האם תושבי ישראל חייבים לדווח על נכסים והכנסות מחוץ לגבולות המדינה?
כן. פקודת מס הכנסה קובעת, כי תושב ישראל (לא רק אזרח ישראלי, אלא גם מי שמרכז חייו בישראל) חייב לא רק בדיווח ובתשלום מס על הכנסתו שהופקה או שנצמחה בישראל, אלא גם על הכנסתו שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל. דרישה זו חדשה יחסית ונולדה בשנת 2003. אי עמידה בחובה זו, קרי, אי תשלום מס, וכן אי דיווח על ההכנסות הללו, הוא בגדר עבירה פלילית, הגוררת ענישה חמורה, אליה נלווית כמובן חבות לתשלום המס במישור ה"אזרחי", לרבות חיוב בריבית, הפרשי הצמדה וקנסות בגין אי תשלום מס.
חשוב לזכור, כי אדם הנתפס בעבירה על חוקי מס, חשוף לעונשים פליליים ואזרחיים כאחד. בהתאם לפקודת מס הכנסה, מי שחייב להגיש דו"ח מס על הכנסותיו ולא עשה כן, דינו מאסר שנה או קנס בסך 29,200 ₪, או שני העונשים יחדיו. כמו כן, מי שהגיש דו"ח והשמיט מתוכו הכנסה, דינו מאסר של 7 שנים או קנס בסך 226,000 ₪ בתוספת פי שניים מסכום המס שהעלים, או שני העונשים יחדיו. עונשים דומים קיימים גם בחוקי המס האחרים (חוק מיסוי מקרקעין, חוק מע"מ וכו'). בנוסף לכל העונשים הנ"ל, יש כמובן לשלם את המס הנובע מההכנסה שלא דווחה, בתוספת של הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים.
מה עושה מי שלא רוצה להיות עבריין מס, ורוצה לדווח על נכסים או הכנסות מעבר לים מבלי להיענש בחומרה?
יש לפעול לפי נהלי גילוי מרצון שקובעת רשות המיסים ומעדכנת מעת לעת. לפי הנוהל הנוכחי, אשר פורסם בחודש ספטמבר 2014, מי שידווח על נכסים או הכנסות בישראל ומחוצה לה תוך שהוא מקיים את תנאים הקבועים בנוהל, לא תנקוט הרשות נגדו הליכים פליליים. ואלו הם התנאים:
1. הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.
2. במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין המבקש על-ידי רשות המסים.
3. במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לגילוי מרצון.
4. במועד הפניה לגילוי מרצון לא נערכה בדיקה או חקירה בעניין המבקש, בת/בן זוגו או חברות בשליטתם על-ידי משטרת ישראל בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות פעילותם העסקית, או כל פעילות אחרת המניבה הכנסות.
אם לא יתקיימו התנאים דלעיל, לא יאושר ככלל הליך הגילוי מרצון, למעט במקרים חריגים.
אילו הגבלות נוספות יש בהחלת נוהל זה?
ישנן מספר הגבלות, אשר עלולות למנוע את החלת ההליך וחשוב להכירן בטרם עת:
ראשית, אדם זכאי ליהנות מהליך גילוי מרצון פעם אחת בלבד. בקשה נוספת תתקבל רק בנסיבות מיוחדות, כגון מחלה קשה של המבקש, גיל מתקדם וכד'.
שנית, הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית. שלישית, הנוהל לא יחול כאשר הוא אינו מניב תשלום מס משמעותי, אלא אם מדובר בכספי ירושה שלא דווחו. הנוהל גם מותנה בתשלום המס הנובע מהליך הגילוי.
כיצד מיישמים הליך הגילוי מרצון בפועל?
יש להגיש בקשה לגילוי מרצון לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין של רשות המסים בלבד, ורק הוא יהיה מוסמך לאשרה. הגילוי יכלול את כל המידע הרלבנטי לבקשה, ובין היתר שמות המבקשים, שנות המס הרלבנטיות, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום, ויצורפו לה כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות טופס מיועד לכך. אם הבקשה עומדת בתנאי הנוהל, סמנכ"ל חקירות יודיע למבקש שבקשתו מאושרת, בכפוף לתשלום המס. לאחר אישור הבקשה, היא תופנה לגורם האזרחי (פקיד השומה), שיקבע את סכום המס לתשלום, והמבקש ישלם את המס במועד, לרבות הצמדה, ריבית וקנסות. אם שולם המס במועד שנקבע, לא יינקט כנגד המבקש הליך פלילי. בהליך גילוי מרצון אנונימי או "במסלולו המקוצר" היישום מעט שונה. יוזכר, כי ניתן לפנות בבקשה אנונימית או במסלול מקוצר עד ליום 6 בספטמבר 2015.
מדוע חשוב לפנות לעו"ד מומחה לדיני מיסים בעת הפנייה להליך של גילוי מרצון?
ראשית, כאמור, אי דיווח על הכנסות הוא עבירה פלילית. כדי שהפניה תהיה אפקטיבית ומועילה, וחשוב מכך – שלא תגרום נזק, רצוי להיעזר באיש מקצוע, שמכיר היטב את נהלי הגילוי מרצון וצבר ניסיון בתחום.
שנית, בעל המקצוע אמור לכוון את הלקוח למסלול הרצוי לגילוי מרצון (רגיל, אנונימי או מקוצר).
שלישית, במסגרת ההליך, המבקש נדרש לערוך "שומה עצמית", בה הוא מפרט את הכנסותיו והמס הנגזר מהן. לשם כך, יש צורך באיש מקצוע אשר בקי בנבכי דיני המס בישראל. הדבר נכון שבעתיים כשמדובר בדיווח על הכנסות מחשבון בנק בחו"ל. הדבר מצריך נבירה בדפי חשבון בנק זרים ואיתור ההכנסות – פעולה שאינה פשוטה עבור אדם מן היישוב.
רביעית, יש חשיבות רבה לחסיון בין עורך הדין ללקוח שלו. בפועל, פניה לרואה חשבון ולא לעורך דין עלולה לסכן את הנישום. זאת משום שבעוד עורך דין מנוע למסור דברים ומסמכים אודות הלקוח שלו בשל חסיון עו"ד-לקוח, רואה חשבון אינו כפוף לחובת חיסיון כלשהי, והוא עשוי להידרש למסור מסמכים לפקיד השומה. יש סיכון גדול בחשיפה בפני רואה חשבון עליו לא חלה חובת סודיות לה חשיבות רבה ביותר, בעיקר במסלול האנונימי.
עד כמה מומלץ לנצל את ההליך של גילוי מרצון? מה הסיכוי שרשות המסים תאתר נכסים והכנסות בחו"ל?
בהחלט עדיף לא לקחת סיכון. העולם השתנה בשנים האחרונות. הסתרת נכסים בתקווה שהם או ההכנסה מהם לא תתגלה, הופכת להיות קשה יותר ויותר. העולם צועד יותר ויותר לכיוון של שיתוף מידע פיסקאלי לצורך מניעת התחמקות ממס באמצעים בינלאומיים. כבר עתה, רשות המיסים יכולה להשיג מידע אודות נישומים תושבי מדינות עמם חתמה ישראל על אמנה למניעת כפל מס, מכוח סעיפים העוסקים בחילוף מידע ומצויים באמנות. השגת מידע והחלפת מידע הן חלק ממגמה כלל עולמית אשר צברה תאוצה בשנים האחרונות, ותהפוך להיות עובדה מוגמרת בשנים הקרובות. תיקוני חקיקה מתוכננים יאפשרו למדינת ישראל לקבל ולהחליף מידע אודות ישראלים בעלי חשבונות בנק מחוץ לישראל באופן אוטומטי. במקביל, רשות המיסים מצליחה להשיג מידע אודות חשבונות בנק של ישראלים המוחזקים מחוץ לישראל, בעזרת פרסומים חיצוניים ומעקבים מודיעיניים. כמו כן, משיכת כספים מחשבונות בלתי מדווחים לישראל גם היא הופכת למשימה מורכבת, מאחר שכסף המועבר ממדינה זרה בהעברה בנקאית מעורר אוטומטית סימני שאלה אצל הבנק בישראל. בהתאם להוראות המפקח על הבנקים והוראות החוק לאיסור הלבנת הון, הבנק הישראלי מחויב לחקור אודות מקור הכספים. במקרים מסוימים, הבנק עלול להעביר מידע רלוונטי לרשות המסים.
חדשות לבקרים אנו נחשפים לדיווחים אודות חקירות שנפתחו כנגד ישראלים, המחזיקים בנכסים בלתי מדווחים מחוץ לישראל. על רקע זה "הסתרת" נכסים ואי דיווח על ההכנסות מהם, הופכים עם הזמן ליותר ויותר מסובכים ובלתי כדאיים, וצריך לזכור כי הסיכוי שרשות המיסים בישראל תאתר תושב ישראל המחזיק כספים מחוץ לישראל ואינו מדווח עליהם, הולך וגדל. באותה נשימה מומלץ גם לבעלי הכנסות ונכסים "בשחור" בישראל להסדיר את מיסויים באמצעות הנוהל על מנת לחסוך חשיפה להעמדה בדין פלילי. רשות המסים מקבלת מידע גם על אלה באמצעות המלשינון, הצהרות הון וכו'.
אם תדחה הבקשה לגילוי מרצון, האם הרשות לא תוכל לעשות שימוש במידע שהועבר ולפעול נגד הנישום?
לא. הנוהל מבטיח, כי גם אם הבקשה לגילוי מרצון לא אושרה, רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שנמסר במסגרתה בהליך פלילי או אזרחי. זאת, למעט אם הבקשה אינה כנה או שלא הוגשה בתום לב, או שאינה כוללת את כל הנתונים הרלוונטיים, או שהמבקש לא שיתף פעולה עם רשות המיסים. במקרים אלו תוכל הרשות להשתמש במידע שנמסר, לצורך הליכים אחרים. מובן, כי בהליך אנונימי היכולת של רשות המסים לעשות שימוש במידע מוגבלת מלכתחילה.
לסיכום, מי שמחזיק נכסים (פיננסים או ריאליים) בישראל ובחו"ל, ולא השכיל לדווח עליהם במועד, יוכל לדווח עליהם במסגרת נוהל לגילוי מרצון שיקל את השלכות המצב. למרות אי הדיווח, המהווה עבירה על החוק, התנהלות הנישום לא תהווה עבירה פלילית וסכום המס לתשלום יהיה קטן יותר. בעידן הנוכחי, בו לרשויות קל מאד להתחקות אחרי "הסתרות" של נכסים ברחבי העולם מוטב בהחלט לא לקחת סיכון, לפנות לעורך דין ובהנחייתו לנצל את האפשרות ליישם הליך זה וליהנות מיתרונותיו; ויפה שעה אחת קודם.
השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג
* עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי, מתמחה בדיני מיסים
