התופעה של אלימות, התעללות או השפלה במקום העבודה מכונה זה מכבר כ"מגיפה השקטה". סקר בינלאומי חדש וראשון מסוגו, שהתפרסם לאחרונה, מצא סטטיסטיקה עגומה: אחד מכל חמישה עובדים חווה אלימות או הטרדה במקום עבודתו.
לדברי עו"ד דניאל לוין, המתמחה בדיני עבודה, עובד שנפגע מהתעמרות בעבודתו, אל לו לספוג ולהחריש ועליו לפעול. "לשמור את התחושות בבטן זה לא עוזר – לא לעובד שנפגע ולא לעובדים הנוספים. מדובר בהתנהגות שהיא בניגוד לחוק ויש מה לעשות בנדון. יחד עם זאת, חשוב לדעת מהי הדרך הנכונה לפעול בה משפטית, מה זה דורש מהעובד ומה הן זכויותיו".
סקר עולמי – 23% סובלים מהתעמרות בעבודה
סקר עולמי ראשון שבדק את היקף התופעה של התעמרות בעבודה התפרסם בחודשים האחרונים וחושף נתונים קשים. הסקר שבוצע על ידי (ILO) Lloyd's Register Foundation (LRF) ו-Gallup, התבסס על ראיונות שנערכו בשנת 2021 עם כמעט 75,000 מועסקים בני 15 ומעלה ב-121 מדינות וטריטוריות, כחלק מסקר הסיכונים העולמי של Lloyd's Register Foundation.
לפי הסקר, יותר מאחד מכל חמישה אנשים, קרוב ל-23%, חווה אלימות והטרדה במקום העבודה, בין אם פיזית, פסיכולוגית או מינית. 17.9% מהגברים והנשים המועסקים אמרו שהם חוו אלימות והטרדה פסיכולוגית בחיי העבודה שלהם, ו-8.5% התמודדו עם אלימות פיזית והטרדה, כאשר יותר גברים מנשים חוו זאת. מהנשאלים, 6.3% דיווחו שהם מתמודדים עם אלימות והטרדה מינית, כאשר נשים נמצאו כחשופות במיוחד.
מדוע העובדים לא מתלוננים?
לראשונה חושף הסקר את היקף הבעיה ואת צורותיה השונות, כמו גם את הגורמים שעלולים למנוע מאנשים לדבר על החוויות שלהם, כולל בושה, אשמה, חוסר אמון במוסדות, או בגלל שהתנהגויות בלתי מקובלות כאלה נתפסות כ"נורמליות".
קשה למדוד אלימות והטרדה בעבודה. הדו"ח מצא שרק מחצית מהקורבנות ברחבי העולם חשפו את חוויותיהם בפני מישהו אחר, ולעתים קרובות רק לאחר שסבלו יותר מצורה אחת של אלימות והטרדה.
הסיבות הנפוצות ביותר שניתנו לאי חשיפה היו "בזבוז זמן" ו"חשש למוניטין שלהם". נשים היו בסבירות גבוהה יותר לחלוק את חוויותיהן מאשר גברים (60.7% לעומת 50.1%).
"להתעמרות בעבודה יש צורות רבות ודרכים שונות שבהן היא באה לידי ביטוי", מציין עו"ד לוין, המלווה עובדים רבים במאבקם לצדק משפטי, פיצוי וזכויות. "הנתונים המתפרסמים כאן מוכיחים את היקף התופעה שחייבים להתמודד איתה וגם את הבעיה המרכזית שעימה מתמודדים העובדים שנפגעים וזו הבושה - העובדה שזה לא 'יוצא החוצה' והעובדים שומרים הכל בבטן. לא לחינם מכונה התופעה הזו 'המגיפה השקטה', כי הבושה או הפחד מלאבד את מקום העבודה גורמים לאותם עובדים לשתוק".
לייצר שינוי, לעמוד על הזכויות
השנים האחרונות, בישראל ובעולם כולו, עמדו בשינוי מהותי במבנה הארגוני של מקום העבודה כמו גם בצד ההתנהגותי כלפי העובדים. תנועות כמו metoo ו- black lives matterיצרו שינוי חברתי הנוגע לאפליה כלפי נשים, שחורים ובכלל למיעוטים, אליהם הצטרפה גם מגיפת הקורונה, שיצרה שינויים בתרבות העבודה אצל כולנו, בחסות הסגרים והריחוק החברתי.
שינויים אלה ואחרים הובילו לחוסר סבלנות כלפי מעסיקים או קולגות המתעמרים בעבודה, אף שהחוק בישראל נשאר הרחק מאחור. בדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת חוק בנושא, שעברה בכנסת כבר בשנת 2015, טרם נכנסה לתוקף.
"אף שהסוגיות הללו עדיין לא עוגנו בספר החוקים", מסביר עו"ד לוין, "הפסיקה של בתי הדין לעבודה מאפשרת לנו לדרוש פיצוי בעוולה של התעמרות בעבודה. בתביעות אלו, כשהן מוצקות משפטית, פוסק בית הדין לעבודה פיצויים בגין עוגמת נפש או הפרת החובה לנהוג בתום לב".
מהי ההגדרה להתעמרות בעבודה?
"ההגדרה של התעמרות בעבודה אינה אחידה והיא יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה. המונח בעיקרון מתאר התנהגות שאינה פיסית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה כשמדובר על התנהגות שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת. בדרך כלל בית הדין לעבודה ימצא כי התרחשה התעמרות בעבודה, אם ניתן להוכיח כי ההתנהגות היתה מכוונת לפגוע בעובד, או כשמדובר בהתנהגות חמורה וממושכת שהיתה מעבר למה שניתן לצפות ממנה בנסיבות הנתונות.
"ההתעמרות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו צעקות, השפלות, איומים, מתן משימות משפילות או בלתי סבירות, האשמות שווא, התעלמות מהעובד, בידוד חברתי ועוד".
עו"ד לוין מדגיש, כי אף שפעמים רבות ההתעמרות במקום העבודה מגיעה מיחס משפיל ומטריד של המעסיק, הרי שלא פעם גם מדובר בהתעמרות מצד קולגה. "בתי הדין לעבודה", הוא מוסיף, "פוסקים מעת לעת פיצוי לעובדים שהוכיחו כי חוו התנכלות או בריונות במקום העבודה. במידה שהעובד חווה התנכלות חריגה מצד עמית לעבודה, עליו לדווח למעסיק והוא גם זכאי לתבוע את המעסיק בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב במידה והוא לא פעל מספיק כדי להפסיק את ההתעמרות. העובד גם זכאי לתבוע פיצוי בגין הנזקים הבריאותיים שנגרמו לו, אם נגרמו, וגם בגין עוגמת הנפש שחווה".
כיצד מתנהל הליך של תביעה על התעמרות בעבודה?
"תביעה בנושא של התעמרות בעבודה היא תביעה המוגשת לבתי הדין לעבודה. כדי שהתביעה תתקבל על התובע להוכיח כי אכן חווה התעמרות ויחס משפיל ועל כן הוא זקוק לראיות שיתמכו בגרסתו: עדויות, מסמכים, תיעוד שיחות וכל דבר אחר שיכול להוכיח את טענותיו. בשל המורכבות של תביעה זו מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בדיני עבודה בהקדם האפשרי. עורך הדין יוכל לסייע לנפגע לגבש את התכנית המשפטית הטובה ביותר בעבורו ועל מנת שיקבל את מלוא זכויותיו ואת הפיצוי המגיע לו".
בנוסף לכך, ממשיך עו"ד לוין, "ייתכן שהעובד זכאי לזכויות נוספות שהוא אינו בקיא בהן או אינו יודע אם הוא אכן זכאי להן. למשל, לפי חוק פיצויי פיטורין, אם העובד התפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או נסיבות בהן אין לדרוש ממנו להמשיך לעבוד, הוא זכאי לפיצויים. כבר היו מקרים שבהם בתי הדין לעבודה קבעו כי יחס משפיל ומבזה מהווה נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד לעבוד ועל כן, גם במקרים של התעמרות כמו זו, הוא זכאי לפיצויי פיטורין".
(אילוסטרציה: שאטרסטוק)
