בהחלטה דרמטית הורה בית משפט השלום באשקלון לשחרר ממעצר עד תום ההליכים אזרח זר תושב סודן, שהואשם בעבירות איומים ותקיפה.
השופט יורם ברוזה מתח במסגרת החלטתו ביקורת נוקבת על המשטרה, שנקטה דרך של אכיפה בררנית כלפי האזרח הזר. "מי שנחזה לתוקף בתיק זה הוא למעשה הקורבן האמיתי שלו", קבע. "התיק מעלה שאלות קשות של מחדלי חקירה ואכיפה בררנית".
על רקע הכשלים החמורים בהתנהלות המשטרה בתיק, קבע השופט כי לא ניתן להותיר את האזרח הזר במעצר. מדובר בהחלטה דרמטית, שכן רק במקרים נדירים מברר בית המשפט טענות על אכיפה בררנית בהליכי מעצר, ולא דוחה את הבירור לתיק העיקרי.
המשטרה טענה כי יש עדים לאירוע, והצביעה על חבלות, שריטות, שטפי דם וסימני נשיכה על גופו של המתלונן
"מכות בעזרת מוט ברזל וניסיון חניקה"
הנתין הזר, שיוצג על ידי הח"מ, הינו אזרח סודן שנמצא בישראל עם רישיון שהייה, אך הינו חסר בית. האיש כבר הסתבך בעבר עם רשויות החוק והורשע פעמיים: פעם אחת באיומים ותקיפה בינואר 2015, ופעם נוספת בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו במאי 2015.
כפי שמציין השופט בהחלטתו, כתב האישום שהוגש נגד האזרח הזר "מצייר תמונה של אלימות קשה ללא כל הצדקה, זהו כתב אישום שריח חזק של מעצר עד תום ההליכים נודף ממנו".
על פי כתב האישום, האירוע האלים התרחש בחודש מרץ 2017, סביב השעה 11:30 בבוקר. באותו זמן ישב אדם אחר, שלא הכיר את הנתין הזר קודם לכן, בבית קפה באשדוד, בעוד בתו הקטינה נעה לעברו.
בשלב זה, כך נטען בכתב האישום, החל האזרח הזר לקלל את הילדה ואת אביה, בעוד האחרון ביקש ממנו להפסיק. בכתב האישום צוין כי המתלונן הרים כיסא לכיוון האזרח הזר, אבל הוריד אותו לארץ כשאנשים בסביבתו אמרו לו ש"לא שווה לו להתעסק איתו".
בשלב זה, כך נטען, החל האזרח הזר לתקוף את המתלונן בפרץ של אלימות קשה: הוא תפס אותו בחולצה, חנק אותו בעזרת השרוך של הקפוצ'ון שלבש, הכה אותו ברגלו עם מוט ברזל, ואף נשך אותו.
המשטרה טענה כי יש עדים לאירוע, והצביעה על חבלות, שריטות, שטפי דם וסימני נשיכה על גופו של המתלונן. על רקע ה"מסוכנות" של האזרח הזר, כביכול, והעובדה שלא ניתן לספק לו חלופת מעצר כמי שאין לו מגורי קבע, דרשה המשטרה לעצור אותו לאלתר עד תום ההליכים.
הח"מ התנגד לבקשת המשטרה, וטען בתגובה כי אין בתיק החקירה ראיות ממשיות, וכי למעשה מאז תחילת החקירה מופעלת אכיפה בררנית כלפי האזרח הזר
המתלונן שוחרר לביתו לאחר חצי שעה
הח"מ התנגד לבקשת המשטרה, וטען בתגובה כי אין בתיק החקירה ראיות ממשיות, וכי למעשה מאז תחילת החקירה מופעלת אכיפה בררנית כלפי האזרח הזר.
לדבריו, ניתן לראות זאת למשל בלוחות הזמנים של החקירה. בעוד שהמתלונן עוכב ב-13:06 ונחקר באזהרה ב-15:48, הוא שוחרר לביתו חצי שעה (!) לאחר מכן ב-16:20. מנגד, האזרח הזר עוכב ב-12:26, ונחקר רק ב-18:14 (לאחר שהמתלונן כבר שוחרר לביתו!).
האזרח הזר טען, כי נמצאו סתירות רבות בעדויות הצדדים וכי התנהלות המשטרה לאורך כל החקירה התאפיינה במחדלים קשים.
כך למשל, המשטרה לא ביקשה לאמת את גרסתו של האזרח הזר, לא ביצעה בדיקה של טביעות אצבע ו-DNA על מוט הברזל, ששימש אותו כביכול לתקיפה ולא חשבה לבחון את גרסת המתלונן, שאותה היא קיבלה ללא כל פקפוק.
העדויות סתרו אלה את אלה, והתקשו לספק תמונה ברורה, אם התושב הזר אמנם התנפל על המתלונן, ניסה לחנוק אותו והכה אותו בברזל, או שמא מדובר בסדרת פעולות שביצע כהגנה עצמית
עדויות סותרות שמקשות על הבנת התמונה
במסגרת החקירה, נגבו עדויות מהאזרח הזר, מהמתלונן נגדו, מאשתו, מנהג מונית שדיווח על האירוע בזירה, ומאחד מעובדי בית הקפה שבו התרחש האירוע.
העדויות סתרו אלה את אלה, והתקשו לספק תמונה ברורה, אם התושב הזר אמנם התנפל על המתלונן, ניסה לחנוק אותו והכה אותו בברזל, או שמא מדובר בסדרת פעולות שביצע כהגנה עצמית, כחלק מתגרה הדדית שהתנהלה בינו לבין המתלונן.
בעוד שהמתלונן טען כי הנתין הזר קפץ עליו, נתן לו אגרוף בפנים וניסה לחנוק אותו, טען התושב הזר כי המתלונן תקף אותו בעצמו, נתן לו סתירות, ומאוחר יותר חזר אליו עם מוט ברזל והכה אותו.
בנוסף, עלו סתירות ביחס לחבלות שנמצאו על גופם של הנתין הזר והמתלונן. על פי השוטרים שהיו בזירה, גם המתלונן וגם התושב הזר היו חבולים, בעוד המתלונן עצמו הכחיש בחקירתו כי גרם חבלות לתושב הזר וציין רק כי דחף אותו.
השופט עמד על הסתירות הרבות, שעלו מהעדויות ובין היתר תהה: "האם המתלונן הלך לקנות קפה כגרסתו או ישב בבית הקפה כגרסת רעייתו ובתו רצה אליו? האם הילדים והאשה היו במקום וראו הכל או שהם עלו איתה ולא ראו כלום (כפי שהיא טענה - ר"נ)?".
בנוסף, התייחס השופט לסתירות שעלו מעדותו של עובד בית הקפה, שטען תחילה כי ראה את המתלונן מרים כיסא ורץ לעבר התושב הזר (אך לא ראה כי אחד הצדדים החזיק מוט ברזל), בעוד שבהמשך טען כי ראה את התושב הזר מכה את המתלונן במוט ברזל.
"מדוע עובד בית הקפה שינה את עדותו לגבי הכיסא ולגבי מוט הברזל?", תהה השופט, "האם מישהו דאג לדבר איתו?".
השופט התייחס, בין היתר, לעימות שנערך בין המתלונן לבין הנתין הזר וציין כי מצפייה בו הוא סבור שאין לו כל ערך. הסיבה: לאורך כל העימות השוטר מנע מהנתין הזר להגיב לדברים שהוטחו בו. "ביצוע העימות, הטון וההתנהלות כלפי הנתין הזר היו חד-צדדיים לכל אורכו", קבע.
"מההקלטות עולה כי לא מדובר רק בכרסום קל בראיות, אלא כי כל הראיות נגד הנתין הזר אינן מהוות ראיות לכאורה ואין להן כל בסיס", קובע השופט בהחלטתו
המצלמות בבית הקפה חשפו את מה שאירע
פרטי המידע יקרי הערך שחשפו בסופו של דבר את מה שאירע היו קטעי וידיאו שנלקחו ממצלמות שהותקנו בבית הקפה. במסגרת החלטתו, ציין השופט כי מזכר שעליו היה חתום אחד החוקרים ומתאר, כביכול, צפייה במצלמות "אינו מתאר נכון את אשר רואים במצלמות כלל ועיקר".
על פי השופט, צפייה בסרטונים מגלה, כי הגרסה היחידה הנכונה, שתואמת את אשר רואים במצלמות, היא גרסתו של הנתין הזר.
כך נראה באחד הסרטונים התושב הזר מנהל דין ודברים עם המתלונן שלפתע אוחז בכיסא, רץ לעברו, מניף את הכיסא פעמיים ומטיח אותו בו. לאחר מכן, המשיך המתלונן לחבוט בנתין הזר, כאשר הוא עצמו מנסה להתגונן.
עוד ניתן לראות במצלמות כיצד לאחר שהמתלונן עזב את המקום עם בתו, ניגש לפתע עובר אורח לנתין הזר והחל לחבוט בו כמה פעמים.
על בסיס הקלטות העלה השופט שאלות קשות. בין היתר, תהה איך ייתכן שעובדי בית הקפה ולקוחותיו לא נחקרו, למרות שברור מהצפייה במצלמות שהם ראו את כל מה שאירע.
עוד תהה השופט איך חיברה המשטרה את דו"ח הצפייה בקלטות, בזמן שהיה ברור לה לחלוטין שהוא לא משקף את מה שרואים בפועל במצלמות.
"האם הצפייה בדו"ח נעשתה באופן רשלני גרידא או יותר מכך", תהה השופט והעלה סימני שאלה איך המשטרה לא התייחסה בדו"ח לאחת המצלמות שתיעדו את כל שהתרחש ואיך האדם הנוסף שחבט בנתין הזר כלל לא נחקר.
"מההקלטות עולה כי לא מדובר רק בכרסום קל בראיות, אלא כי כל הראיות נגד הנתין הזר אינן מהוות ראיות לכאורה ואין להן כל בסיס", קובע השופט בהחלטתו. "העדות היחידה המתיישבת עם ההקלטות היא זו של הנתין הזר עצמו".
לסיכום, קבע השופט כי תיק החקירה "מעלה שאלות קשות של אכיפה בררנית וכן של מחדלי חקירה כבר בשלב זה של המעצר". על פי השופט, לא ניתן להותיר את התושב הזר במעצר, כאשר עולה מהראיות שהוא היה קורבן התקיפה, ולא התוקף עצמו.
