתנכלות בעבודה השלכות קשות מאד - על העובד, סביבתו והמשק בכללותו.

התעמרות בעבודה גוררת פגיעה (נפשית ו/או פיסית) בעובד עצמו, שהופך לקורבן שנפשו מצטלקת ומתמלאת משקעים. עובד החווה התעמרות לאורך זמן ניזוק באופן משמעותי

כיצד התעמרות בעבודה פוגעת במספר מעגלים?

התעמרות בעבודה גורמת נזק משולש. 

א. התעמרות בעבודה גוררת פגיעה (נפשית ו/או פיסית) בעובד עצמו, שהופך לקורבן שנפשו מצטלקת ומתמלאת משקעים. עובד החווה התעמרות לאורך זמן ניזוק באופן משמעותי. בדומה למעגלי אלימות אחרים, עם הזמן ההתנכלות הופכת יותר חמורה, המחירים שהיא גובה גבוהים יותר - ותגובת העובד גוררת יותר התנכלות, מה שמגדיל את הנזקים והפגיעה בקורבן. העובד, שיכולתו לתפקד נפגעת, נקלע למשבר קשה, שפוגע בתפקודו במעגל המשפחתי-חברתי וכן בעבודה (מה שגורר התעמרות גדולה יותר). 

ב. הגורם השני שנפגע, לצד העובד עצמו - בני משפחתו וחבריו. הם רואים אותו סובל - וסובלים גם הם.

ג. הגורם השלישי שנפגע - המשק בישראל: עובד שניזוק ונפגע, עקב היותו קורבן להתעמרות בעבודה ותפקודו נפגע, הופך פחות "יעיל", יצרנותו נפגעת - וכך נגרם נזק למשק הישראלי. 
בשל כל אלה ועוד - ברור שיש לעקור תופעה זו מן השורש. בכל מקרה בו עובד מרגיש חשש כלשהו או צל של חשד, שמשהו בהתנהלות של המעסיק פגום, חורג מהנורמה, בלתי מקובל, מציק בצורה חריגה וכו' - עליו לפעול בהתאם למצב, בהקדם האפשרי. 

חשוב שהעובד יכיר בכוח שלו ובהגנות שמעניקים המחוקק ו/או בית הדין. רק כך, ניתן לשבור את מעגל ההתנכלות 

מה יכול לעשות עובד שמרגיש שהמעסיק מתעמר בו?

עובד החושש כי הוא קורבן להתעמרות בעבודה - צריך לפעול בשני מישורים. 

א. מישור אישי-רגשי (מפגש עם עצמו ועם תחושותיו);

ב. מישור מעשי (נקיטת פעולות ממשיות, לשבירת מעגל ההתנכלות). 

ברמה האישית (רגשית-נפשית), יש לנסות להירגע ולהפחית את מפלס המתח והחרדה, על ידי הפנמה של אמת יציבה וברורה: במציאות של שוק העבודה, יש אמנם מדרג ברור של סמכויות. עובדים, מעצם טיבם, כפופים למעסיק - אולם הם אינם רכושו. בעידן המודרני, עובד זכאי לזכויות בלתי מבוטלות. עובד שנפגע מהתנהלות המעסיק שלו, זכאי ויכול (ואף חייב) - לפעול על מנת להיטיב את מצבו. 

עם זאת, עובדים רבים בוחרים "לשתוק" ו"לספוג", מחשש לפרנסתם, נוכח מעמדו המאיים של הבוס הבכיר או מתוך רצון להוריד פרופיל ו"להביא לחם הביתה". החששות בהחלט מובנים, אך חשוב שהעובד יכיר בכוח שלו ובהגנות שמעניקים המחוקק ו/או בית הדין. רק כך, ניתן לשבור את מעגל ההתנכלות - ולגרום למעסיק להבין שגם לו יש "מעסיק" הנמצא "מעליו" (מדיניות מערכת המשפט, במדינת ישראל). 

ברמה המעשית, יש לקבל ייעוץ משפטי בהקדם. ישנם לא מעט ארגונים שמסייעים לעובדים ומגנים על זכויותיהם. קיימת אפשרות לפנות לוועד העובדים, אלא אם קיים חשש ל"הלשנה". עוד ניתן ומומלץ לפנות לקבלת ייעוץ, מעורך דין העוסק בדיני תעסוקה, שיכול להדריך אודות זכויות ודרכי פעולה העומדות בפני העובד, במטרה לסייע לו להתמודד עם המצב המורכב אליו נקלע, תוך צמצום הנזקים, הבטחת התועלת והשמירה על הזכויות - כעובד.   

נכון להיום, עובד שיוכר כקורבן להתנכלות תעסוקתית, יהיה זכאי לפיצויים בגין הנזקים שהסבה לו התנהלות המעסיק

מה "מגיע" לעובד שחווה התעמרות בעבודה?

ישנה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, שטרם הפכה לחוק - אולם עיקריה אומצו על ידי בית הדין לעבודה, במסגרת תביעתו של מני נפתלי נגד שרה נתניהו. פסק הדין למעשה אימץ את עיקרי הצעת החוק. נכון להיום, עובד שיוכר כקורבן להתנכלות תעסוקתית, יהיה זכאי לפיצויים בגין הנזקים שהסבה לו התנהלות המעסיק. 

חשוב לדעת - להגשת תלונה נגד מעסיק, בגין התעמרות בעבודה - יש מחיר. העובד בהחלט עלול לשאת בו

האם ניתן לפטר עובד, בעקבות תלונה על התעמרות בעבודה?

שאלת השאלות, ששואל את עצמו כל קורבן להתנכלות מצד המעסיק: מה יהיה על פרנסתו? האם עובד שהתלונן נגד המעסיק יוכל להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה? במקרה שלא, כיצד יוכל למצוא מקור פרנסה חלופי? 

התשובה לשאלה זו מורכבת, אך המסר חד משמעי: להגשת תלונה נגד מעסיק, בגין התעמרות בעבודה - יש מחיר. העובד בהחלט עלול לשאת בו. עם זאת, במרבית המקרים, הבחירה להמשיך להיות קורבן ולסבול את ההתנכלות של המעסיק - גוררת מחיר כבד יותר, מהאלטרנטיבה הכוללת פעולה. 

ניתן לצמצם את המחיר שעשוי העובד לשלם, בגין ההתגוננות מפני המעסיק; השלכות הנזק האפשריות יימנעו, אם העובד יפעל נכון, במתינות ובחוכמה.

חשוב לתעד את כל ההתכתבויות וחילופי הדברים בינך לבין המעסיק (שיחות, מיילים, מסרונים וכו')

איך עושים את זה? מהם הצעדים שיכול עובד לנקוט - כדי לצמצם את הפגיעה בו, בשעת "מאבק" עם המעסיק? 

להלן מספר טיפים לעובד פגוע שמנסה לשנות את המצב.

• הקף את עצמך ברשת תמיכה: שתף חברים, קרובי משפחה וכל מי שיכול לתמוך בך,

• אל תפעל ללא ייעוץ משפטי. 

• תעד את כל ההתכתבויות וחילופי הדברים בינך לבין המעסיקים (שיחות, מיילים, מסרונים וכו'). 

• אל תתעלם מנורות אדומות: אם יש חשש לשימוש לרעה בכוח ואם המעסיק נראה לך "מגזים" בדרישותיו או בהתנהלותו, פנה לייעוץ בהקדם. ייעוץ טוב וחיוני - מומלץ בכל שלב. 

• אל תתפשר בגלל "יוקרה": גם כשמדובר במעסיקים "נחשבים", אישים בכירים ומקומות עבודה נחשקים; וגם אם התברגת לתפקיד "חלומי" ו"שווה": אל תתעלם ואל תמשיך "לבלוע בשקט". זכור כי הפגיעות במצב כזה יגבו ממך מחיר - לטווח הארוך.   

לסיכום: המעסיק מתייחס אליכם בצורה לא יפה ופוגע בכם? זו לא גזירת גורל. בימים אלה, סביב חג החירות, חשוב שתזכרו את זכויותיכם, תרימו את ראשכם - ותנקטו בצעדים ההולמים, כדי לשמור על כבודכם ועל זכויותיכם.

 

* השתתפה בהכנת הכתבה - נגוהה שפרלינג, כתבת זאפ משפטי