העמדה לדין היא חוויה מטלטלת עבור כל אדם, בין אם הוא אשם – קל וחומר למי שחף מפשע. תוצאותיה של הגשת כתב אישום כמעט ידועות מראש: בערך נאשם אחד מתוך מאה צפוי לצאת זכאי מכל הליך פלילי בישראל. מדובר באחוז הרשעות החורג מעבר לנורמה המקובלת בעולם. ואולם, עדיין עומדות בפני הנאשם מספר דרכים להימלט מאימת הדין. אחת האופציות, המותנית בנסיבות מיוחדות, היא סיום משפט פלילי "ללא הרשעה".
אין להמעיט בחשיבות הניסיון לסכל הגשת כתב אישום מראש. הרי לאחר הגשת התיק לבית המשפט, הסיכויים לגרום לתביעה לחזור בה מכתב האישום קלושים ביותר
סיום הליך לפני הגשת כתב אישום
במשפט פלילי המדינה (המאשימה) מגישה כתב אישום נגד אדם (הנאשם) בגין חשד לביצוע עבירה. בשלב זה התיק מגיע לבית המשפט והנאשם עומד לדין. כל עוד לא מוגש כתב אישום, יכול הסניגור לפעול במגוון דרכים כדי למנוע צעד מסעיר זה.
במסגרת "שימוע" למשל, עורך הדין שוטח בפני רשויות התביעה את טיעוניו נגד העמדת מרשו לדין. תפקיד הסניגור כאן לנסות ולערער את ביטחון התובע בחוזקת ראיותיו ובסיכוי להרשעת החשוד במידה שיתנהל נגדו משפט. לחילופין, הסניגור יכול לטעון שיש לסגור את התיק מכוח עילת "חוסר ענין לציבור".
קיימים הסדרים שונים בחוק העשויים לייתר העמדה לדין, לרבות – תשלום קנס לאוצר המדינה; תשלום פיצוי לנפגע העבירה; התחייבות להימנע מביצוע עבירה בעתיד; עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן; ביצוע שירות לתועלת הציבור ועוד. אין להמעיט בחשיבות הניסיון לסכל הגשת כתב אישום מראש. הרי לאחר הגשת התיק לבית המשפט, הסיכויים לגרום לתביעה לחזור בה מכתב האישום קלושים ביותר.
דרך המלך היא לנהל את תיק עד הסוף ולצאת נקי מכל רבב, או לפחות לזכות מן הספק, אך לפי הסטטיסטיקה מדובר בלקיחת סיכון גדול מאוד
ניהול הליך פלילי בבית המשפט
גם לאחר הגשת כתב האישום ותחילת המשפט, יש דרכים להימנע מהרשעה על אף שמדובר במשימה קשה הרבה יותר מאשר מקודם. דרך המלך היא לנהל את תיק עד הסוף ולצאת נקי מכל רבב (או לפחות לזכות מן הספק), אך לפי הסטטיסטיקה מדובר בלקיחת סיכון גדול מאוד.
אפשרות נוספת היא לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב הליכים. אמנם, זוהי סמכות המופעלת באופן חריג ומטעמים יוצאי דופן, מה גם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי לחדש את ההליכים במידה והנאשם מבצע עבירה נוספת תוך חמש שנים בפשע ושנה אחת בעוון (עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר).
הרעיון העיקרי העומד מאחורי הימנעות מהרשעה הוא שעצם ההרשעה תהווה פגיעה בלתי-מידתית באותו נאשם, יותר מכל עונש מתאים אחר
הימנעות מהרשעה
ישנם מקרים נדירים שבהם בית המשפט קובע שהנאשם אכן ביצע את העבירה ובכל זאת מחליט שלא להרשיעו. הכלל הוא כי מקום שהוכחה אשמתו של אדם בפלילים – יש להרשיעו בדין. משכך, מהלך של "ללא הרעשה" חריג וקיצוני, הדורש נסיבות מיוחדות כדי ליהנות ממנו. הרעיון העיקרי העומד מאחורי הימנעות מהרשעה הוא שעצם ההרשעה תהווה פגיעה בלתי-מידתית באותו נאשם, יותר מכל עונש מתאים אחר. כלומר, כשאין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מעצם ההרשעה לבין חומרתה של העבירה.
הרשעה בפלילים מהווה כתם בולט על מעמדו האישי, החברתי והמקצועי של אדם, ועלולה לפגוע חמורות בעתידו. לעיתים, די בעצם ההרשעה כדי להרוס לאדם את סיכויו לשיקום. על מנת להימנע מלהרשיע את הנאשם, בית המשפט יתחשב בשני שיקולים עיקריים:
- כאשר ההרשעה תגרום פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.
- סוג העבירה ונסיבות המקרה המסוים אינם פוגעים באופן מהותי בצורך להגן על הציבור. במילים אחרות, על כפות המאזניים ניצבים שיקולי שיקום מחד גיסא ושיקולים של אינטרס הציבור מאידך גיסא.
המקרה של שוטרי מג"ב כדוגמה
מקרה שנדון לא מזמן בפני בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 70442-02-19 אמיר ספורי ואח' נ' מדינת ישראל) עסק בשלושה שוטרי מג"ב: אחד השאיר את נשקו בתוך בית של משפחה מסוימת, השני לקח את הנשק ומסר אותו לשלישי שהכניס מחסנית, עלה על גג בית מגורים והחל לירות באוויר.
נגד השלושה הוגש כתב אישום: הראשון הואשם בהזנחת השמירה של כלי נשקו, השני הואשם בסיוע ליריות באזור מגורים והשלישי – ביריות באזור מגורים. כל השלושה הודו בעבירות בהן הואשמו אך ביקשו לבטל את הרשעתם בדין נוכח הפגיעה האנושה שהרשעה כזאת תגרום להמשך שירותם במשטרה.
בית המשפט החליט כי בנוגע לשני השוטרים הראשונים ניתן לבטל את ההרשעה ותחת זאת לקבוע כי אלה אכן ביצעו את העבירות הנדונות. אך לא כך לגבי השוטר השלישי, לאחר שמעשיו היוו "סיכון משמעותי לחיי אדם גם מקום בו הירי נעשה באופן מובהק שלא כדי לפגוע".
על פי החוק, בית המשפט לנוער רשאי לקבוע שהקטין ביצע את העבירה בה מואשם ולמרות זאת, להסתפק במגוון רחב של "דרכי טיפול" חלף הרשעה בדין
הסטודנט שגרם לפציעה – מה חשבו השופטים?
במקרה אחר (ע"פ (מחוזי חי') 15379-09-19 אליהו בנעיון נ' מדינת ישראל), הואשם אדם בכך שתוך כדי ויכוח בסניף רמי לוי, גרם פציעה לאחד העובדים, עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר. גם כאן ערכאת הערעור מצאה לנכון לבטל את ההרשעה היות ומדובר באדם נורמטיבי וללא רקע פלילי, סטודנט להנדסה אזרחית ומכאן ש"הרשעתו של המערער עשויה להוות מכשול ככל שיבקש לעבוד במסגרת פרויקטים ציבוריים/ממשלתיים".
מקרה קשה ומצער הובא בפני בית המשפט העליון ברע"פ 8215/16 אברהם יצחק נ' מדינת ישראל, ובו הורשע איש צבא קבע בעבירה של סיוע לאחר מעשה רצח שבוצע בידי אדם אחר. חרף חומרת העבירה, הוחלט לבטל את ההרשעה הן בשל נסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה והן בהתחשב בשיקולי השיקום של המערער, מאחר ש"אכן עשויה להיות השפעה שלילית להרשעתו של המערער על עתידו המקצועי ועל סיכוייו להיקלט בעבודה, לפחות במגזר הציבורי".
יש מקרים שבהם בית המשפט מתחשב דווקא בגילו המתקדם של הנשאם והקושי המהותי שהרשעה בדין תגרום לו לא להמשיך ולהתפרנס בכבוד
קטינים ו"קטינים בגירים"
כאשר עוסקים בקטינים, קיימת נטייה ברורה להימנע מהרשעה ככל האפשר בשל החשיבות המוגברת בעקרון השיקום. על פי החוק, בית המשפט לנוער רשאי לקבוע שהקטין ביצע את העבירה בה מואשם ולמרות זאת, להסתפק במגוון רחב של "דרכי טיפול" חלף הרשעה בדין, כגון: מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם אחר שאינו הורהו; העמדת הקטין במבחן; קבלת התחייבות מאת הקטין או הוריו; השמת הקטין במעון יומי או אפילו מעון נעול לתקופה שתיקבע; תשלום קנס, הוצאות משפט, פיצוי לניזוק, וכן הלאה.
על אף שקטינות נמשכת עד גיל 18, בתי המשפט הכירו במעמד של "קטינים בגירים", קרי מי שמסתבך בפלילים בסמוך לכניסתו לבגירות. גם לגבי נאשמים אלה, שיקולי שיקום עשויים להטות את הכף כדי לנקות אותם מהכתם של רישום פלילי. כך, למשל, בע"פ 4466/13 פורטל נ' מדינת ישראל נעתר בית המשפט העליון לבקשה לביטול הרשעתו של מי שהיה כבן 21 במועד ביצוע עבירה של סיוע לאחר מעשה בסך שהסיע שניים ששדדו נהג מונית בכוונה למלטם מעונש וקיבל בתמורה 100 שקל משלל השוד.
מבלי להקל ראש בחומרת המעשה, בית המשפט התחשב בכך שמדובר בבגיר-צעיר שהיה ב"תקופת מעבר" שבין קטינות לבגירות, כאשר בינתיים החלו התפתחויות חיוביות בחייו אך נתקל בקשיים בהשגת עבודה. מעבר לזה, חלקו בעבירה של אותו נאשם היה משני, עברו נקי, הוא קיבל אחריות על מעשיו ועוד שיקולים מקלים כבדי משקל.
מצד שני, יש מקרים שבהם בית המשפט מתחשב דווקא בגילו המתקדם של הנשאם והקושי המהותי שהרשעה בדין תגרום לו לא להמשיך ולהתפרנס בכבוד. בע"פ (מחוזי ירושלים) 8271-09-15 שמעון כהן נגד מדינת ישראל, בוטלה הרשעתו של פקיד במחלקת השומה והגבייה בעירייה בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. דובר בעובד ציבור בן 52 שכבר שמונה שנים הושעה מעבודתו בשל ההליך שהתנהל נגדו, לא הפיק רווח אישי מהמעשים, הודה באשמה והביע חרטה. בנסיבות אלו נקבע שהרשעת המערער תפגע באפשרויות התעסוקה שלו באופן בלתי מידתי.
ללא המלצה חד משמעית מצד שירות המבחן בתסקיר שמכין, אין כמעט סיכוי שבית המשפט יסיים את התיק בלי הרשעה
תפקידו של שירות המבחן
על מנת לסייע לבית המשפט לנקוט בהליך חריג זה של "הימנעות הרשעה", שירות המבחן ממלא תפקיד קריטי ומרכזי. זהו גוף מקצועי שבודק לעומק את נסיבותיו האישיות של הנאשם, התייחסותו לעבירה שביצע וסיכוייו לשיקום. ללא המלצה חד משמעית מצד שירות המבחן בתסקיר שמכין, אין כמעט סיכוי שבית המשפט יסיים את התיק בלי הרשעה. גם כאן סניגור מיומן יכול לעזור בכך שיכין את לקוחו כראוי לרעיון עם קצין המבחן, יציג חומרים ותעודות על עברו הנקי ואף ישלח גורמים הקרובים לנאשם שיעידו על אישיותו החיובית.
דוגמה יפה לתרומתו החשובה של תסקיר מבחן חיובי עולה מעפ"ג (מחוזי מרכז) 14167-10-15 פרנג'ו אלמנאו נ' מדינת ישראל שעסק בשני "בגירים צעירים" שהואשמו והודו בעבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. חרף המלצת שירות המבחן להסתפק בצו מבחן ושירות לתועלת הציבור, בית משפט השלום החליט להרשיע את הנאשמים. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הנאשמים וביטל את הרשעתם, בעיקר תוך הסתמכות על מימצאי שירות המבחן וקביעותיו.
בע"פ 5446/15 אשר חנימוב נ' מדינת ישראל הוגש ערעור לבית המשפט העליון על פסיקתו של בית המשפט המחוזי שהרשיע אדם בעבירה של סיוע לסרסרות למעשי זנות. תסקיר שירות המבחן הצביע על התרשמות חיובית מן המערער שאינו בעל דפוסי התנהגות עברייניים, נוטל אחריות מלאה ומביע צער על הפגיעה במתלוננת. למרות זאת, בית המשפט המחוזי סבר שלא התקיימו התנאים המצדיקים הימנעות מהרשעה. במסגרת הערעור, בית המשפט העליון מצא לנכון להזמין תסקיר משלים מאת שירות המבחן, ובסוף קיבל את הערעור וביטל את ההרשעה.
ייצוג משפטי צמוד ומקצועי הכרחי על מנת לנצל כל אותם הסדרים בחוק המאפשרים הימנעות מהרשעה, כדי להציל אדם מהכתמת שמו והריסת עתידו, ככל שניתן
לא בכל מקרה
הבה נזכור, הימנעות מהרשעה היא החריג לכלל וננקטת ננקטת במשורה ובנסיבות יוצאות דופן בלבד. לאמור: גם כשמדובר במעידה חד פעמית של אדם נורמטיבי, חרף המלצה חמה מצד שירות המבחן ואפילו בקטין שכל עתידו לפניו, בית המשפט מציב גבול כשנתקל בביצוע עבירות חמורות ביותר.
כך פסק בית המשפט העליון בע"פ 2280/13 פלוני נ' מדינת ישראל בדונו בנער בן 15.5 שהורשע על פי הודאתו בעבירות גרם חבלה בנסיבות מחמירות, גרם חבלה במזיד ברכב ושיבוש מהלכי חקירה. למרות שיקולים רבים להתחשב בנסיבותיו האינדיווידואליות, הקטין הורשע מפאת "החומרה שאותה יש לראות במעשים שהמערער הודה בהם, ואלה מכריעים פה את הכף לעבר הרשעה".
לסיכום, ללא ספק, הגשת כתב אישום והעמדה לדין פלילי עלולות להיות מן החוויות הטראומטיות בחייו של אדם. על כן, יש לחפש אחר כל דרך סבירה למנוע נזק לטווח ארוך הנובע מהרשעה בדין ורישום פלילי. ייצוג משפטי צמוד ומקצועי הכרחי על מנת לנצל כל אותם הסדרים בחוק המאפשרים הימנעות מהרשעה, כדי להציל אדם מהכתמת שמו והריסת עתידו, ככל שניתן.
* עו"ד עמוס פריד מתמחה במשפט חוקתי ומנהלי, בתחום הפלילי ובליטיגציה אזרחית
