אפוטרופוס למעשה כהגדרת פסק דין

פסק דין מהעליון כבוד השופט אשר גרוניס עא 4377/04‏ ‏ גל גורן הולצברג נ' אביבה מירז, פ''ד סב(2) 661 "אפוטרופוס למעשה" הינו נאמן שנטל על עצמו בדרך של התנהגות להחזיק ולפעול ברכושו של אחר, ללא מינוי של בית המשפט: "67. מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסות."[i] סעיף 67 לחוק אינו אלא הגדר שבחוק למושג "נאמנות משתמעת". קרי, נאמנות הנוצרת מבלי שיש לכך ראיה כתובה, וזאת בהתבסס על התנהגותם בפועל של הצדדים. ראוי לציין, כי גם חוק הנאמנות אין מכיל חובה ליצירת נאמנות בדרך פורמלית, כפי שנקבע בפרשת וואלס, משעה שאין הוראה חקיקתית אשר מבהירה כיצד יש לערוך הסכם נאמנות. לפיכך, יחסי נאמנות אינם מחייבים הסכם כתוב[ii] ויש ונאמנות תיווצר אף שלא בדרך של מינוי או בכתב אלא מכח הסכם שבהתנהגות[iii]. משעה שהאפוטרופוס למעשה נוטל את הסמכות להחזיק או לשמור ברכושו של האחר, יש לבחון את גדרי סמכותו ותפקידו בחיי המנוח. הפסיקה קבעה בעניין זה: "…הוא מעין אפוטרופוס שמינה כביכול את עצמו, עליו נאמר "נוטל שררה לעצמו ונוהג מנהג אפוטרופוס…סמכויותיו, תפקידיו ואופן מילוי תפקידו של אפוטרופוס כזה אינם מוגדרים בחוק, אלא נפסק כי ככל הנראה מוטת השליטה שלו היא 'כאורך ידו'; דהיינו, הוא משמש אפוטרופוס לגבי אותם עניינים שהוא מבקש לפעול בהם, ואינו משמש אפוטרופוס לגבי עניינים שהוא מושך את ידו מהם"[