מעצר לצרכי חקירה המכונה גם מעצר ימים, הפך מזמן לרעה חולה במקומותינו.
לעתים נוצר הרושם שהמשטרה לא מסוגלת לנהל חקירה אפילו פשוטה ביותר, מבלי שהחשוד יהיה נתון בחזקתה.
עם זאת, בחינת הדברים מלמדת, כי בדיעבד במקרים רבים מאוד, לא היתה הצדקה למעצר מלכתחילה.
כך, לפי נתוני המשטרה עצמה, רק ב- 40% מהמקרים, בהם החשודים נעצרים ומובאים לבית המשפט, מוגש בסופו של דבר נגדם כתב אישום.
אחת מהסיבות לריבוי מעצרים מיותרים היא שאזרח המובא להארכת מעצר, כלל לא מכיר את זכויותיו ואת סדרי הדין, ולרוב הוא לא מסוגל להגן על עצמו
ריבוי מעצרים מיותרים
אחת מהסיבות לריבוי מעצרים מיותרים היא שאזרח המובא להארכת מעצר, אולי לראשונה בחייו, כלל לא מכיר את זכויותיו ואת סדרי הדין, ולרוב הוא לא מסוגל להגן על עצמו.
במצב דברים זה, קל למשטרה ליצור בעיני שופט המעצרים את הרושם השגוי שהעבירה חמורה יותר ממה שהיא באמת, והחשוד מסוכן יותר ממה שהוא באמת.
והתוצאה המצערת - מעצרו של אדם מוארך, על אף שאילו הוא היה מנצל את האפשרויות שהחוק נותן לו כדי להגן על עצמו, הוא היה מצליח לשכנע את בית המשפט שאין הצדקה למעצרו.
