1. ימי החורף מגבירים את הסיכון לגרימת נזקים שונים, כגון: הצפה, גגות וחפצים שעפים ממקומם. כאשר קורה מקרה כזה, ונגרם נזק לבית, בעלי הבתים סמוכים ובטוחים כי הפוליסה אותה רכשו במיטב כספם תכסה את הנזקים.
2. משרד הח"מ ייצג תובעים שביתם ניזוק מסערה חזקה. הרעפים עפו מהגגות ומי גשמים חדרו לבית המבוטחים וגרמו נזקים.
פנייה לחב' הביטוח לפיצוי בגין נזקי הגשם
3. המבוטחים פנו למבטחת הדירה, מנורה, בתביעה כי זו תפצה אותם בגין נזקיהם. פנייתם נדחתה. יצוין, כי התובעים מבוטחים מספר שנים אצל הנתבעת, וזו להם הפעם הראשונה שתבעו את נזקיהם על פי הפוליסה.
4. חברת הביטוח טענה, כי על אף שבפוליסה יש כיסוי מפני גשם שבא בשעת סערה, יש חריג הקובע כי אם מי הגשם דולפים מבעד לקירות או לתקרה, אין כיסוי.
5. הנזקים נגרמו ביום 8.1.13 וכבר ביום 13.1.13 יצא השמאי מטעם הנתבעת לבדוק את התביעה.
6. השמאי קבע, כי בעקבות מזג האוויר הסוער רוחות עזות נשבו, עפו רעפים מגג ביתם של התובעים ודרך הפתחים חדרו מי גשמים לביתם של התובעים.
7. עו"ד ממשרד הח"מ טענו בביהמ"ש, כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הנזקים אירעו עקב חדירת מי גשמים דרך הפתחים לבית וגרמו לנזקים, שכן זה גם מה שכתב השליח של חברת הביטוח (השמאי מטעמה) שהיה במקום בזמן אמת וראה את הנזקים במו עיניו.
8. עוה"ד טענו, כי חוו"ד השמאי הינה הודאת בעל דין של חברת הביטוח באירוע הנזק ובגורם לו.
מנורה התחמקה מתשלום על אף קביעת השמאי מטעמה
9. עוה"ד שכנעו את ביהמ"ש, כי מנורה מנסה להתחמק בחוסר תום לב מלשלם, על אף שהשמאי שלה קבע שלא חל החריג ומדובר בחדירה של מי גשמים ולא דליפה!
10. בדיון בביהמ"ש הח"מ הביעה תרעומת על כך שחברת הביטוח מנסה להתנער מחובתה בתיק קטן של מבוטחים תמי לב בהסתמך על חריג בפוליסה שכלל לא חל בענייננו.
11. הכיצד בכל זאת טוענת חברת הביטוח כי דלפו מי גשמים? אין ולא יכולה להיות מסקנה אחרת מלבד שחברת הביטוח ממציאה תירוצים במקום לשלם למבוטחים.
הפירוש המילוני לדליפה ולחדירה
12. משרד הח"מ הפנה את כב' ביהמ"ש למילון עברי "ספיר" מהדורה שניה 2004, המלמד כי הגדרת דליפה הינה : "נזילה, טפטוף". במקרה שעמד להכרעת ביהמ"ש לא היו נזילה או טפטוף, אלא חדירה ממש, כפי שתאר השמאי. הגדרת חדירה באותו מילון הינה :"כניסה דרך מכשול" ובענייננו חדירת מי הגשמים מבעד לפתחים ולרעפים שעפו.
פרשנות הפוליסה בהתאם לאומד דעת הצדדים
13. עוד טענו עוה"ד, בביהמ"ש כי יש לפרש את הפוליסה בהתאם לאומד דעת הצדדים וכי יש לפרש את הפוליסה על-פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, תוך עמידה על כלל תניותיה כשלמות אחת, ובמקרה של ספק יש לפרשה נגד המנסח, שהינו בדרך כלל המבטח.
פרשנות חברת הביטוח מאיינת את הפוליסה
14. עוד טענו עוה"ד, כי עיקרון נוסף בפרשנות חוזי ביטוח הוא העיקרון המעדיף פירוש המקיים את החוזה על פני הפירוש המבטל את אותו חוזה (למעשה פרשנותה של חברת הביטוח מנורה מאיינת את הפוליסה שמכרה לתובעים, שכן בכל מקרה של נזקים עקב מים תתגונן חברת הביטוח ותטען כי מדובר בדליפה. לכך על ביהמ"ש לא לתת את ידו לפרשנות כזו).
15. סערה כן מכוסה בפוליסה טוענת חברת הביטוח, אולם כל חדירה של מי גשמים אינה מכוסה. אם כב' בימ"ש יקבל פרשנות אבסורדית זו, לא יהיו כל נזקי גשמים עקב סערה מכוסים בפוליסה.
16. נראה שאין ולו מקרה אחד הקשור לנזק מים והמכוסה על ידי הפוליסה!
17. כאשר מבוטח, כמו התובעים שבתיק זה, פונה לחברת הביטוח לרכוש פוליסה, הוא אינו פונה בדרך כלל לאיש מקצוע או עורך דין לבדיקת הפוליסה.
18. אילו אותו אדם היה יודע כי נזקים אשר נגרמים מנזק מים אינם מכוסים כלל בפוליסה, ספק אם היה רוכש את הפוליסה.
19. מדובר כאן בחוסר תום לב משווע והונאת הציבור.
20. כאמור לעיל, מההגדרה המילונית עולה, כי חדירה של מים הינה מושג מילולי שונה לגמרי מהמילה דליפה. (גם מבחינת כמויות המים וגם מבחינת אופן כניסת המים אל תוך הבית)
21. מדובר כאן בהבדל משמעותי.
הנזקים לא נגרמו עקב דליפה מבעד לקירות או לתקרה
22. יודגש, כי בהתאם לחריג של הפוליסה, רק דליפה של מים מבעד לקירות או לתקרה אינה מכוסה על פי הפוליסה.
23. בהתאם לחוות הדעת הנ"ל, אין המדובר בדליפה (או חדירה) של מים מבעד לקירות או לתקרה, אלא בחדירה של גשם דרך פתחים.
24. הפוליסה אינה מחריגה חדירה של גשם מבעד לפתחים.
25. בהתאם לעקרונות אשר פורטו לעיל, וכפי שנקבע בחוק ובפסיקה, יש לפרש את הפוליסה על-פי המשמעות המילולית, הפשוטה והסבירה של מילותיה, ובמקרה של ספק (יצוין, כי לדעת הח"מ, המקרה בנדון אינו בגדר ספק), יש לפרש כנגד המנסח ולטובת המבוטחים.
חב' הביטוח לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת קיום חריג לפוליסה
26. הנה כי כן חברת הביטוח כשלה להרים את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של חריג לפוליסה. ההלכה היא שבעוד שהוכחה של יסודות "מקרה ביטוח" מוטלת על המבוטח, הרי שהמבטח הוא זה אשר נושא בנטל להוכיח את ה"חריגים" לכיסוי הביטוחי.
27. באשר ליסודות מקרה הביטוח, ולאור חו"ד השמאי והסכמת הצדדים, הרי שאין מחלוקת באשר לעובדה כי לתובעים, שהם המבוטחים של הנתבעת, נגרמו נזקים כתוצאה מהסערה, ולכן, כאמור, יסודות הביטוח הוכחו.
28. הנתבעת כשלה להוכיח את קיומו של החריג, והשמאי מטעמה הוא זה שקבע כי מדובר באירוע של חדירת מי גשמים מבעד לפתחים, ולא בדליפת מי גשמים מבעד לקירות, כפי שמציין החריג.
29. בידי הח"מ לא עלה ולו מקרה אחד הקשור לנזקי גשמים והמכוסה על ידי הפוליסה.
30. הוכח לכב' ביהמ"ש, כי התנהגות חברת הביטוח במקרה שהובא לפניו נגועה בחוסר תום לב משווע ועולה עד כדי הונאת הציבור שמשלם פרמיות נכבדות עבור פוליסות ריקות מתוכן, שכן בבוא יום פקודה נתקל המבוטח בסירוב גורף, חסר בסיס עובדתי או משפטי, והוא נאלץ לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה לבימ"ש.
31. כאמור, כב' ביהמ"ש קבל את התביעה ופסק לטובת הלקוחות.
כל הזכויות שמורות לאתר בתי המשפט
