בזמן התאונה המערער הועסק ע"י אחיו, קבלן בתחום הצבע, שהוזמן ע"י המשיב, גם הוא קבלן, בתור קבלן משנה לבצע עבודות במבנה תעשייתי. כשהמערער ואחיו הגיעו לאתר הבניה, הם גילו שיש צורך בפיגום כדי לבצע את העבודה. הם נטלו ללא רשות פיגום, שהיה שייך ככל הנראה לחברה שביצעה עבודות חשמל באתר, אך כאשר הם רצו להעביר את הפיגום לאזור הצביעה, הם גילו כי הפיגו גבוה מדי מכדי לעבור בפתח המבנה. על-כן, הם פירקו את הפיגום והמערער הרכיב אותו מחדש מחוץ לבניין. מספר דקות לאחר שהמערער עלה על הפיגום והחל בעבודתו הוא נפל אל הקרקע.
ביהמ"ש המחוזי קבע, כי המשיבים אמנם אחראים כלפי הצבע, אך התנהגותו הרשלנית של הצבע, שהיה הרוח החיה והיוזמת של פירוק והרכבת הפיגום, הייתה כה בלתי צפויה, כך שהיא מנתקת את הקשר הסיבתי שדרוש לצורך הטלת אחריות נזיקית.
ההתרשלות לא ניתקה את הקשר הסיבתי
ביהמ"ש העליון פסק, כי לא היה מקום לקבוע שהתרשלות הצבע ניתקה את הקשר הסיבתי בין העדר פיקוח מצידו של "מבצע הבנייה" לבין הנזק.
המשנה לנשיאה ריבלין קבע, כי יש שתי חובות זהירות רלבנטיות במקרה נשוא הדיון. החובה הראשונה היא זו של הקבלנים העובדים באתר כלפי כלל העובדים בו. אף כי קבלן חב חובת הזהירות מיוחדת כלפי עובדיו שלו הנובעת ממקצועיותו ומשליטתו על מהלך עבודתם, חלה עליו גם חובה כללית כלפי כלל העובדים הנמצאים באתר להיזהר בשלומם באופן סביר. חובה זו אל הופרה.
החובה הנוספת, והיא חשובה יותר במקרה זה, היא חובתו של "מבצע הבניה" כלפי כלל עובדי האתר, אשר הופרה. "חובה זו הופרה במקרה שלפנינו. מבצע בניה או מנהל עבודה סבירים היו מונעים מקבלן ליטול פיגום – ציוד שסיכוניו בצידו – מקבלן אחר, לפרקו ולהרכיבו במשך דקות ארוכות, והכול ללא פיקוח ובקרה", כתב השופט.
בהתאם לכך, נקבע כי יש לחלק את האחריות בין המערער, אחיו ו"מבצע הבנייה" באופן שווה. (ע"א 3479/06 הוארי הוארי נ' אלי ארבע).
עוד בנושא:
המדריך להתמודדות מעשית עם תאונות עבודה
