מסים: גילוי מרצון - להתחיל מחדש

רשויות מס ברחבי העולם נוהגות לצאת מדי מספר שנים במבצעי חנינת מס: אמצעי המשמש את המדינה, כדי לעודד גילוי ותשלום של כספי מסים שהועלמו. 
תכנית זו מאפשרת לאנשים שהעלימו מסים לפנות מיוזמתם אל רשויות המס, כדי להצהיר על העלמות מס שביצעו. התמורה: הגנה מפני סנקציה פלילית שהייתה צפויה לאותם אנשים, אילו היו נתפסים ועומדים לדין. 

לפני למעלה מעשור, רשות המסים בישראל פרסמה נוהל גילוי מרצון, המסדיר את האופן שבו מתבצע הליך כזה. בשנים האחרונות, במסגרת שלושה מבצעים של גילוי מרצון, הקלה רשות המסים בתנאים, ביחס לנוהל שנקבע. 

המבצעים המדוברים העלו את הכנסות המדינה מגביית מסים בצורה ניכרת, במיוחד בשל הקלה משמעותית המאפשרת להגיש את הבקשה הראשונית לגילוי מרצון באופן אנונימי לחלוטין (ללא חשיפה של פרטי המבקש). 

במסגרת מבצע הגילוי מרצון הנוכחי, הצפוי להסתיים ב-31 בדצמבר 2018, ניתן להגיש בקשות גילוי לרשות המסים באופן אנונימי. במצב כזה, מתנהל מו"מ ללא חשיפת פרטי הנישום. כל המסמכים המוצגים לרשות "מצונזרים" לפני הגשתם. 

כך, ניתן לנהל מו"מ עם הרשות ולהגיע לסכום מס מוסכם. כאשר הנישום יודע מהו סכום המס שעומד על המאזניים, הוא יכול לקבל את ההחלטה אם להמשיך בהליך ולחשוף את הפרטים המזהים.

יש לשים לב לכך שלא יינתן אישור לגילוי מרצון, אם קיים כבר מידע הנגיש לרשות המסים על העלמות המס הרלוונטיות

האם כל אחד יכול להגיש בקשה לגילוי מרצון?

באופן עקרוני, כל אחד יכול להגיש בקשה לגילוי מרצון - ובלבד שהגילוי יהיה מלא וייעשה באופן כן ובתום לב. 

יש לשים לב לכך שלא יינתן אישור לגילוי מרצון, אם קיים כבר מידע הנגיש לרשות המסים על העלמות המס הרלוונטיות. כך, למשל: אם במועד הפניה לגילוי מרצון נערכת חקירה או בדיקה בעניין המבקש (לרבות בן זוגו וחברות שבשליטתו) על ידי רשות המסים, או שנפתחה חקירה בעניין הנוגע לגילוי מרצון על ידי משטרת ישראל. 

יתרה מכך: לא יינתן אישור לגילוי מרצון גם במקרים שבהם במועד הפנייה קיים מידע בלבד (אף שעדיין לא החלה חקירה) הנוגע לגילוי מרצון בידי רשות המסים או רשות שלטונית אחרת, או שפורסם מידע הנוגע לכך באמצעי תקשורת או בפסקי דין של ערכאה שיפוטית כלשהי (בישראל או בחו"ל).

נוהל הגילוי מרצון אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית

האם יש סוג מסוים של הכנסות שלא ניתן לבצע לגביהן גילוי מרצון?

כן, בהחלט. נוהל הגילוי מרצון אינו חל על הכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית.

ניתן להגיש בהליך מקוצר, מהיר יותר, יחד עם דוחות המס השנתיים - את בקשות הגילוי, הנוגעות למקרים שבהם סך ההון נמוך משני מיליון שקלים או שההכנסה החייבת נמוכה מחצי מליון ₪

האם המסלול האנונימי פתוח לכולם? 

לא, המסלול האנונימי נועד רק לבקשות החושפות הכנסות משמעותיות שחייבות במס. 

לכן, קובע הנוהל שכאשר סך ההון שנכלל בבקשה לגילוי מרצון (נדל"ן, חשבונות בנק בארץ ובחו"ל, תיקי השקעות ועוד), אינו עולה על שני מיליון שקל וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל בשנות הדיווח - לא ניתן להגיש בקשה במסגרת המסלול האנונימי.

יחד עם זאת, ניתן להגיש בהליך מקוצר, מהיר יותר, יחד עם דוחות המס השנתיים - את בקשות הגילוי, הנוגעות למקרים שבהם סך ההון נמוך משני מיליון שקלים או שההכנסה החייבת נמוכה מחצי מליון ₪.

כל אדם זכאי ליהנות מהליך של גילוי מרצון פעם אחת בלבד. הסיבה לכך היא שבהתאם לדרישות תום הלב והגילוי המלא, לא ניתן לבצע גילוי בשלבים

האם אפשר להגיש בקשה לגילוי מרצון, אם הגשתי בעבר בקשה זהה?

לא. כל אדם זכאי ליהנות מהליך של גילוי מרצון פעם אחת בלבד. הסיבה לכך היא שבהתאם לדרישות תום הלב והגילוי המלא, לא ניתן לבצע גילוי בשלבים. לכן, ההזדמנות שניתנת הינה חד-פעמית. 

בנוסף לכך, אין רצון להקל עם נישום ששב לסורו לאחר שביצע בעבר גילוי מרצון, בבחינת "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב - אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (משנה יומא ח, ט).

באופן עקרוני, נוהל גילוי מרצון חל לגבי הכנסות ונכסים בארץ ובחו"ל. מטבע הדברים, רוב הבקשות לגילוי מרצון מוגשות לגבי נכסים והכנסות בחו"ל, בעיקר לגבי חשבונות בנק בחו"ל

האם הנוהל חל רק לגבי הכנסות ונכסים בחו"ל או גם לגבי הכנסות ונכסים בארץ? 

באופן עקרוני, נוהל גילוי מרצון חל לגבי הכנסות ונכסים בארץ ובחו"ל. מטבע הדברים, רוב הבקשות לגילוי מרצון מוגשות לגבי נכסים והכנסות בחו"ל, בעיקר לגבי חשבונות בנק בחו"ל. הדבר קשור לשינויים הגלובליים שאנו חווים בשנים האחרונות. 

בעבר, כשהזכרנו מדינה כמו שוויץ - דיברנו על סודיות בנקאית. כיום, סודיות מוחלטת כבר לא קיימת. בשנים האחרונות, נקבעו כללי חילופי מידע אוטומטיים בין רשויות מס בעולם. 

העולם השתנה. כיום, הבנקים ברוב המדינות מחויבים להעביר מידע לגבי בעלי החשבונות, לרשות המס באותה מדינה. מידע זה עובר אוטומטית למדינת התושבות של בעל החשבון. 

ישראלים שיש להם חשבונות בחו"ל הפנימו את המשמעות של השינוי - ובוחרים לפנות לרשות המסים, לפני שהיא תגיע אליהם בעצמה. 

העונש כבד מאוד, ועשוי להגיע לקנסות משמעותיים או עד שבע שנות מאסר

מה העונש הקבוע בחוק לגבי העלמות מס?

העונש כבד מאוד - ועשוי להגיע לקנסות משמעותיים או עד שבע (!) שנות מאסר.

בהליך של גילוי מרצון קיים סיכון להפללה עצמית, אם המבקש אינו עומד בתנאים או אם ההליך לא נעשה בזהירות ובתבונה

האם רק עורך דין יכול לייצג בהליך "גילוי מרצון"?

באופן עקרוני, כל בעל מקצוע שרשאי לייצג מול רשויות המס (עו"ד, רו"ח ויועץ מס) רשאי לייצג גם נישומים, בהליך של גילוי מרצון. עם זאת, רוב המבקשים נוהגים לפנות לעורכי דין המתמחים בכך. זאת, בשל היתרונות שמגלמת בחירה של עורך דין למשימה זו.

ראשית, בהליך של גילוי מרצון קיים סיכון להפללה עצמית, אם המבקש אינו עומד בתנאים או אם ההליך לא נעשה בזהירות ובתבונה. לכן, יש חשיבות לניסיון של עורך הדין.

שנית, לקוח הפונה לעורך דין, נהנה מחיסיון עורך דין-לקוח. המשמעות: בית המשפט אינו יכול לחייב את עוה"ד להעיד על מידע שנמסר לו מאותו לקוח. ליתרון זה יש ערך עצום מבחינת הלקוח. 

לאחר תשאול המבקש ואיסוף הפרטים, יש להכין בקשה (אנונימית), שתוגש למחלקת החקירות של רשות המסים. הבקשה מנותבת לפקיד השומה הרלוונטי

אם כך, מה צריך לעשות נישום שמחליט להגיש בקשה לגילוי מרצון?

לאחר תשאול המבקש ואיסוף הפרטים, יש להכין בקשה (אנונימית), שתוגש למחלקת החקירות של רשות המסים. הבקשה מנותבת לפקיד השומה הרלוונטי. לאחר ניהול מו"מ, מגיעים לסכום המס המבוקש. 

אם הסכום מקובל על המבקש והוא מחליט להמשיך בהליך, חושפים את הפרטים המזהים שלו - וההסכם נשלח לאישור מחלקת חקירות, שם בודקים שהמבקש עומד בתנאי הנוהל ואין מידע קודם בקשר לגילוי מרצון (אם קיים מידע קודם על המבקש, הבקשה עלולה להידחות). לאחר שמגיע האישור, חותמים על הסכם עם פקיד השומה.

חשוב לציין שבהתאם לנוהל, רשות המסים מתחייבת שאם לא תאושר הבקשה - היא לא תעשה שימוש במידע שבבקשה.

האם אפשר לדווח גם על הפסדים בהליך גילוי מרצון?

בוודאי. בגילוי מרצון, צריך לתת גילוי מלא - אבל צריך לקחת בחשבון שבנוגע להפסדים ולזיכויים (ממס זר), רשות המסים נוקטת ב"גישת הקופסה הסגורה". כלומר: הפסדים אלה יותרו בקיזוז רק כנגד ההכנסות שדווחו במסגרת הגילוי מרצון - ולא יועברו לשנים שלאחר מכן.

ברוב המקרים, הליך גילוי מרצון "אנונימי" יימשך בין חצי שנה לשנה

כמה זמן נמשך הליך גילוי מרצון?

קשה לומר. התשובה תלויה בעומס הבקשות על המערכת באותה עת, וכמובן במורכבות של המקרה הספציפי. ברוב המקרים, הליך גילוי מרצון "אנונימי" יימשך בין חצי שנה לשנה. 

דוגמאות להליכי גילוי מרצון 

אזרח אמריקאי שהותיר בארה"ב כספים רבים: אותו אדם, שיוצג על ידי משרד הח"מ, עלה לארץ בשנות השבעים. הוא ביצע עבודות בחו"ל - ואת הכסף שקיבל, הוא הפקיד בחשבונות בארה"ב, לצד כספי ירושה. בסך הכל, הסתכם היקף חשבונותיו בכמיליון דולר. לאחר דין ודברים עם רשות המסים, בוצע גילוי מרצון, במסגרתו לא נדרש האיש לשלם מס עבור חלק ניכר מהכנסותיו עד שנת 2003.

משקיע נדל"ן: תושב ישראל שבשנות התשעים ביצע השקעות נדל"ן מניב, בעיקר באירופה, אך לא דיווח על ההכנסות מהשקעות אלה. האיש ביצע גילוי מרצון של הכנסותיו, ושילם מס מינימלי.

לסיכום: העלמתם מסים ואתם לא ישנים טוב בלילה? בתנאים מסוימים, תוכלו לבצע הליך גילוי מרצון שיאפשר לכם להתחיל דף חדש עם רשות המסים. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי איכותי של עו"ד העוסק בדיני מסים.