ביהמ"ש העליון דן לאחרונה בערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר הורה לגוגל ישראל לחשוף את כתובת ה- IP של גולש אנונימי באינטרנט בפני חב' ברוקרטוב ומנהלה, אשר מבקשים לפתוח בהליכים משפטיים נגדו בטענה להפרת סימן מסחר.
לטענת החברה ומנהלה, בעל כתובת Gmail מסוימת ביצע עוולות ועבירות שונות נגדם, ובהן הפרת סימן מסחר, שלא באמצעות Gmail אלא באמצעות אתר אינטרנט שהקים. הם חושדים, כי קיים קשר בין בעל כתובת ה- Gmail לבין אתר האינטרנט האמור, וזאת לאור תוכן ההודעות שנשלחו אליהם מכתובת ה- Gmail. לכן, ביקשו כי גוגל ישראל תחשוף את כל הפרטים המצויים בידה לגבי בעל כתובת Gmail זו.
ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר הורה על חשיפת הכתובת, וקבע כי אין מקום לעשות כן.
אין מקום לחשוף את זהות הגולש
המשנה לנשיאה, השופט ריבלין קבע ראשית, כי גוגל ישראל היא לא בעל הדין המתאים לחשיפת פרטי בעל כתובת ה- Gmail, כי אם Google Inc. :" עצם קיומו של קשר, אם בכלל, בין שתי החברות אינו בסיס מספיק לראות במערערת ובחברת Google Inc. בעלות דין חליפיות", נקבע בפסק הדין.
בנוסף נקבע, כי לאור פסק הדין בעניין רמי מור, בו נקבעה ההלכה העקרונית לגבי חשיפת פרטיהם של גולשים אנונימיים ברשת האינטרנט, אין מקום להורות על חשיפת פרטי בעל כתובת ה- Gmail, שכן יש הבדל בין הוצאת דיבה ברשת לבין חשד לביצוע עוולות מסחריות.
" במקרה שלפנינו...", כתב השופט ריבלין, "לא הזכות לשם טוב היא שנפגעה כי אם קניינם הרוחני של המשיבים. בעוד שחשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך הגשת תביעת דיבה נגדו כרוכה בפגיעה מסוימת בחופש הביטוי, אין סכנה דומה בחשיפת זהותו של גולש אנונימי לצורך הגשת תביעה בגין הפרת סימן מסחר (אף כי בשני המקרים עלולה להיפגע במידה זו או אחרת זכותו של הגולש לפרטיות). הבדלים אלה, בין עניין מור לבין המקרה שלפנינו היום, עשויים להשפיע על האיזון הראוי בין השיקולים השונים לעניין חשיפת זהותו של גולש אנונימי, ומידת ההגנה שראוי להעניק לאנונימיות במסגרת אותו איזון אינה בהכרח זהה".
(ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ' חב' ברוקרטוב)
• ב"כ גוגל ישראל בע"מ: עו"ד חגית בלייברג, עו"ד שירלי דלומי, עו"ד צחי חליו
• ב"כ המשיבים: עו"ד אביב אילון
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום קניין רוחני
