בתי המשפט עמוסים באופן בל יתואר. מדי שנה נערמים אלפי תיקים על שולחנם של השופטים. היחס בין מספר השופטים לבין כמות התיקים בישראל הוא יחס בלתי נתפס ביחס למדינות ה-OECD: כאלף עד אלפיים תיקים לשופט, בכל שנה. בשנת 2016 לבדה נפתחו כ-800 אלף תיקים. אין ספק שהמערכת המשפטית כורעת תחת הנטל.
משמעות הדבר: דיונים שנמשכים תקופה ארוכה מאד וסכסוכים שלא ניתן בהם פסק דין, אלא אחרי שנים ארוכות! העומס העצום עלול לפגוע בצדדים עצמם. הנזק למערכת כמו גם לציבור המתדיינים הוא רוחבי ועצום: פגיעה קשה בחיי המסחר (למשל בעלי עסקים מנועים מלהפעיל את העסק עד לבירור התביעה), עינוי דין וסחבת בבירור התיקים, חולשת אמון הציבור במערכת וכו'.
במצב דברים זה, אין זה פלא כי בוררות או גישור נחשבים פתרון יעיל, לרוב, הנותן מענה הולם: הן לעומס התיקים הכבד בבתי המשפט; והן כמנגנון הסכמות משותפות (או לפחות הסכמה על אדם מסוים, שיחליט עבור שני הצדדים), תוך חסכון משמעותי במשאבים, עלויות וזמן שיפוטי.
רבים תוהים על קנקנם של מנגנוני השיפוט האלטרנטיביים ובראשם בוררות וגישור. מטבע הדברים, לכל הליך היתרונות והמורכבויות שלו ויש לעמוד על ההבדלים והדקויות בין השניים.
בהקשר זה, יודגש, היסוד המנחה והמשותף בין השניים הוא יסוד ההסכמה מרצון על ידי הצדדים המתדיינים, יסוד אשר בלעדיו אין להליכים אלו אדנים מוצקות לעמוד.
לבוררות ישנם מספר יתרונות מובהקים. היתרון הבולט: קיצור משמעותי של ההליך, לעומת ההליך המתנהל בבית המשפט
מהי בוררות?
מדובר במנגנון יישוב מחלוקות וסכסוכים אלטרנטיבי, כחלופה אפקטיבית להליך המשפטי המוכר ו"השמרני" המתקיים בבית המשפט, מתוך רציונל להקל על העומס הרווח במערכת המשפט. הצדדים במחלוקת מסכימים לשטוח את טענותיהם בפני אדם שלישי, ניטרלי (הבורר), כדי שיכריע בסכסוך ביניהם.
כרטיס הכניסה לבוררות כולל תנאי אחד בלבד: הסכמה של הצדדים בכתב על הכרעת הסכסוך בבוררות.
לבוררות ישנם מספר יתרונות מובהקים. היתרון הבולט: קיצור משמעותי של ההליך, לעומת ההליך המתנהל בבית המשפט. מדובר בהליך מסודר, הכפוף לחוק הבוררות (1968 - התשכ"ט) הוא החוק השלט; ברוב המקרים, ובכפוף להסכמה מראש המעוגנת בהסכם הבוררות, מתנהל ההליך על פי הדין המהותי ולא על פי סדרי דין וראיות פורמליים ונוקשים הנהוגים בבית המשפט.
יתרונות נוספים בבוררות: הצדדים יכולים להגדיר מראש את סמכויות הבורר; סודיות/היעדר פומביות/הדיון חסוי (רלבנטי במיוחד לאנשי עסקים); קביעת לוחות זמנים מוסכמים מראש לניהול ההליך; קביעה האם ועל פי איזה דין (מהותי ודיוני) יישק דבר בהכרעה ואף להחליט אם יהיה עליו לנמק את הכרעתו.
עניין נוסף, ההליך פטור מתשלום אגרה. מאידך, יש לשלם שכר טרחה לבורר ולעורך הדין המטפל/מייצג.
ככלל, הכרעת הבורר אינה ניתנת לערעור, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת ומראש בהסכם הבוררות, אולם ניתנת לביטול כזכות קנויה, בכפוף להוראות חוק הבוררות.
על פסק הבוררות להיחתם על ידי הבורר תוך ציון תאריך, כתנאי קונסטיטוטיבי לתקפותו ואישורו על ידי בית משפט בהמשך, לצרכי אכיפה.
ניתן לבטל את פסיקת הבורר אם הבורר פעל ללא סמכות, או חרג מהסמכויות הנתונות לו, לפי הסכם הבוררות. כך גם אם הפסיקה ניתנה ע"י בורר שלא מונה כדין ועוד
כיצד ניתן לבטל את פסיקת הבורר?
לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, נקבע כי יש מצבים המאפשרים לבית המשפט לבטל פסק בוררות, במלואו או בחלקו, לתקנו, להשלימו או להחזיר אותו לבורר. כל זאת, בתנאי שיתקיימו אחת או יותר מהעילות הבאות:
• הפסיקה ניתנה על ידי בורר, שלא מונה כדין.
• הבורר פעל ללא סמכות, או חרג מהסמכויות הנתונות לו, לפי הסכם הבוררות.
• הסכם הבוררות לא היה בר תוקף.
• הבורר לא נימק את הכרעתו, על אף שהותנה בהסכם שעליו לעשות זאת.
• הבורר לא הכריע באחד הנושאים שנמסרו.
• לא ניתנה לאחד הצדדים הזדמנות להציג את טענותיו.
• תוכן ההכרעה מנוגד לתקנת הציבור.
• ההכרעה ניתנה לאחר שעבר פרק הזמן שהוקצב לנתינתה.
• הבורר לא פסק בהתאם לדין, על אף שזו היתה התניה בהסכם הבוררות.
• קיימת עילה שבית המשפט היה מבטל לפיה, אפילו פסק דין סופי שאין עליו ערעור.
מדובר ברשימת עילות סגורה.
משמעות הדבר היא שביטול פסק הבוררות נתון לשיקולו של בית המשפט, שאמנם אינו ממהר לעשות כך ומהווה צעד משפטי דרסטי, מתוך מגמה לעודד הליכי בוררות ויישוב סכסוכים מחוץ לכותליו, מטעמי עומס ויעילות.
עם זאת, אם בית המשפט ישתכנע שיש בפסיקת הבורר משום עיוות דין או עוול היורד לשורשו של הליך ופוגע במושכלות יסוד של משפט הוגן ומנהל תקין – יבטל, ככל הנראה, ביהמ"ש את הכרעת הבורר.
יתרונות נוספים בבוררות: ההליך חסוי ודיסקרטי (בעוד שדיון בבית המשפט מתנהל בדלתיים פתוחות). אנשי עסקים רבים מעדיפים לשמור על דיסקרטיות בנוגע לעסקיהם או סיבת הסכסוך בין הצדדים. לכן, בוררות מהווה פתרון מעשי-פרקטי טוב עבורם גם מסיבה זו, בנוסף לשאר היתרונות שצוינו לעיל.
הבורר נבחר בהסכמת שני הצדדים: הבורר עשוי להיות שופט בדימוס, איש המתמחה בתחום משפטי מסוים הקשור לתחום הסכסוך, אדם בעל מוניטין או אדם שמוסכם על ידי הצדדים, בתנאי שאין לו קשר, ישיר או עקיף, אישי או עסקי, לאחד מהצדדים הנוגעים בדבר.
סמכויותיו של הבורר הן כסמכויות שופט. כלומר: ברגע שפסק, מדובר בהחלטה שיהיה על הצדדים לכבד. הצדדים רשאים לפנות בבקשה לביטול הפסיקה מן הטעמים המנויים בסעיף 24 לחוק הבוררות שפורטו לעיל.
לחילופין, רשאים הצדדים לערער על פסק הבוררות, מכוח התיקון (המבורך) לחוק הבוררות, משנת 2008, המאפשר ערעור בזכות בפני בורר נוסף או ברשות בפני בית משפט מחוזי (ערכאת "ברירת מחדל" בדיני בוררות) על יסוד עילות מצומצמות וככל ונפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין, עפ"י סעיף 29 ב' לחוק הבוררות, ובכפוף להוראות הסכם הבוררות;
כמו כן, לפי סעיף 11 לחוק הבוררות, ניתן להחליף את הבורר אם מתקיימת אחת, או יותר, על בסיס אחת או יותר מבין 3 עילות המצדיקות את החלפתו: 1. הבורר מעל באימון הציבור; 2. אופן ניהול ההליך גרם נזקים לצדדים (לדוגמה: הבורר "משך את הזמן" ואת הפסיקה, מעבר לרצוי ולהגיוני); 3. נבצר מהבורר למלא את תפקידו, מסיבות אובייקטיביות.
מומלץ ורצוי להגיע לדיונים אצל הבורר בליווי עורך דין, הבקיא בדיני בוררות.
מומלץ להגדיר מראש את מבנה הבוררות וסמכויות הבורר. כך, למשל: לדרוש הנמקה של פסק הבוררות; להתעקש על גילוי נאות; לבחור בורר מנוסה ומקצועי, בעל מוניטין בתחום; להגדיר זמנים לדיונים - ועד להכרעה; להסתייע בעורך דין שמבין ומכיר את הליך הבוררות.
בעוד שהבורר הוא הסמכות המכריעה - הרי שבגישור, סמכות ההכרעה היא בגדר רשות. כלומר: המגשר אינו מחליט עבור הצדדים, אלא מסייע להם למצוא פתרון, שיהיה מקובל על שני הצדדים, עד כדי חתימה על הסכם ביניהם
מהו גישור?
במובנים רבים, הליך הגישור דומה להליך בוררות.
ההבדל המשמעותי העיקרי בין שני ההליכים: בעוד שהבורר הוא הסמכות המכריעה - הרי שבגישור, סמכות ההכרעה היא בגדר רשות. כלומר: המגשר אינו מחליט עבור הצדדים, אלא מסייע להם למצוא פתרון, שיהיה מקובל על שני הצדדים, עד כדי חתימה על הסכם ביניהם. לעתים, יכולים הצדדים המצויים במחלוקת לבקש מהמגשר שיכריע עבורם, כבמעין "בורר".
המגשר הוא צד שלישי וניטרלי, שמטרתו לייעץ ולסייע לשני הצדדים, באמצעות שאלות מכוונות, לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
הגישור הוא הליך רצוני ליישוב מחלוקות וסכסוכים בהסכמה, באמצעות צד שלישי, המגשר. הליך הגישור חסוי, הגישור מתנהל באווירה נינוחה ודיסקרטית, בשונה מדיונים בבתי המשפט, שאינם מתנהלים בנינוחות ורוגע. יודגש כי יש חשיבות לסביבה רגועה, המאפשרת תקשורת בונה ופתוחה בין הצדדים.
המגשר מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן, כדי למצוא פתרון שיהיה מוסכם על שניהם ויענה לרצונות ו/או לצרכים של הצדדים. שמורה לצדדים הזכות להפסיק את ההליך בכל עת ולפנות לבית המשפט.
עצם העובדה שבגישור מעורבים שני הצדדים והם שותפים מלאים במציאת פתרון למחלוקת, תורמת רבות להליך, הנותן מקום לביטוי הצרכים הרגשיים של שני הצדדים, משפר את התקשורת ביניהם ומסייע במציאת פתרון שמקובל על שניהם.
חוסר הוודאות בהליך גישור הוא החיסרון העיקרי בתחום. למעשה, בכל רגע נתון, יכול אחד הצדדים (או שניהם) להפסיק את ההליך ולשוב לבית המשפט. להליך אין כל תוקף ומשמעות, עד שלא נחתם הסכם גישור בין שני הצדדים.
יתרונות של הליך גישור: כאמור, בהליך זה הצדדים שותפים מלאים במציאת פתרון, שיהיה מתאים ומקובל על כולם. יש לצדדים שליטה בהליך ובגיבוש ההסכם הסופי. כמו כן, הליך הגישור נגיש, יעיל ומתנהל באווירה נינוחה ודיסקרטית. גישור חוסך לצדדים כסף רב.
הסכם גישור מחייב את הצדדים שחתומים עליו. עם הגשת הסכם הגישור לבית משפט, הסכם הגישור יקבל תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין.
זוגות שמחליטים להתגרש, עוד לפני שיגישו תביעה לבית המשפט, יהיו חייבים לעבור לפחות פגישת גישור אחת, בתוך 45 יום
מהו גישור משפחות?
בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הקובע שעל הצדדים בסכסוך משפחתי לפנות בשלב ראשון ליחידות הסיוע של משרד הרווחה, שם יקבלו מידע וסיוע ראשוני, בתכנון ההורות לאחר הגירושין. זאת, עוד טרם הוגשה תביעה בפני ערכאות משפטיות.
כלומר: זוגות שמחליטים להתגרש, עוד לפני שיגישו תביעה לבית המשפט, יהיו חייבים לעבור לפחות פגישת גישור אחת, בתוך 45 יום. חוק זה תקף גם במקרים בהם רק אחד מבני הזוג מגיש את תביעת הגירושין.
מטרת החוק היא לנסות לשמר את התא המשפחתי; ואם הצדדים מחליטים להתגרש - לסייע למשפחות לעבור את המשברים הרבים, המאפיינים מקרי גירושין. הגישור יעזור במזעור נזקים כלכליים, רגשיים וחברתיים, הן לבני הזוג והן לילדיהם. זוגות המצויים בסכסוך משפחתי יקבלו סיוע ראשוני ללא תשלום מאנשי מקצוע, ביחידות הסיוע של משרד הרווחה, הפועלות ליד בתי המשפט לענייני משפחה וליד בתי הדין הרבניים.
התהליך כולל עד ארבע פגישות, שיתקיימו במשך 45 יום. בסופן, יחליטו הצדדים כיצד ירצו ליישב את הסכסוך ואם רצונם לבחור בחלופת דיונים משפטיים.
לסיכום, חשוב להיוועץ עם עורך דין הבקיא בשני הליכים אלו גם יחד, כדי לבחון את כדאיות מי מהם ל'תפירת' החבילה המשפטית המשתלמת ביותר ללקוח בהתאם לצרכיו, סיכוניו וסיכוייו בתיק.
*משרד עורכי דין לירן ינקוביץ מתמחה בניהול ויישוב סכסוכים גם בדרכים אלטרנטיביות, ובראשם ייצוג בהליכי גישור ובוררות.
** סייעה בהכנת הכתבה: ליאור ירדן, כתבת zap משפטי.
