המפקח על הבנייה: הפתרון ל"תרבות הסמוך"

המפקח על הבנייה הוא בעל תפקיד הנשכר על ידי היזם או הגוף שמממן את פרויקט הבנייה. בדומה למנצח על תזמורת, תפקיד המפקח הוא לתזמר את עבודתם של בעלי המקצוע והגופים השונים, הלוקחים חלק בפרויקט המורכב של בניית בניין חדש. כדי לעשות זאת, על מפקח הבנייה להבין את התמונה הגדולה של הפרויקט. כלומר: למה התכוונו האדריכל ושאר היועצים, בתוכניות האינסטלציה והחשמל, המיזוג, הקרקע, עיצוב פנים והחזות. תפקידו ליצור סנכרון וסינרגיה בין כל התוכניות הקיימות, בעת היישום שלהן בפועל על ידי הקבלן הבונה ואנשי המקצוע השונים.

לדוגמה: בכל אלמנט שהקבלן יוצק, כגון רצפה, עמודי קורה, תקרות וכו', עוברות מערכות שונות, למשל: ניקוז, ביוב, חשמל, תקשורת ועוד. בעת היציקה, על הקבלן להכין "שרוולים" שבהם יותקנו מאוחר יותר המערכות השונות על ידי בעלי מקצוע אחרים.

המפקח על הבנייה בוחן כל יציקה ומוודא שהיא אכן מתבצעת לפי התוכניות. ללא אישור המפקח, הקבלן אינו יכול לבצע את היציקה. המטרה היא שלא ייווצר מצב שלאחר השלמת היציקה, אנשי החשמל או האינסטלציה יגיעו ויגלו כי לא הוכנה התשתית המתאימה להתקנת המערכות השונות שהם מופקדים עליהן.

המעמד הבכיר נותן למפקח כוח לוודא שהעבודה אכן מתבצעת כראוי, וכי בעלי המקצוע השונים אינם פוגעים זה בעבודתו של זה

מהיכן נובעת סמכות המפקח על הבנייה?

המפקח על הבנייה הוא גם בעל התפקיד שמאשר את החשבון של הקבלן ובעלי המקצוע האחרים. כך, למשל: אם יציקה אינה מבוצעת כראוי, ייתכן מאוד שהמפקח לא יאשר את החשבון וכי הקבלן לא יקבל את התמורה על עבודתו. מאחר שהכוח לאישור החשבון נתון בידיו, המפקח הופך לדמות סמכותית בעיני שאר בעלי המקצוע באתר, ובראשם הקבלן. המעמד הבכיר נותן למפקח כוח לוודא שהעבודה אכן מתבצעת כראוי, וכי בעלי המקצוע השונים אינם פוגעים זה בעבודתו של זה.

זהו אינטרס ברור של היזם למנות מפקח אחראי, רציני ומומחה בתחומו, בעל כוח עמידה בפני דרישות הקבלן, שיידע לאתר בעיות ולא יאשר את ביצוען לפני שיוודא שהדברים נעשים בהתאם לתוכנית

מדוע יש צורך בתפקיד מפקח בנייה? האם תוכניות הבנייה אינן מספיקות?

פרויקט בנייה כולל אנשי מקצוע רבים, ובראשם הקבלן הבונה. הקבלן, מצדו, מעוניין לסיים את היציקות במהירות האפשרית, כדי לקבל את כספו. אנשי המקצוע האחרים אינם עובדים של הקבלן. מבחינת הקבלן, הצורך לאשר כל יציקה מעכב את השלמת העבודה וקבלת התשלום. לכן, הקבלן יעשה כל מה שהוא יכול כדי להתקדם בבנייה, לעתים גם ב"מחיר" מערכת כזו או אחרת, שהתשתיות שלה לא הוכנו לפי התוכניות.

חשוב להבין שעל אף שניתן לתקן יציקה שלא נעשתה כראוי, יש לשיבוש השלכות לא רצויות מבחינת היזם או הגוף המממנים את הפרויקט. ניקח לדוגמה את צינור המים של מזגן. במבנה חדש, צינור המים אמור להיות מוסתר בקירות. במקרה שהקבלן אינו דואג להשאיר לכך מקום ביציקה, עומדות בפני היזם והאדריכל שתי אפשרויות: או שהאדריכל יסכים שהחזות תיפגע, התכנון ישתנה והצינור ייראה כלפי חוץ; או שהאדריכל והיזם יחליטו שהם אינם מוכנים לקבל זאת וידרשו לפרק את הבניה, להשלים את מה שחסר ולחזור ולבנות.

כל אלה דורשים עבודה קשה, הגוזלת זמן רב, מעכבת את השלמת הפרויקט ופוגמת בחזות ובנראות של הפרויקט. לאור זאת, ברורה נחיצות המפקח וחשיבות תפקידו. זהו אינטרס ברור של היזם למנות מפקח אחראי, רציני ומומחה בתחומו, בעל כוח עמידה בפני דרישות הקבלן, שיידע לאתר בעיות ביציקה ולא יאשר את ביצוע היציקה לפני שיוודא שהיא אכן בנויה לפי התוכנית.

בהיעדר פיקוח, בטווח הקצר, ייתכן שתרוויחו זמן והבנייה תתקדם מהר יותר, אך בטווח הארוך, אתם עלולים לספוג הפסדים כבדים

מדוע גם לקבלן הבנייה יש אינטרס שעבודתו תיעשה במסגרת פיקוח?

גם לקבלן, למרות רצונו להתקדם באישור שלבי היציקה השונים, יש אינטרס כלכלי ברור שהמפקח על הבנייה ימלא את תפקידו כראוי. ניקח לדוגמה מקרה שהתרחש במציאות: מרכז מסחרי שבמהלך בנייתו, הקבלן שכח להשאיר שרוולים לאינסטלציה. המפקח אישר את היציקה, על אף שלא עמדה בתוכניות. באותו מקרה, המפקח אישר את היציקה טלפונית, מבלי לבדוק אותה, מאחר שסמך על המילה של הקבלן.

הדבר התגלה רק לאחר שהאינסטלטור הגיע וגילה שחסרים שרוולים. נוצר מצב שהאינסטלטור נאלץ לאלתר. הוא קדח חורים ביציקות הבטון, כדי ליצור מעבר לצינורות, ביוזמתו, ללא ידיעת המפקח. תוך כדי הקידוח, הוא פגע בחוזק של הקורות שקדח בהן.

לאור זאת, הקבלן נאלץ לפנות למסגרייה ולהוסיף פלטת פלדה, כדי לחזק את התקרה. עלות כל פלטה עמדה על חצי מיליון שקלים. פלטת פלדה כזו חייבת גם בצבע נגד אש. עלות הצביעה עמדה על רבע מיליון שקל נוספים לכל פלטה. עלות הכנת השרוולים, לעומת זאת, עמדה על 3,000 שקלים. כך, הקבלן הפסיד כמעט 3 וחצי מיליון שקלים.

מכאן, עולה בבירור החשיבות של ביצוע עבודת המפקח על הבנייה בצורה מלאה, גם אם העבודה לכאורה יוצרת מעט עיכובים בהתקדמות הבנייה. בסופו של דבר, הפיקוח מארגן את הפרויקט, תוך וידוא שהעבודה מתקדמת וכי גמר הפרויקט יהיה בהתאם לתוכניות.

לסיכום: אל תוותרו על אישור המפקח על הבנייה, ודאו שמדובר באישור המסתמך על עבודה שאכן נעשתה בפועל. בהיעדר פיקוח, בטווח הקצר, ייתכן שתרוויחו זמן והבנייה תתקדם מהר יותר, אך בטווח הארוך, אתם עלולים לספוג הפסדים כבדים.

* ברוורמן - ישראלוב, שירותי פיקוח והנדסה, עוסקים בהנדסה אזרחית, פיקוח הנדסי ותכנון.

** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.