עובדים רבים יוצאים לימי גיבוש, נופש, טיולים יומיים ופעילויות חברתיות אחרות מטעם העבודה ובמסגרת העבודה. המעבידים אשר מכירים בערך הגיבוש החברתי ובחשיבות של "אוורור" העובדים מארגנים פעילויות כאלו ואחרות.
אבל, לא תמיד הפעילויות מסתיימות בטוב. לא אחת קורה, שעובד נפצע במהלך אירוע מטעם העבודה, בין אם בטיול, במסיבה או בפעילות מאורגנת אחרת. השאלה שעולה על הפרק במקרה כזה היא, האם מדובר בתאונת עבודה, על כל ההשלכות הנובעות מכך, כלומר: האם יש להכיר בעובד כנפגע עבודה או לא?
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום נזיקין ותאונות
לקריאה מורחבת בנושא זכויות עובדים
הסוגיה עלתה על הפרק בפסקי דין רבים שניתנו בבתי הדין לעבודה. בתי הדין דנו בתאונות שאירעו לעובדים במהלך פעילות מאורגנת מטעם העבודה- נופש, ימי כיף וכד'. הפעילויות התקיימו ביוזמת המעביד ובמימונו. בנוסף, ישנם אירועים שמאורגנים ע"י העובדים עצמם או ועד העובדים. ישנם גם אירועים משולבים- המעביד ממן חלק מהאירוע ואילו את היתרה, העובד ממן. לדוגמא: נופש שנתי- המעביד מממן את עלות העובד, ואם העובד רוצה לצרף את בני משפחתו, הוא נושא בעלות הכספית של שהייתם בנופש. האם יש הבדל בין המקרים הללו בנוגע לאחריות המעביד אם העובד נפגע בתאונה?
המבחן שמנחה את בית הדין בתשובה לשאלה הוא מבחן דו שלבי. ראשית, בית הדין בוחן האם האירוע שבו השתתף העובד מהווה "פעילות נלווית לעבודה". אם התשובה היא חיובית, בית הדין עובר למבחן השני, ובוחן האם לפעילות הספציפית, שבמהלכה העובד נפגע, יש קשר לאירוע שהוגדר כפעילות נלווית.
פסיקה לא אחידה
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והפסיקה בנושא אינה אחידה. בפסקי דין עיקריים שדנו בסוגיה, נפסק כך:
• האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה? בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר קבע כי פגיעתה של אחות אחראית במכון הלב בביה"ח וולפסון במהלך כנס שהתקיים בכפר הנופש של קיבוץ מעגן לא אירעה לה בזמן פעילות נלווית לעבודה, ולכן אינה בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. השופטת נילי ארד קבעה, כי יש לבחון האם מתקיימים שני תנאים כדי להגיע להכרעה. נקבע, כי התנאי הראשון מתמלא: היותה של ההשתלמות פעולה נלווית לעבודה (להלן: "האירוע המוכר"). התנאי השני הוא: בחינת מהותה של הפעילות בה הייתה המערערת מעורבת עובר לתאונה וזיקתה של פעילות זו ל"אירוע המוכר". נפסק, כי גם התנאי השני מתמלא, שכן הטיול עצמו היה כרוך וקשור באירוע המוכר, הוא ההשתלמות. "המערערת לקחה חלק בטיול ביחד עם העובדים האחרים ולא נהגה בשונה מהם עובר לפגיעתה", כתבה השופטת. על כן נקבע, כי הטיול שבמהלכו נפגעה המערערת, היה חלק בלתי נפרד מההשתלמות המקצועית בה השתתפה, היה כרוך בהשתלמות ומשולב בה. "יש לראות בהשתלמות ובטיול, מעשה מיקשה אחת, פעולה נלווית לעבודה ההולמת את דרישותיו של סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. אשר על כן, יש להכיר בתאונה שאירעה למערערת כ"תאונת עבודה" ובהתאם, דין הערעור להתקבל", פסק בית הדין וקיבל את הערעור.
• האם החלקה על קרח ופגיעה בזמן פעילות בעבודה מהווה תאונת עבודה?
בית הדין דן בתביעה שעסקה בפעילות של החלקה על קר. המעביד לקח את עובדיו להחלקה על הקרח, כחלק מפעילות גיבוש. במהלך ההחלקה אחד העובדים נפגע, והגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה. בית הדין לעבודה קיבל את התביעה, וקבע כי האירוע הוא אירוע חברתי, ואפשר היה לצפות מהעובדה שינסה את מזלו בהחלקה על הקרח משהשתתף באירוע כזה. לכן, החבלה הוכרה כתאונת עבודה. (יעקב יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי)
• האם פגיעה מרכיבה על "בננה" במהלך נופש מהווה תאונת עבודה? בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי במצב שבו המעביד הוא שארגן ופיקח על הנופש, התאונה תיחשב לתאונת עבודה. בית הדין דן במקרה שבו עובד נפגע במהלך נופש שנתי, כאשר רכב עם בנו על "בננה". נקבע, כי החופשה השנתית שארגנה החברה לעובדיה באילת מהווה פעילות נלווית לעבודה. ובאשר לפגיעה של העובד, נקבע כי הייתה זיקה מספקת לנופש מטעם העבודה, שכן הפעילות אורגנה במסגרת האירועים שאורגנו ע"י המעביד ובשל העובדה שהעובד השתתף בפעילות עם בנו, בעידוד המעביד. (אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי)
עוד בנושא:
המדריך להתמודדות מעשית עם תאונות עבודה
המדריך לנפגעי תאונות עבודה(חלק ב' עירעורים)
