בית הדין לעבודה נדרש לאחרונה לשאלה, האם אוטם שריר הלב בו לקה אדם במהלך עבודתו, לאחר שגילה כי נגרם לו הפסד כספי, מהווה פגיעה בעבודה.
חקלאי ותיק נהג להגיע מדי שבוע לערוך סיור במטעים שבבעלותו, על מנת לסקור את השטח ולבחון את כמות הפרי על העצים.
במהלך חודשי הקיץ ובעת הסיור במטעים הבין החקלאי, כי כמות הפרי על העצים נמוכה מכפי שצפה קודם לכן, והדבר גרם לו לחוש מועקה מסוימת.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום תאונות עבודה
באחת השבתות אחר הצהריים, הגיע החקלאי לסיור במטעיו, כדי לבחון בדקדקנות את כמות הפרי על העצים, שכן למחרת היה אמור להתחיל שבוע קטיף הפירות מן העצים, והחקלאי רצה להעריך את כמות העובדים לה יזדקק למחרת היום עם תחילת הקטיף.
משראה את כמות הפרי על העצים "חשכו עיניו", לאחר שהבין, כי כמות הפרי נמוכה משמעותית מזו שסבר כי תהיה על העצים, ובהתאם נגרם לו הפסד כספי רב.
החקלאי הבין, כי ספג מכה כלכלית קשה, אך למרות זאת פנה והמשיך לעבוד במטע. כמה דקות לאחר מכן, כאשר רכן כדי לתקן פיצוץ בצינור ההשקיה, חש בכאבים בחזה שהקרינו לכתפו הימנית.
האבחנה: אוטם שריר הלב
מיד עזב את המטע וסר לביתו כשהוא חש ברע, וזמן קצר לאחר מכן פונה לבית החולים- שם אובחן כי הוא סובל מאוטם שריר הלב, ואושפז.
החקלאי פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר במקרה כ'פגיעה בעבודה'. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, ולכן פנה החקלאי לביה"ד לעבודה על מנת שיקבע, כי התקף הלב שעבר אירע במסגרת עבודתו וכתוצאה ממנה.
בתי הדין לעבודה הכירו, לא אחת, באירועים שונים שאירעו לעובד בעבודתו, לאחריהם לקה בליבו, ככאלו המהווים 'פגיעה בעבודה'.
מבחן האירוע החריג
כדי להוכיח, כי התקף לב בו לקה עובד נגרם כתוצאה מאירוע הקשור לעבודתו, נדרש העובד לעמוד, בשלב ראשון, במבחן "האירוע החריג".
במבחן זה על העובד, בפועל, להביא "ראשית ראיה" לכך שהאירוע שאירע בעבודתו כרוך "במאמץ נפשי מיוחד" או במתח נפשי יוצא דופן, אשר עלולים לגרום או להחיש את אוטם שריר הלב.
בכל מקרה ייבחן ה"אירוע חריג" לעומת עבודתו הרגילה של העובד, מן הפן הסובייקטיבי, כאשר אין דינו של עובד אחד כדינו של אחר, וכל מקרה ייבחן בהשוואה לדחק הנפשי או המאמץ הבלתי רגיל בעבודתו היום יומית של העובד.
כך למשל: ויכוח עם לקוח במקום העבודה, שיחת נזיפה ממנהל, הודעה מפקידת הבנק בדבר מצב החשבון, חשש מפני פיטורים ואירועים אחרים, נקבע לגביהם כי הם מהווים "אירוע חריג" בעבודתו של התובע.
בחינת קשר סיבתי
בשלב שני, לאחר שנקבע, כי המדובר באירוע חריג, ימנה בית הדין מומחה- יועץ רפואי כדי לקבוע, האם קיים קשר סיבתי בין אוטם שריר הלב לאותו אירוע חריג, כלומר: האם האירוע החריג הביא למעשה להתקף הלב או היווה 'טריגר' להיווצרו.
במקרה הנדון טען המוסד לביטוח לאומי, כי מאחר שלא היה אירוע תאונתי בעבודתו של התובע ובפרט- כי התקף הלב שעבר התובע נובע כתוצאה מתחלואה טבעית וללא קשר לעבודתו (התובע עישן בעברו), יש לדחות את תביעתו של התובע.
בית הדין נדרש להכריע, האם העובדה, כי "חשכו עיניו" של התובע- החקלאי, לאור גילוי כמות היבול הדלה ובהתאם- ההפסד הכספי הגדול, יש בכך כדי להוות "אירוע חריג" בעבודתו.
הקביעה: אירוע חריג
לאור העובדות שעלו מעדותו של התובע, קבע בית הדין, כי גילוי ההפסד הכספי אכן מהווה "אירוע חריג", אשר מצדיק את בחינת השאלה הרפואית בעניין הקשר הסיבתי.
בית הדין קבע, כי על אף שהתובע היה מודע ליבול הדל בעונה זו מכפי שהעריך, והדבר גרם לו למועקה, שהרי אותה מועקה לא הגיעה לכדי הבנה קונקרטית של חומרת המצב, עד אשר בדק בדקדקנות את כמות היבול ורק אז "נפל לו האסימון", הפנים את חומרת המצב ואת גודל הנזק הכלכלי שהגרם לו.
מומחה רפואי בחן את הקשר הסיבתי
לאור כך מינה בית הדין מומחה – יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין התקף הלב ל"אירוע החריג" בעבודתו של התובע.
בחוות הדעת הרפואית שהוגשה לבית הדין נקבע, כי בטרם האירוע לקה התובע בטרשת עורקים, ככל הנראה על רקע עישון בעבר, ולכן היה לו סיכוי ללקות באוטם שריר הלב.
יחד עם זאת קבע המומחה, כי "המתח הנפשי" החריג באותו יום שבת אכן היווה "טריגר" לבואו של התקף הלב, כך שלדעת המומחה הרפואי היה קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע לבין אוטם שריר הלב.
בית הדין אימץ את מסקנתו של המומחה הרפואי, קיבל את התביעה, וקבע כי התובע נפגע 'פגיעה בעבודה' בכך שלקה באוטם שריר הלב, בעקבות אירוע חריג שאירע לו בעת עבודתו.
בית הדין הורה למוסד לביטוח לאומי לשלם את הגמלאות להן זכאי התובע ובעקבות כך זומן התובע לעמוד בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, כדי שתקבע את נכותו הרפואית בעקבות אוטם שריר הלב.
עוד בנושא:
