נהיגה ברכב היא רצף פעולות שנעשות בדריכות רצופה, במצב ישיבה קבוע, שבו הנהג נוהג כלי רכב ומסיע אותו ממקום למקום; וכן מתניע, עוצר ומחנה את הרכב. כל זאת, בבטיחות.
נהיגה מורכבת מקליטה ועיבוד נתוני הנהיגה ומהפעלה נכונה של אמצעי הנהיגה ברכב
ממה "מורכבת" פעולת הנהיגה?
פעולת הנהיגה מורכבת למעשה משתי מטלות מרכזיות.
מטלה אחת: קליטה ועיבוד של נתוני נהיגה (קריאה של מצגי לוח המחוונים, ראייה ושמיעה של המתרחש בכלי הרכב ומחוצה לו ותחושות התנועה של כלי הרכב).
מטלה שניה: הפעלה נכונה של אמצעי הנהיגה בכלי הרכב, להתאמת תנועתו ועצירתו לתנאי הנהיגה במסלול הנסיעה, כדי להגיע ליעד בשלום (ללא התנגשות או פגיעה).
מהם התנאים למתן רישיון נהיגה? מה תפקיד המרב"ד?
רישיון נהיגה יינתן רק למי שנבדק ונמצא עומד בכל המטלות האלה. בחינת המיומנויות הוטלה על משרד הבריאות - המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), שנועד להיות "הרופא המוסמך" מטעם רשות הרישוי במשרד התחבורה. למעשה, תפקיד המרב"ד לייעץ למשרד התחבורה מי כשיר מבחינה רפואית לנהוג ובאיזה רכב.
כאשר רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו, מחמת אותה מחלה, על הרופא לדווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות
מה מוטל על רופא לעשות, במקרה שהוא מגלה אי כשירות לנהיגה?
על פי פקודת התעבורה, כאשר רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו, מחמת אותה מחלה, על הרופא לדווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות.
חלק מהרופאים במערכת הבריאות הציבורית, כגון: רופאים בקופות החולים ובבתי חולים, הנדרשים לדווח לרשות הרפואית על מטופלים בעלי רישיונות נהיגה, שבשל שינוי במצבם הרפואי אינם כשירים לנהיגה (למשל: בשל נטילת תרופות מסוימות, אנשים שהם חולי נפש או אנשים לאחר אירוע לב) - אינם עושים זאת באופן סדיר.
הסיבה העיקרית לאי-הדיווח היא אי-נעימות מהמטופל. כיום אין גורם שאוכף על הרופאים לפעול בהתאם לתקנות התעבורה.
כיצד מגיעים לבדיקה במרב"ד? מי הגורם המפנה?
נהגים המגיעים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, מופנים למכון על ידי גורמים שונים; הרופא המטפל בהם, שכאמור מחויב לדווח על מצבם, הוא רק אחד הגורמים. בין השאר, משרד הרישוי מפנה למכון הרפואי נהגים הסובלים מבעיות בריאותיות, המבקשים רישיון נהיגה או מחזיקים ברישיון, נהגים שמבקשים רישיון נהיגה לרכב ציבורי ולרכב משא כבד, משתמשי סמים, משתמשי אלכוהול ומי שהורשעו בכך, עברייני תנועה מועדים ועברייני תנועה בתום השלילה. בנוסף, נהגים מופנים למרב"ד לבדיקה מפאת גילם; ונהגים שצברו נקודות רבות, על פי שיטת הניקוד.
יש נהגים המופנים למרב"ד על ידי משטרת ישראל, לאחר שהיו מעורבים בתאונות דרכים; אחרים מופנים על ידי בית המשפט. נכי משרד הביטחון מופנים על ידי משרד הביטחון.
נהגים המופנים למרב"ד בשל החשש כי אישיותם אינה בשלה לנהיגה או שהם אינם כשירים מבחינה קוגניטיבית או פסיכיאטרית, עוברים לרוב שרשרת בדיקות, במסגרתה נערכים להם ריאיון אישי, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים ושיחה עם פסיכולוג או פסיכיאטר
מהן הבדיקות המתבצעות במרב"ד?
נהגים המופנים למרב"ד בשל החשש כי אישיותם אינה בשלה לנהיגה או שהם אינם כשירים מבחינה קוגניטיבית או פסיכיאטרית, עוברים לרוב שרשרת בדיקות, במסגרתה נערכים להם ריאיון אישי, מבחנים פסיכו-דיאגנוסטיים ושיחה עם פסיכולוג או פסיכיאטר.
כאשר מאותרת בעיה קוגניטיבית, נבדק תהליך חשיבה רציונלי הנשען על המנגנונים: תפיסה, זיכרון, שיפוט והצדקה, המלווה במודעות לפעולת החשיבה עצמה. המצב הפסיכולוגי שנמצא קשור לסיכון בנהיגה ומשמש לאבחון הוא נטייה להתנהגות אנטי-נורמטיבית, התנהגות תוקפנית, אימפולסיביות ולקיחת סיכונים. מצד שני, מידת האחריות החברתית, נטייה לפעול באופן בוגר, אחראי ושקול, מיקוד שליטה, זהירות כללית ויעילות בתפקודים קוגניטיביים, נחשבים לגורמים מגנים.
מחלות נפשיות, כגון: הפרעה דו-קוטבית, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) וסכיזופרניה, עשויות לגרום קושי אמיתי בזמן הנהיגה. מדובר בקושי העלול לסכן את הנהג ואחרים. עם זאת, מחלה או הפרעה נפשית אינן מונעות מאדם לנהוג. אנשים רבים הסובלים מהפרעות ומחלות נפשיות מטופלים בתרופות ונוהגים כהלכה.
פסיכיאטר הבודק את הנהג מתייחס ליכולות הנהיגה של הנבדק, לתקינות קבלת ההחלטות ע"י הנהג ולפרמטרים נוספים, על פי שיקול דעתו המקצועי
מהם הקריטריונים לפיהם פועל הפסיכיאטר מטעם מרב"ד?
פסיכיאטר הבודק את הנהג מתייחס ליכולות הנהיגה של הנבדק, לתקינות קבלת ההחלטות ע"י הנהג ולפרמטרים נוספים, על פי שיקול דעתו המקצועי. הפסיכיאטר מלקט כל מידע רלוונטי על יכולותיו הקוגניטיביות ומצבו הנפשי של הנבדק ו"ממזג" אותו לכלל תמונה מקיפה.
הפסיכיאטר מנתח את הנתונים ומסיק מסקנות רלוונטיות לכושר הנהיגה של הנבדק. במקרים מסוימים, נחוצות בדיקות נוספות, משלימות. הפסיכיאטר עשוי להפנות את הנבדק לערוך בדיקות, כדי להשלים את המידע שחסר לו.
בעת הערכת התאמה רפואית לנהיגה של נבדק עם בעיה נוירולוגית, נדרש לקבוע אם התסמינים והסימנים של הפרעת-תפקוד גופנית, שכלית והתנהגותית, מאפשרים לנהוג בתנאי הבטיחות הנדרשים
מה בנוגע לבעיות נוירולוגיות? כיצד הן משפיעות על הערכת הנהג?
בעיות וחוסרים נוירולוגיים עלולים לשמש מחסום לנהיגת רכב. אמנם אין מחקרים שנבדקו בהם התנגשויות בין כלי רכב באוכלוסייה הסובלת מהפרעה נוירולוגית כלשהי, אך סימני מחלה שכיחים במחלות נוירולוגיות רבות עלולים לשבש יכולות נהיגה. כך, למשל: שינויים במצב ההכרה, בלבול, שינויים בכוח השרירים ובתיאום פעולת השרירים.
בעת הערכת התאמה רפואית לנהיגה של נבדק עם בעיה נוירולוגית, נדרש לקבוע אם התסמינים והסימנים של הפרעת-תפקוד גופנית, שכלית והתנהגותית, מאפשרים לנהוג בתנאי הבטיחות הנדרשים.
הפרעת הכרה, הפרעת ערנות, מצבי בלבול, שדה ראייה לקוי או סחרחורות - כל אלה פוסלים לנהיגה, בדרך כלל. הפרעה בכוח השרירים והפרעה בתיאום פעולות השרירים, מצריכות קביעה אם הימצאותן מאפשרת לנהוג כלי רכב, בתנאי הבטיחות הנדרשים.
כל החלטה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נתונה לערעור. מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה, הרואה עצמו נפגע מהחלטת המכון הרפואי, רשאי להגיש ערר בפני ועדת ערר, תוך 30 ימים, מיום שנמסרה לו ההודעה על ידי רשות הרישוי
האם ניתן לערער על החלטת המרב"ד?
כל החלטה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נתונה לערעור. מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה, הרואה עצמו נפגע מהחלטת המכון הרפואי, רשאי להגיש ערר בפני ועדת ערר, תוך 30 ימים, מיום שנמסרה לו ההודעה על ידי רשות הרישוי.
ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה, לבטלה, להורות על בדיקה מחודשת או להחליט החלטה אחרת, ככל שיחייב העניין.
ועדת הערר פירשה סמכות זו ביד רחבה: הוועדה יכולה בין השאר לבחון את כושר נהיגתו של המערער, מנקודת הראייה שלה; ולבדוק אותו בנושאים שלא נבדקו על ידי המכון הרפואי. כך, למשל: מי שנכשל במכון הרפואי, בשל אי התאמה אישיותית ונמצא כי הוא סובל מבעיות קרדיולוגיות, עלול למצוא עצמו "נכשל" בוועדת הערר בשל עניינים שלא עלו כלל במכון הרפואי.
בשל כך, עלול אדם שביקש להעלות את דרגת הרישיון שלו במכון, למצוא עצמו מאבד גם את רישיונו הקיים, שבו כלל לא "נגע" המכון. כמו כן, ועדת הערר יכולה לקבל את הערר, אך לקבוע מגבלות (טריטוריאליות, זמני נהיגה וכו') או לקבל את הערר אך לקבוע כי העורר יחויב בבדיקות חדשות בעוד שנה או יותר, או שלא יוכל להגיש בקשה להרחבת הרישיון לפני שיעברו מספר שנים (שנקבעו בהחלטה).
ניתן אמנם לערער על החלטות ועדת הערר בפני בית משפט מנהלי, אך מידת התערבות בית המשפט המנהלי בהחלטות תהיה מצומצמת אך ורק לשאלות משפטיות. בית המשפט לא ישים עצמו, במקום החלטות מקצועיות של רופאי ועדת הערר.
לסיכום: במקרה שעליכם להופיע בפני המרב"ד, מומלץ להיוועץ בעו"ד הבקי בפעולת המרב"ד. כדאי להכיר את הקריטריונים לפיהם פועל המרב"ד ולהתכונן בהתאם.
