דיני המיסים מהווים את אחד מתחומי המשפט הסבוכים ביותר המשתנים בתדירות גבוהה, ולכל כלל ישנם חריגים, הקלות, פטורים ותתי-כללים, אשר הופכים את העיסוק בסוגיות מיסוי למורכב במיוחד וכזה שמחייב מומחיות ובקיאות רבה. החוק מחייב לדווח על כל הכנסה, ולשלם את המס בהתאם לסיווג ההכנסה וגובהה. כאשר עולות שאלות והסתייגויות מהדיווח או צצים חשדות לחסר בדיווח או בתשלום, עשויה רשות המיסים לדרוש תשלום נוסף מעבר למה שדווח ושולם, ואף לזמן את הנישום לדיון בפניה למתן הסברים.
בעת התייצבות לדיון, המתקיים בפני מפקח המס, חשוב ביותר להגיע מוכנים. יש להכיר היטב את הנתונים הייחודיים של הנישום אל מול הכללים, ההוראות והנהלים הנהוגים ברשות, ולדעת להעלות את הטענות ולהציג את עמדת הנישום באור הנכון, וכך להחלץ מדרישת תשלום שאינה הוגנת או מופרזת, או לפחות להפחית אותה באופן משמעותי בהסכמה מול מפקח השומה.
מי משלם מס הכנסה וכמה?
כאמור, כל אדם מחוייב לשלם מס הכנסה על הכנסה שהפיק בכפוף לתנאים, בין אם מדובר בהכנסה ממשלח יד, הכנסה פירותית, הכנסה משכר דירה,, זכייה בפרס, דיבידנד, ריבית וכל הכנסה מכל מקור שהוא. על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף, כל עסק או תאגיד מחוייבים לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ מיד עם תחילת פעילותם ולנהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המיוחדות לפי סיווג העסק, ורישום כל ההכנסות וההוצאות של העסק. על העסק לדווח אחת לחודש או אחת לחודשיים (תלוי ברישום) ולשלם למס הכנסה ולמע"מ את חלקם. בתום כל שנה קלנדרית יש להגיש דו"ח שנתי המסכם בצורה מפורטת את כל ההוצאות וההכנסות של העסק מכל מקור שהוא.
באופן מאד כללי וגס, מס ההכנסה הוא מס בשיעור אחוז מסויים בהתאם למדרגות המס, אשר נגזר מסכום ההכנסות לאחר הפחתת סכום ההוצאות המוכרות. הוצאה מוכרת היא כל הוצאה לצורך ייצור הכנסה, וכן הוצאות נוספות המוכרות בשיעור מסויים ובחלק יחסי (כמו הוצאות רכב, הפקדות לפנסיה, תרומות ועוד). השאלה אם הוצאה מסויימת תהיה מוכרת לקיזוז או לא, עולה לא אחת לדיון.
זימון לדיון
לעיתים, לאחר הגשת הדו"ח השנתי או בעקבות ביקורת פתע, או מידע שהגיע לרשות ממקור חיצוני אחר, עולות שאלות לגבי השומה, ורשות המיסים מוצאת לנכון לדרוש סכום נוסף על הסכום ששילם הנישום ולזמנו לדיון.
למשל, כאשר חברה העוסקת בענף מסויים מדווחת על הכנסות נמוכות יחסית למקובל באותו תחום, עלול להתעורר חשד שמא יש הכנסות שלא דווחו במלואן (כך גם כאשר סכום ההוצאות גבוה במיוחד ויש חשד לניפוח ההוצאות בכדי להקטין את תשלום המס, או כאשר מדובר בהוצאות שעולה ספק בקשר לשיוכן לעסק.
שומה לפי תדריך כלכלי
טענה החוזרת על עצמה בדיוני שומה רבים היא, כי ההכנסות אינן סבירות. במס הכנסה ישנה מחלקה כלכלית אשר מעריכה, בהתאם לנתונים ענפיים, את צפי ההכנסות של כל עסק בהתאם לסוגו ולהיקף הפעילות שלו. כאשר עסק מדווח על הכנסה נמוכה ביחס למקובל בענף, יזמנו את בעל העסק לדיון לתת הסברים לפער וידרשו ממנו את תשלום המס הנגזר מהפער.
ניקח לדוגמה בעל מוסך שזומן לדיון בשל הכנסות נמוכות משמעותית מהמקובל בענף. יכול להיות, למשל, שהוא נותן שירותים לאוכלוסיות חלשות וגובה מחירים נמוכים במיוחד, או שבאותה שנה השיק שירות חדש וחדשני שגרם לריבוי הוצאות. בכל מקרה כזה יש להכיר לעומק את התנהלות העסק ואת הגורמים להפחתה ברווחים, ולהציג באופן המיטבי את הטענות השייכות לעניין המצדיקות את החרגת המצב מהכללים הנוקשים של התדריך הכלכלי.
על הנישום להראות, כי בשל הנסיבות הייחודיות של העסק, יש לחרוג מהתדריך הכלכלי, וכי התחשיב שבצע הנישום גובר על החישוב שבצע פקיד השומה, הלוקה בחסר, אינו סביר או לא משקף את מצב הדברים בפועל. יש לאתר את אותן תנועות בפנקסי החשבונות המאשרות את הדיווח ולערוב לאמיתותן.
יצוין, כי למי שעבד שנים רבות במס הכנסה ומכיר היטב את המערכת, יש יתרון עצום בהכרת שיטות העבודה של מס הכנסה והתמודדות מיטבית עם הטענות העולות ומתן הסברים מניחים את הדעת לסכומים הנקובים.
ליווי מהצעד הראשון
בטרם פתיחת התיק ברשויות המיסים, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע הבקי בתחום ואשר מעודכן בשינויים התכופים החלים בחקיקה. לפני פתיחת עסק, בעת מכירת עסק, או בכל שלב אחר, ניתן לעשות את תכנון המס הלגיטימי שיביא להצגת הנתונים באור אחר מנקודת מבט מקצועית וכך לחסוך בתשלום המס. למשל, חוק עידוד השקעות הון מקנה הטבות מסויימות למשקיעים בתנאים מסויימים, או למשל על מכירות מוצר בחו"ל או עבודות פיתוח מוצר חלים כללי מיסוי שונים ומקלים.
ייצוג בדיוני שומה
על המייצג להצדיק את הדיווחים, ולטעון להגנת הנישום כי עמדתו עדיפה. במקרה של הוצאות שנטען שהן מופרזות או שאינן קשורות לעסק, יש להוכיח כי מדובר בהוצאה הקשורה לעסק שיש להכיר בה. לדוגמה, נישום שנסע לחו"ל ודיווח על הוצאות הנסיעה כהוצאה מוכרת. במקרה שהיה, פקידי מס הכנסה טענו, כי אין להכיר בהוצאות נסיעה לחו"ל כהוצאות לצורך ייצור הכנסה. במקרה כזה, יש להוכיח כי הנסיעה לחו"ל נעשתה בקשר עם העבודה, למשל: לצורך בחינת מוצר חדש, פלח שוק נוסף, עסקאות יבוא מחו"ל או הצדקה עסקית אחרת שתקשור את הוצאות הנסיעה לעסק. דוגמה נוספת - במקרה של מעילות בעסק והעלמת כספים על ידי עובדים, מקרה זה גבולי מאד, וניתן, באמצעות משא ומתן, לשכנע את פקיד השומה להכיר לפחות בחלק כהוצאה. בכל מקרה, ניתן בניהול משא ומתן הוגן להגיע לפשרה מול רשות המיסים. במקרים רבים, ניהול מלחמת חורמה מול רשות המיסים לא מביאה לתוצאות הרצויות, ויכולה לגרום לבזבוז מיותר של זמן ומשאבים. להיכרות עם המערכת והכרת המגבלות שלה והגמישות האפשרית בה, יש כח רב בהתנהלות מולה וביכולת להגיע לתוצאות המיטביות.
רשות המיסים בוחנת כ- 4% מהתיקים בהסתמך על הדו"חות השנתיים, וזהו המקור העיקרי המביא לדרישות תשלום נוספות ולזימון לדיוני שומה, יותר מביקורות פתע ומהלשנות חיצוניות. לכן חשוב כבר מהצעד הראשון 'להצטייד' בבעל מקצוע מנוסה ומקצועי. פתיחת התיק, הגשת הדיווחים החודשיים והדו"חות השנתיים והייצוג מול רשויות המיסים בעיקר בדיוני שומה, יביא לשקט נפשי מול רשויות המיסים ולחסכון המירבי האפשרי בתשלום המס.
* רו"ח חנוך הגר ורו"ח צביקה אלפרוביץ', לשעבר מפקחי שומת מס-הכנסה ברשות המיסים, הינם בעלי משרד רואי-חשבון הגר-אלפרוביץ' ושות' המתמחה בייצוג מול רשויות המיסים.
