אין דבר שיכול להרגיז עובד יותר ממשכורת שאינה משולמת לו במועד, על ידי המעסיק. כל שכיר רגיל לקבל את שכר העבודה שלו בתחילת החודש העוקב, או לכל היותר זמן קצר לאחר מכן. העובד מנהל את משק הבית שלו, על סמך ההנחה כי יקבל את משכורתו בזמן.
מה ניתן לעשות במקרים בהם הדברים משתבשים והמעסיק אינו מעביר לעובד את משכורתו במועד? או שהמעסיק מתנער מחובותיו וטוען כי שילם לעובד את כל המגיע לו? אילו סנקציות עומדות לעובד כלפי המעסיק? מה העובד יכול לעשות? על כך נבקש להרחיב בשורות הבאות.
המועד לתשלום פיצויי פיטורין הוא מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים. עם זאת, פיצויי פיטורין שישולמו עד היום ה-15 מהמועד לתשלום - לא ייחשבו להלנה
מהו המועד הקובע לתשלום שכר חודשי? מהו המועד הקובע לתשלום פיצויי פיטורין?
באופן עקרוני, עובד המקבל משכורת קבועה בכל חודש, זכאי לקבל את שכרו עם תום החודש שעבורו השכר משולם. כך, למשל: אם העובד עבד במהלך חודש אוקטובר, הוא זכאי לקבל את שכרו בסוף החודש; כלומר: ב-1 בנובמבר.
עם זאת, על פי החוק ניתן לשלם שכר עבודה עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, מבלי שהדבר ייחשב להלנת שכר. כלומר: מעסיק יכול לשלם את השכר החודשי עד 9 בנובמבר, מבלי שייחשב למלין שכר (תשלום השכר ביום ה-10 בנובמבר ייחשב כהלנת שכר של 10 ימים; ולא הלנה של יום אחד).
באופן דומה, המועד לתשלום פיצויי פיטורין הוא מועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים. עם זאת, פיצויי פיטורין שישולמו עד היום ה-15 מהמועד לתשלום - לא ייחשבו להלנה.
מהו הדין במקרה שה-9 בחודש "נופל" על יום מנוחה? האם המעסיק ייחשב כמלין שכר?
כן. על פי הפסיקה, אם המעסיק ממתין עם התשלום ל-10 בחודש ומתרץ זאת בכך שה-9 בחודש "נופל" על יום מנוחה או על חג, הוא ייחשב כמלין שכר. על המעסיק להיערך לכך מבעוד מועד ולשלם לעובד החודשי את משכורתו קודם לכן.
השכר - לצורך חישוב פיצויי הלנה - כולל רק את שכר העבודה של העובד
מה כולל השכר המזכה בפיצויי הלנה?
השכר - לצורך חישוב פיצויי הלנה - כולל רק את שכר העבודה של העובד; ואינו כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל ועוד.
הסנקציה העומדת לעובד, בגין עיכוב משכורתו, היא פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורין, לפי העניין
איזו סנקציה עומדת לעובד כנגד המעסיק, במקרה שיש עיכוב בתשלום השכר המגיע לו?
הסנקציה העומדת לעובד, בגין עיכוב משכורתו, היא פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורין, לפי העניין. משמעותה של הסנקציה היא קנס גבוה שמוטל על המעסיק, בדמות תוספת של כ-20% לקרן החוב, באופן שמצטבר מדי חודש בחודשו.
מדובר בסכומים גבוהים מאוד: פיצויי פיטורין של 10,000 שקלים יגיעו אחרי חודש הלנה לכ-12,000 אלף שקלים, ולאחר חודשיים ל-14,400 אלף שקל (כלומר: החישוב יהיה 20% מ-12,000 שקל וכו').
בית הדין יכול להורות על ביטול או הפחתה של פיצויי הלנת שכר, במספר מקרים: אם בית הדין נוכח כי התשלום לא בוצע במועד על ידי המעסיק, עקב טעות כנה, למשל
האם מעסיק יכול לבקש להפחית את פיצויי הלנת השכר המושתים עליו?
כן. בית הדין יכול להורות על ביטול או הפחתה של פיצויי הלנת שכר, במספר מקרים: אם בית הדין נוכח כי התשלום לא בוצע במועד על ידי המעסיק, עקב טעות כנה; אם התשלום לא נעשה מסיבה "שלמעביד לא היתה שליטה עליה" או אם הוכח שבין המעסיק לעובד היו חילוקי דעות, בנוגע לקיום החוב (ובלבד שהמעסיק שילם במועד את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת).
אמנם נקבע בפסיקה כי פיצויי הלנת שכר הם סנקציה דרקונית, שיש להשתמש בה במשורה; אך בית הדין לעבודה מפעיל שיקול דעת באשר להפחתת פיצויי ההלנה
האם בית הדין לעבודה יכול להפחית את פיצויי ההלנה באופן אוטומטי?
לא. אמנם נקבע בפסיקה כי פיצויי הלנת שכר הם סנקציה דרקונית, שיש להשתמש בה במשורה; אך בית הדין לעבודה מפעיל שיקול דעת באשר להפחתת פיצויי ההלנה.
לצורך כך, בוחן בית הדין את תום הלב של הצדדים ואת הנסיבות שהובילו להלנת השכר. בעבר, זכתה הסוגיה לפרשנות מצמצמת בפסיקה. כלומר, הפיצויים הופחתו רק במקרים שבהם הוכחו התנאים בחוק.
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי מצב כלכלי קשה של המעסיק אינו יכול לשמש (כשלעצמו) כנימוק להפחתת פיצויי הלנת השכר של העובד
האם מצב כלכלי קשה של המעסיק הוא נימוק להפחתת פיצויי ההלנה?
לא. בפרשת מכון בית יעקב (ע"ע 300029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים נ’ ג’וליה מימון) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מצב כלכלי קשה של המעסיק אינו יכול לשמש (כשלעצמו) כנימוק להפחתת פיצויי הלנת השכר של העובד.
הסיבה לכך היא שהמעסיק צריך לתת עדיפות לתשלום השכר של עובדיו, והוא מחויב גם למצב הכלכלי שלהם (ולא רק שלו עצמו). בית הדין מבקש למנוע מצבים שבהם יועסקו עובדים, על אף שהמעסיק שלהם יודע כי לא יוכל לשלם את משכורתם.
האם מצב כלכלי קשה עשוי בכל זאת לאפשר הפחתה של פיצויי הלנה למעסיקים?
כן, רק אם יוכח שהמעסיק פעל בתום לב. במאמר שפרסם נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, סטיב אדלר, הוא דן בסוגיה זו וטען כי יש להבחין בין מקרים שבהם המצב הכלכלי הקשה היה בשליטת המעסיק לבין מקרים שהמצב לא היה בשליטת המעסיק.
ככל שהעובד קיבל שכר שלא במועד, עליו להגיש תביעה על הלנת שכר לבית הדין לעבודה, תוך 60 יום מיום קבלת השכר
מהו לוח הזמנים להגשת תביעה בגין הלנת שכר?
ככל שהעובד קיבל שכר שלא במועד, עליו להגיש תביעה על הלנת שכר לבית הדין לעבודה, תוך 60 יום מיום קבלת השכר. לעומת זאת, אם השכר טרם שולם, אפשר להגיש את התביעה לבית הדין לעבודה תוך שנה מהיום שבו בוצעה הלנת השכר.
