צעירה ילידת 1983 חשה בגוש בשד ימין. היא פנתה לרופאת המשפחה, אשר הפנתה אותה לבדיקת כירורג שד. הכירורג קבע, כי מדובר בגושים שומניים בלבד ולא הפנה אותה לבדיקות הדמיה.
לאחר מספר חודשים שבהם הצעירה המשיכה להתלונן על כאבים, ולאחר ביצוע בדיקות ממוגרפיה וביופסיה, היא אובחנה כחולת סרטן.
לטענתה, בשל רשלנות קופת חולים כללית, חל עיכוב בגילוי מחלת סרטן השד בה לקתה, אשר התפתחה והתפשטה. עוד טענה הצעירה, כי העיכוב בגילוי המחלה הביא להקטנה משמעותית בסיכויי ההישרדות שלה.
טענת ההתרשלות מבוססת על כך שאחרי הבדיקה הראשונה וגם אחרי הבדיקה השנייה של הכירורג, היא לא הופנתה לבדיקות הדמיה, כגון אולטרה סאונד, כדי לשלול את ממאירות הגידול. בנוסף, טענה התובעת כי הרופא מלא את דו"חות הבדיקה בצורה חסרה ורשלנית.
ביהמ"ש בחן האם הוכח קשר סיבתי בין מצבה הנוכחי של התובעת לבין האבחון של הרופא.
טרגדיה קשה, אך הרופא לא התרשל
השופטת רות רונן דחתה את התביעה, וקבעה: "אין ספק כי לתובעת קרתה טרגדיה נוראה – היא אישה צעירה החולה במחלה קשה, סובלת סבל עז, ולא ברור אם תחלים ממחלתה. אין גם ספק כי הטרגדיה מתעצמת לאור העובדה כי התובעת חשה בעצמה כי יש לה גוש בשד, היא פנתה להיבדק, פנתה לביקורת נוספת כפי שהורה לה הרופא, ואף על פי כן, לא היה בכך כדי להועיל לה. יחד עם זאת, העובדה כי בדיעבד הסתבר כי התובעת סובלת ממחלת הסרטן, אין פירושה בהכרח כי הרופא התרשל בבדיקתה של התובעת".
נקבע, כי המסקנה של הרופא שהגושים שהרגיש בשד של התובעת הם גושים שומניים, לא הייתה בלתי סבירה. לכן, אי שליחת התובעת לבדיקות נוספות אינה רשלנית. זאת, גם בהתחשב בעובדה שסרטן השד בבחורה בגילה של התובעת הוא נדיר. כן נפסק, כי מול הסיכוי הקטן מאוד שהגוש שהתובעת חשה בשד הוא סרטני, היה על הרופא לשקול את המחיר הכלכלי ואת המחיר הבריאותי של בדיקת ממוגרפיה לתובעת.
"לא הוכח כי הרופא הפעיל שלא כדין או באופן רשלני את שיקול דעתו בהקשר זה", קבעה השופטת רונן.
נקבע, כי התובעת לא הוכיחה שהרופא התרשל בבדיקות שערך, ועל התביעה נדחתה.
עם זאת, בשל מצבה של התובעת, היא לא חויבה בהוצאות.
(ת"א 1582-08 יואב בת- אל נ' שירותי בריאות כללית)
• ב"כ התובעת: עו"ד פנר ועו"ד לוי
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אלרום
