מתי מותר לירות בנשק להגנה עצמית?

הוראות פתיחה באש לאזרחים בישראל על פי החוק בישראל, אזרח נושא נשק רשאי להשתמש בו רק במקרים בהם הוא חש סכנת חיים ברורה ומידית לעצמו או לאחרים, רק במצב כזה מותר לו לפתוח באש על מנת לנטרל את האיום. כעקרון, במקרה של ירי כלפי אזרחים אחרים אמור האזרח לתת למשטרה או לכוחות הביטחון לטפל באירוע, אלא אם אינם נמצאים במקום. שלטונות ישראל לא נוהגים להעמיד לדין ובדרך כלל גם משבחים אזרחים שביצעו ירי והצילו את חייהם של בני אדם אחרים. לעומת זאת, ירי לא מוצדק, או הרג של עוברי אורח כתוצאה מירי של אזרחים, עלול להוביל להעמדתו לדין של היורה באשמת הריגה. פרשת שי דרומי ושינוי חוק העונשין בעקבות פרשת שי דרומי שינתה הכנסת את חוק העונשין וחוקקה את השינוי הידוע בציבור בכינוי "חוק דרומי", במסגרתו קובע סעיף 34י1 לחוק, כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור." מותר להשתמש בכלי ירייה לצורך הגנה עצמית כמוצא אחרון, במידת הזהירות הראויה, כאשר אין דרך אחרת בנסיבות העניין להתגבר על התוקף. פתיחה באש מותרת רק כמוצא אחרון, לאחר שנשקלו ומוצו דרכי פעולה אחרות להפסקת התקיפה, לרבות מתן אזהרה מוקדמת, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את חייו של היורה או של זולתו. לצורך הדיפת התקיפה המסכנת חיים מותר לפתוח באש לעבר גופו של התוקף במגמה לפגוע בו באופן שימנע ממנו להשלים את ביצוע מעשה התקיפה. אם ניתן לסכל את התקיפה באמצעות ירי לעבר רגלי התוקף, יש להעדיף ירי כזה. יש להפסיק את הירי מיד כשפסקה התקיפה ואין עוד סכנת חיים. פתיחה באש מותרת, כאמור לעיל, לעבר התוקף בלבד, בירי בודד ומכוון, תוך כדי נקיטת אמצעי זהירות למניעת פגיעה בחפים מפשע הנמצאים בטווח אש. נמלט התוקף עם כלי נשקו, והוא עדיין מסכן חיים, ניתן לירות לעבר רגליו. אם אין בכך כדי לסכל את הסיכון, ניתן לירות לעבר גופו, כדי למנוע את המשך התקיפה או למנוע סיכון חיי אחרים במהלך בריחתו. נמלט התוקף בלי נשק, אין לירות בו. זיהוי האמצעי, כוונה מיידית ויכולת ממשית למעשה אלימות מסכן חיים: כדי שאזרח יהיה רשאי לפתוח באש אל עבר חשוד מסוכן יהיה עליו לוודא שהוא מקיים מספר תנאים: האדם נושא נשק (בעל אמצעי), מפגין בבירור כוונה להשתמש בנשק לרעה באופן היוצר סכנה מיידית ומוחשית, ויש לו יכולת ממשית לפגוע נוהל זה מהווה את "כל התורה על רגל אחת" של הוראות הפתיחה באש ונועד לוודא שהאזרח לא ישתמש בנשקו כל עוד לא בוצעה "הפללה מלאה" של החשוד. יצוין, כי היסודות של ההגנה העצמית כוללים מספר יסודות – סכנה, נחיצות, מיידיות וסבירות, ביניהם קיימים תחומי חפיפה רבים, וההבחנה ביניהם הינה בשל הדגשים השונים של כל יסוד. מקווה שסייעתי בברכה