הסכם פשרה שקבל תוקף של פס"ד האם מעשה בי"ד?

שלום אני פונה אליכם בקריאת הצילו!!! בתאריך 03/03/2020 ניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א ע"י השופטת ירדנה סרוסי, יוצאת רשות המסים ויוצאת הפרקליטות פס"ד שלדעתי הוא מוטה נגדי, שקובע כי תביעתי לבטל את הסכם הפשרה עם מ"ה שקבל תוקף של פס"ד נדחה היות והסכם הפשרה הוא מעשה בית דין. בדקתי, ומתברר כי מקובל למנות ארבעה תנאים עיקריים מצטברים הנדרשים לצורך היווצרות מעשה בית דין: ראשית - הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות הינה אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. שנית - התקיים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה. לצד שכנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא. שלישית – ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי רביעית – ההכרעה בהתדיינות הראשונה הייתה חיונית לצורך פסה"ד שניתן במסגרתה . כאמור – התנאי השלישי לקיומו של השתק פלוגתא מחייב קיומה של קביעה פוזיטיבית באשר לשאלה העובדתית שבמחלוקת...הממצא שנקבע במשפט הקודם בשאלה העובדתית העומדת על הפרק חייב להיות ממצא חיובי. שאלתי הראשונה היא: האם הסכם פשרה שנחתם שלא בהמלצת ביהמ"ש, כאשר לא ניתן לי יומי בביהמ"ש ולא היה כלל דיון בנושא (כפי שנדרש בתנאי השני)הוא מעשה בית דין? שאלתי השנייה היא: במידה ואין מעשה בית דין בהסכם הפשרה הנ"ל, הייתי רוצה להגיש ערעור לבג"צ. עוד יש זמן. הבעייה שלי היא כי אין לי אפשרות מבחינה כלכלית לשכור עו"ד שייצג אותי בבג"צ. נגמר לי הכסף בתביעותיי כנגד מ"ה במשך כ-34 שנה והיום בעלי ואני מתקיימים על קיצבת זיקנה בלבד. אני פונה אליכם, היות ולענייני יש הבט ציבורי נרחב. (כמו זיוף שומות ע"י מ"ה, אי יישום פסקי דין חלוטים ועוד.) מקווה שתתייחסו לדוא"ל זה בברכת בריאות שרה שחם טל: 03-6353670