אלימות מתפרצת, תקיפות סייבר, נהיגה מסוכנת, הונאות ענק, פשיעה ברשת ועוד הפכו בעת האחרונה מאירועים חדשותיים לעדכונים שגרתיים. מאמר זה יסקר את התופעה ומגמותיה וכן יציע לחזק את מרכיבי הענישה ההרתעתית.
מבוא - נתונים מדאיגים:
כדי לסקר את התופעה וחומרתה, יש לעיין בדוחות הסטטיסטיים. דו"ח מיוחד שהפיצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2013 (פרק סדר ציבורי) מציג את הפרטים הבאים:
בשנת 1980 נפתחו 3,852 תיקי איומים במשטרה. בשנת 2000 בגין אותה עבירה, נפתחו 20,427 תיקים ובשנת 2010 42,647 תיקים.
בשנת 1980 דווחו 80 מקרי רצח ובשנת 2010 מספר כפול של 158 תיקי רצח.
עבירות מין בשנת 1980: 1,802, לעומת 4,922 בשנת 2010.
(הערה: הנתונים מתבססים על דיווחי המשטרה והמשרד לביטחון פנים. ידוע, שלא כל העבירות מדווחות ולפיכך אינן משתקפות בנתונים)
להלן טבלה השוואתית:
|
סוג העבירה |
1980
|
1990 |
2000
|
2010 |
שיעור הצמיחה בשנים 1980- 2010 |
|
ביטחון המדינה
|
753 |
1,900 |
1,552 |
10,184 |
1,352% |
|
סדר ציבורי
|
17,319 |
18,888 |
45,876 |
111,448 |
644% |
|
איומים
|
3,852 |
5,599 |
20,427 |
42,647 |
1,107% |
|
רצח
|
80 |
107 |
147 |
158 |
198% |
|
עברות מין
|
1,802 |
2,218 |
4,057 |
4,922 |
273% |
|
הצתה
|
713 |
2,902 |
2,734 |
3,043 |
427% |
מהתרשים ההשוואתי הבא ניתן ללמוד על הפילוח בקרב קבוצות העבריינים. בולטת לעין ומדאיגה במיוחד כמות הקטינים המעורבים באירועים פליליים.
קטינים אלה הם בהכרח "הילד של השכן", החבר של הילד בבית הספר ואף הילד הפרטי שלנו.
הגישות לענישה:
במרוצת השנים התפתחו בעולם וכן במדינת ישראל גישות רבות, המתייחסות לצורת הענישה הפלילית. לעיתים החברה בחרה לראות בעבריין כ"איש הרע" אשר דרוש להענישו ולעיתים החברה ראתה בעבריין את הקורבן האמיתי שיש לשקמו.
מחקרים ומאמרים רבים נכתבו על המרחב שבין מוסר ומשפט ועל תפקידו של בית המשפט בבואו לממש את תפקידו לאחר מתן ההרשעה ולקבוע את דינו של העבריין ועוד.
בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה הולכת ומתפתחת של "הפשיעה המודרנית". בפשיעה מהסוג המתפתח הזה ניתן לבצע "שוד כספות" מושלם ממרחק פיזי בין יבשתי. הונאות, סחיטות על רקעים שונים, הרצת מניות, מסחר וירטואלי ועוד מאתגרים את בתי משפט הן ברמת התחכום וטכנולוגיות עתירות המידע והן מבחינת ההיקפים המתפשטים וגדלים.
תורת הענישה הפלילית (פנולוגיה) עוסקת בסטייה (חברתית או פורמלית) וכן בפיקוח (פורמלי או לא פורמלי). בתחום זה של הענישה נהוג להתייחס לארבע שאלות מרכזיות: א. על מה מענישים (חטא, עוון, פשע)? ב. למה מענישים? ג. כיצד מענישים (מאסר וחלופותיו או שיקום וטיפול) ? ד. את מי מענישים (קטינים/ בגירים, עם עבר פלילי או בלי, בריאות הנפש ועוד)?
כאשר בית משפט משתכנע, כי הנאשם אשם, השופט או ההרכב יקבעו את עונשו. נהוג להתייחס לחמש גישות לענישה פלילית כמפורט:
א. הרתעה: להרתיע את העבריין ואת הציבור, "למען יראו ויראו". (אישי וכללי).
ב. הרחקה: להרחיק את העבריין מהציבור וקביעת מגבלות על חופש תנועותיו.
ג. שיקום וטיפול: לפעל לשיקום האסיר כדי שיחדל מלעבור עבירות עתידיות.
ד. נקם ותגמול: "עין תחת עין", האיש עשה רע וייגמל ברע (מוכר כ"מודל הצדק").
ה. פיצוי: לפצות את החברה ולא את הקורבן (בדרך כלל). ישנו פיצוי חברתי, רגשי ופיצוי ישיר.
הרתעה:
אחת המטרות המופיעה בשכיחות גבוהה בין שיקולי השופטים בישראל היא מטרת ההרתעה, בעיקר הרתעה אישית ולפעמים הרתעה כללית.
יוער, כי המחקרים (שבוצעו במערב) מעידים כי העונש, ובעיקר עונש המאסר, אינו מרתיע; זאת מכיוון שרוב העבריינים שנשלחו למאסר חוזרים לעבריינות. השאלה "האם מטרת ההרתעה מושגת באמצעות העונש שגזר השופט?" מחייבת התייחסות למספר משתנים, שחלקם אינו בהכרח מקבל ביטוי בדו-שיח המשפטי: סוג העבירה, גיל העבריין ומידת מועדותו (רצידיביזם), משתנים אישיותיים ובריאות הנפש.
הרתעה כפקטור מרכזי:
ב"פשיעה אימפולסיבית" מדד ההרתעה אינו רלבנטי כלל ועיקר. אך יחד עם זאת בתכנון פשע מורכב ומתוכנן כמו שוד, הצתה, רצח, פריצת סייבר, התחזות ועוד עומד פקטור ההרתעה ועשוי לחזק או להחליש את מוטיבציית הפשע של העבריין.
כדי לחזק את ההרתעה כפקטור משמעותי דרוש כי הממסד האכיפתי והשיפוטי ינהג באופן אדוק באמצעות שלושת מרכיבי המפתח והם:
א. ודאות: העבריין יהיה בטוח שאם ייתפס הוא בהכרח יקבל עונש כבד ומשמעותי וללא כחל וסרק.
ב. מיידיות: העבריין יחווה הליך מואץ ומהיר של תהליך שיפוטי וענישה המעביר מסר ברור של החלטיות ומיידיות.
ג. פומביות: אין די בלהרתיע את העבריין הבודד אלה בהעברת מסר ברור וחד לעבריינים פוטנציאלים שכמותו. לכן קיימת חשיבות לפרסום רחב של העבירה והעונש שנגזר בגינה כדי להרתיע את האחרים.
השימוש במרכיב ההרתעה בשיטות הענישה אינו חייב לבוא בהכרח על חשבון "מרחב השיקולים" של השופט או הרכב השופטים. נכון לעיתים לקבוע עונשי מינימום כדי להעביר מסר ולקבוע מדיניות. אך יחד עם זאת, אם ישולבו מאמצי ההרתעה במערכות האזרחיות הנוספות כגון במוסדות החינוך הרווחה והשירותים יגברו הסיכויים להקטנת אחוזי הפשיעה. לדוגמא, אם יוקטנו מאמצי הפיקוח על מתחזים הפונים במרמה למוסד לביטוח לאומי מצד אחד, אך העבריין הראשון שייתפס יישלח למאסר לשנים ארוכות מצד שני, תושג לדעת הכותב רמת התרעה טובה. כך נכון הוא הדבר בעבירות מס, עבריינות קלאסית, עבירות ברשת ועוד.
שיקום האסיר במרכז - כישלון הגישה
בארה"ב נערך מחקר על תוצאות הגישה הטיפולית, ע"פ המודל הרפואי (גישה אשר רואה את שיקום האסיר במרכז). תוצאות המחקר הבליטו את הכישלון הדרמטי בגישה זו (דו"ח מרטניסון). ממחקר זה עלה בין היתר כי עבריינים רבים ניצלו גישה סלחנית זו ואחוזי הפשיעה רק המריאו. כחלק מההתפכחות עלה קמפיין רחב שקרא: ""real crime-real time .
ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודולף ג'וליאני, אימץ את תאוריית "החלונות השבורים". הרעיון המרכזי היה בחיזוק כוחות האכיפה מחד גיסא ומאידך גיסא שיפור הדימוי ומידת ההרתעה באומרו- "יש לנו אפס סובלנות לעבריינות". גישה זו הניבה תוצאות גבוהות מין הצפוי, כך העבריינים הפעילים נתפסו והורחקו באמצעות ענישה מחמירה לתקופות ארוכות ומן הצד האחר עבריינים אחרים בחרו להימנע מפשיעה קלה כחמורה ורחובות העיר שקטו.
ביקורת על בתי המשפט
בשנים האחרונות מתעוררת ביקורת חריפה על בתי המשפט בישראל, כי מידת הענישה הינה מגוחכת וסלחנית מידי. האם נהג שיכור שדרס למוות הולך רגל יירתע מנהיגה בשכרות כאשר העונש שהוא צפוי לקבל עומד על שנתיים לעומת עבריין אחר אשר בנסיבות אחרות של הריגה צפוי לעונש של עד 20 שנים מאסר בפועל? כיצד יירתע נוכל הפועל באמצעות התחזות מקוונת המתכנן להוציא במרמה כספים באמצעות רשת האינטרנט? מה ירתיע את הגנב השפל העוקב אחר קשישים ותשושים וגונב מהם את קצבת הזקנה ממנה הם מתקיימים?
לסיכום, הפשיעה המודרנית מציבה בפני החברה אתגרים רבים ומגוונים. אנו עדים לפשיעה מתוחכמת, טכנולוגית ודיגיטלית. כדי להתמודד עם מדדי הפשיעה הגבוהים, ממשלת ישראל חייבת לפעול במגוון פעולות רחב ובמישורים שונים כגון חינוך ועוד. יחד עם זאת, שומה על מערכת האכיפה והמשפט לאמץ אג'נדה הרתעתית ברורה, יציבה וחדה. לדעת המחבר, משרד המשפטים, הפרקליטות ומשטרת ישראל חייבים לבחור אחרת. יש לאמץ את גישת ההרתעה תוך הפעלת שלושת מרכיבי המפתח: וודאות, מיידיות ופומביות. מרכיבים אשר יובילו בהכרח לצמצום שיעורי הפשיעה במדינת ישראל. פשיעה, כתופעה תרבותית, לא ניתנת למיגור אבסולוטי, אך בהחלט ניתן לצמצמה ולהכביד בענישה על העבריינים הפועלים בקרבנו.
* ירון עידן, בעל חברה לחקירות וייעוץ ביטחוני בינ"ל.
