עבור רוב האנשים עונת הקיץ מסמלת ים, בריכה, אבטיחים וחופש. אבל מסתבר שלצד אלה, יש לעונת הקיץ גם משמעות אפלה מאוד. מתברר כי בעונה זו נרשמים המקרים הרבים ביותר של חטיפות ילדים לחו"ל על ידי אחד מהוריהם.
בעונת הקיץ, בה רבים יוצאים לחו"ל, מנצלים לא מעט הורים את החופשה שאליה הם יוצאים בחו"ל עם הילדים או את החופשה בישראל, אליה הם מגיעים מחו"ל, כדי להודיע לבן זוגם: אנחנו לא חוזרים. ועוד משהו: הילדים איתנו.
מקרים של חטיפות נפוצים בישראל בקרב משפחות, שבהן לאחד מבני הזוג יש קרובי משפחה בחו"ל (למשל עולים חדשים), וגם בקרב משפחות ישראליות שיוצאות לרילוקיישן בחו"ל לתקופת זמן מוגבלת, ומגיעות לארץ לביקור מולדת.
איך מתמודדים עם סיטואציה כל כך מורכבת של חטיפה, איך מחזירים את הילד החטוף למקום המגורים הרגיל שלו, ומאיפה בעצם מתחילים? על כך נבקש להרחיב בשורות הבאות.
על פי האמנה, יש להגיש תביעה להחזרת הילדים החטופים לבית המשפט במדינה שאליה הם נחטפו. מצב זה יוצר מורכבות רבה, שכן ההורה, שממנו נחטף הילד, נדרש להיות בקשר עם עורכי דין ובתי משפט במדינה מרוחקת, ובשפה שאיננו מבין
הכלי המרכזי להחזרת ילדים: אמנת האג
נכון להיום, קרוב ל-100 מדינות (ובכללן ישראל ומרבית מדינות המערב) חתומות על אמנת האג, שתפקידה להחזיר ילדים חטופים למדינה שממנה נחטפו או שאליה לא הוחזרו.
על פי האמנה, יש להגיש תביעה להחזרת הילדים החטופים לבית המשפט במדינה שאליה הם נחטפו. מצב זה יוצר מורכבות רבה, היות שההורה שממנו נחטף הילד - ומצוי גם כך בתחושת חוסר אונים - נדרש להיות בקשר עם עורכי דין ובתי משפט במדינה מרוחקת, ובשפה שאיננו מבין.
על אף שהכל נראה אבוד בסיטואציה כזו, יש לא מעט דברים שניתן לעשות -
ההורה שממנו נחטף הילד חייב באופן מיידי להגיש תלונה למשטרה בעניין. זאת, כדי להדוף טענה אפשרית של ההורה החוטף, שלפיה הוא הסכים או השלים עם החטיפה
1. להגיש תלונה למשטרה
ההורה שממנו נחטף הילד חייב באופן מיידי להגיש תלונה למשטרה בעניין. זאת, כדי להדוף טענה אפשרית של ההורה החוטף, שלפיה הוא הסכים או השלים עם החטיפה. הסיבה: אמנת האג אינה חלה אם קיימת הסכמה להעברת הילדים ממדינה למדינה. לדוגמא, אם הורה ישראלי הסכים מראש שבת זוגו תעביר את הילדים מישראל לארה"ב - הוא לא יוכל לטעון אחר כך שבת הזוג חטפה אותם.
זאת ועוד, התלונה במשטרה חשובה גם במקרה שההורה אינו יודע פרטים אודות מיקום הילד שנחטף או שמתעורר חשש לחטיפה נמשכת, כלומר למעבר של ההורה עם הילד ממדינה למדינה.
במסגרת האמנה, כל מדינה נדרשת להקים גוף המכונה "רשות מרכזית", שתפקידה לעקוב אחר הצעדים שאותם יש לנקוט לפי האמנה, כדי להשיב את הילדים החטופים
2. לפנות לרשות המרכזית בישראל
במסגרת האמנה, כל מדינה נדרשת להקים גוף המכונה "רשות מרכזית", שתפקידה לעקוב אחר הצעדים שאותם יש לנקוט לפי האמנה, כדי להשיב את הילדים החטופים. בארץ הרשות המרכזית היא חלק ממשרד המשפטים.
במסגרת פניה לרשות המרכזית, יש למלא תצהירים שבהם מתוארות העובדות הנוגעות ליישום האמנה. כדאי לבצע את פעולות אלה תוך ליווי צמוד של עורך דין הבקי בתחום, היות שלעיתים יש למה שנכתב בטפסים חשיבות מכרעת במסגרת ניהול ההליך.
לאחר קבלת החומר הרלוונטי, פונה הרשות המרכזית לרשות המרכזית במדינה שאליה נחטפו הילדים ומלווה את ניהול ההליכים שם. עוד עוזרת הרשות המרכזית לאיתור הילדים החטופים. הרשות המרכזית היא גם הגורם שמקשר בין הרשויות בחו"ל לרשויות בישראל.
לצורך ניהול ההליך בבית המשפט במדינה שאליה נחטף הילד יש לאתר עורך דין מקומי הפועל בתחום
3. לאתר עורך דין במדינה הזרה שאליה נחטף הילד
לצורך ניהול ההליך בבית המשפט במדינה שאליה נחטף הילד יש לאתר עורך דין מקומי הפועל בתחום. לצורך כך, מומלץ תחילה לפנות לעורך דין ישראלי הבקיא בנושא ואשר יכול לסייע באיתור עורך דין זר מתאים.
אין לכם יכולת כלכלית לנהל הליך בחו"ל? אתם יכולים לפנות לרשות המרכזית בישראל, שתעביר פנייה בעניין אל הרשויות בחו"ל כדי לנסות להסדיר ייצוג מטעם המדינה.
אם החטיפה בוצעה בלי שהתקיימו בארץ הליכים בנושא משמורת או בניגוד להסדר משמורת קיים, כדאי לעתור לביהמ"ש לענייני משפחה בישראל, בדרישה לקבל משמורת מלאה על הילדים
4. להגיש תביעה למתן משמורת בארץ
אם החטיפה בוצעה בלי שהתקיימו בארץ הליכים בנושא משמורת או בניגוד להסדר משמורת קיים, כדאי לעתור לביהמ"ש לענייני משפחה בישראל, בדרישה לקבל משמורת מלאה על הילדים.
אמנם, אמנת האג קובעת בסעיף 17 כי בדיון שיתנהל בחו"ל על החזרת הילדים בית הדין אינו כפוף להליך המשמורת במדינה שממנה הם נחטפו, אך חוות דעת, תסקירים ונושאים נוספים שיעלו בהליך המשמורת עשויים לסייע בתביעה המתנהלת במדינה הזרה בעניין האמנה.
בית המשפט הדן בתביעה להשבה, יכול לפנות לבית המשפט במדינה שממנה נחטף הילד, כדי לקבל את חוות דעתו אודות נסיבות הוצאת הילדים מהמדינה
5. לנסות להגיש חוות דעת לבית המשפט הזר
סעיף 14 לאמנת האג קובע, כי בית המשפט שדן בתביעה להחזרת הילדים החטופים רשאי להתחשב בדין המקומי הקיים במדינה שממנה הם נחטפו. לכן, במקרים מתאימים כדאי לקבל חוות דעת מעורכי דין הבקיאים בנושא, על מנת שזו תוגש לבית המשפט הזר הדן בהשבת הילדים, ותשמש נדבך נוסף בהחלטה.
נוסף על כך, סעיף 15 לאמנת האג קובע, כי בית המשפט הדן בתביעה להשבה יכול לפנות לבית המשפט במדינה שממנה נחטף הילד, כדי לקבל את חוות דעתו אודות נסיבות הוצאת הילדים מהמדינה. לכן, כדאי במקרים המתאימים לבקש מבית המשפט הזר ליזום פנייה ברוח זו לבית המשפט בישראל, כדי שחוות דעתו תשמש נדבך נוסף בקבלת ההחלטה.
דוגמאות למקרים בהם נדונו חטיפות של ילדים
* משפחה ישראלית ששהתה ברילוקיישן בארה"ב - באותו מקרה אב ביקש לחזור לישראל בתום שליחות ולאחר שהאם סירבה לכך הוא לקח את שני ילדיו (שהיו בני נוער) וחזר איתם לישראל. האם הגישה תביעה בעניין החטיפה ודרשה להשיב את הילדים לארה"ב. ואולם, האב, שיוצג על ידי הח"מ, טען כי הילדים לא נחטפו, היות שהשליחות היתה לזמן מוגבל, והמשפחה תכננה לחזור לארץ. בית המשפט קיבל את הטענה שהאב לא חטף את הילדים, ולפיכך האחרונים נותרו בארץ.
* בן זוג בריטי שנהג באלימות כלפי אשתו - מקרה שנגע לצעירה ישראלית, שהתחתנה עם בריטי. השניים נסעו לאנגליה עם בנם התינוק, מתוך כוונה שהאיש יחפש עבודה. כשהגיעו למדינה, נקט הבחור אלימות. בשלב מסוים לקחה הצעירה את הילד וטסה לארץ. לאחר שהוא טען לחטיפתו, טענה האם באמצעות הח"מ כי ממילא כוונת המשפחה לא היתה להשתקע בבריטניה, אלא רק למצוא עבודה, וכי כשהכה הבעל את אשתו הוא הפר את הסכמתה לנסוע לאנגליה. על רקע זה קבע בית המשפט כי ישראל היא מקום המגורים הרגיל של הילד, על אף שרוב חייו הוא שהה באנגליה, ודחה את תביעת הבעל.
* תושבת סקוטלנד שנותרה עם הילדים שם - צעיר ישראלי היה נשוי לסקוטית, שבכל שנה נסעה למדינה כדי לבקר את משפחתה. באחת הנסיעות היא הודיעה לבעלה שהיא נשארת בסקוטלנד עם שני ילדיהם. האשה טענה לאלימות הבעל כלפיה, טענה כי מדינת ישראל הנה מקום מסוכן לילדים בגלל אירועי טרור והאיום האיראני, כי מערכת המשפט בישראל מפלה לרעה נשים ועוד. באותו מקרה הבעל, שיוצג על ידי הח"מ, יזם הליך לא שגרתי של פנייה לבית המשפט בישראל, כדי שייתן את חוות דעתו אודות מעשה אי החזרת הילדים. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט בסקוטלנד. כמו כן הוגשה לבית המשפט הזר חוות הדעת של הרשות המרכזית בישראל בתשובה לטענות כנגד המדינה. בית המשפט בסקוטלנד קיבל את טענות הבעל והורה להחזיר את הילדים לישראל בהתאם לאמנת האג.
חשוב לפעול במהירות, מיד לאחר החטיפה. ממד הזמן קריטי, היות שקיימת הגנה במסגרת האמנה במקרה של השלמה של ההורה עם החטיפה
טיפים חשובים: מה כדאי לעשות במקרה של חטיפת ילד
ראשית, חשוב לפעול במהירות, מיד לאחר החטיפה. ממד הזמן קריטי, היות שקיימת הגנה במסגרת האמנה במקרה של השלמה של ההורה עם החטיפה. לדוגמא, אם ההורה החוטף מראה שההורה שנשאר מאחור השלים עם המעשה ולא פעל מיד, בית המשפט עשוי שלא להפעיל את האמנה.
שנית, אם בני זוג נוסעים עם ילדיהם לחו"ל, או מגיעים לביקור מולדת, ויש חשש שאחד הצדדים יבצע פעולות חד-צדדיות, כדאי לערוך הסכם אצל עורך דין המתמחה באמנת האג, שיכיל את משך זמן הביקור, ולקבוע כי בכל מקרה של חריגה אמנת האג תחול, מה שיצמצם את הסיכון.
לסיכום, חטיפת ילד היא תסריט האימים של כל הורה, וגורמת לתחושת חוסר אונים. דווקא בסיטואציה כזו חשוב לדעת שניתן לעשות לא מעט כדי להביא לסיום החטיפה באופן יעיל ומהיר. לצורך כך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום, שיידע אילו אמצעים לנקוט ומתי.
