ביצעו האזנת סתר לטלפון בכלא איילון
שלום עו"ד רגב, רציתי לדעת האם חובה על המשטרה לקבל היתר לביצוע האזנת סתר סמויה לטלפון המוצב בכלא? לפני מספר חודשים הייתי עצור עד תום ההליכים בבית סוהר איילון. המשטרה האזינה לשיחות הטלפון שלי הפרטיות והגישה נגדי כתב אישום. לכן חשוב לי לדעת האם זה חוקי?
שאלה בכללי האם יש דבר כזה האזנת סתר בכלא <? והאם אפשר לעשות עם זה?
שלום יוסף, באופן כללי זה אכן חוקי, לא מסרת נתונים חשובים נוספים ולכן חוות דעתי תהיה כללית. חשוב להתייעץ באופן פרטני עם עו"ד פלילי. ישנם מקרים שבהם לא נדרש אישור מפורש מבית המשפט לשם ביצוע האזנה. עניין זה זכה להתייחסות בסעיף 8 לחוק האזנת סתר. כך, למשל, לא יידרש אישור כאשר ההאזנה נעשית ברשות הרבים, מבצע ההאזנה מונה על ידי קצין משטרה מוסמך (בדרגת ניצב משנה), ומטרת האזנה היא מניעת עבֵרות או גילוי עבריינים . למונח "רשות הרבים" התייחסה הפסיקה באופן נרחב, כפי שנראה להלן . יודגש שבסעיף 8 לחוק האזנת סתר הוגדר המושג "רשות הרבים" כך: מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו, וכן מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר. כאמור, סעיף 2(א) לחוק קובע כי האזנת סתר היא אסורה, אלא אם כן נעשתה בהיתר מבית משפט מוסמך. סעיף 8 לחוק קובע, חריגים לכלל האמור בכך שהוא מפרט האזנות סתר שאינן טעונות היתר, בין היתר האזנה לשיחה ברשות הרבים על ידי מי שהוסמך על ידי קצין משטרה לשם מניעת עבירות או גילוי עבריינים. "רשות הרבים" מוגדרת כאחד משניים: (1) מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו; (2) מקום שבו מוחזק אותה שעה עצור או אסיר. כן נדרש, כי ההאזנה נעשתה בידי מי שהסמיכו לכך קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות וגילו עבריינים כמפורט בסעיף 8(1) לחוק. הרציונל המסתתר בהגדרה הזאת רחב מדי ולמיטב הבנתי, מחייב שינוי שכן הוא אינו מבטא את המידתיות הראויה במפגש בין האינטרס הציבורי לפרטי. המונח, "רשות הרבים", הוא רחב מדי ופוגע בצורה משמעותית בזכות לפרטיות גם כאשר עסקינן באסיר או בעציר. אשר על כן ראוי כי לבית המשפט תהא שמורה ההכרעה גם בעניינים כאלה . בשל החשש שההגדרות הללו כלליות ורחבות מדי, המשטרה נוהגת עשרות שנים לפנות לבית המשפט ולבקש הוצאת היתר לביצוע האזנת סתר בכל הדוגמאות שמניתי, למרות שרובן ככולן עומדות בקטגוריה של "רשות הרבים". שיחה בטלפון ציבורי בכלא אינה שיחה המתקיימת כולה במקום ציבורי, מאחר שאחד מבעלי השיחה אינו נמצא במקום הציבורי בו מבצעים את ההאזנה, אלא הוא נמצא מעבר לקו במקום אחר. אני מפרש את החוק באופן מצומצם ולכן שיחה במקום ציבורי פירושה שהמשוחחים יחד נמצאים באותו מקום ציבורי. נוכח התפתחויות חוקתיות דוגמת חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נראה לי שבית משפט יחייב להוציא היתר להאזנה כזו כפי שתיארת. האזנות הסתר נועדו למטרת מניעת עבירות, אך יחד עם זאת יש לשמור על עיקרון חשיבות "סוד שיחו של אדם". ערך מרכזי זה אף מופיע כזכות חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. האזנת סתר נחשבת לפגיעה קשה בפרטיות של אדם, השוללת ממנו, כהגדרת נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, "את מנוחת נפשו והופכת את מבצרו לכלאו". לידיעתך, בהאזנת סתר ההיתר ניתן על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגן נשיא שהסמיכו הנשיא לעניין זה, לפי בקשתו של קצין משטרה מוסמך.
עו"ד רגב יאיר תודה רבה על התשובה המקיפה. בנוסף אני חייב לשאול אותך, עורך דין שייצג אותי בפרשת סחיטה באיומים התלונן בבית המשפט כי המשטרה האזינה לשיחה שלו איתי, ובכך היא הפרה את החוק. במשטרה טענו כי החיסיון בין עורך הדין ללקוח נשמר, בעוד שבפרקליטות טענו כי המדובר בטעות בתום לב. השופט לא פסק דבר בקשר לכך וטען שהשיחות ההלו לא מוצגות כראיה. האם ניתן להאזין לשיחות של עו"ד עם הלקוח שלו?
שלום יוסף, מתיאור הדברים שהעלית כנראה היה מדובר בהאזנת אגב, זו האזנת סתר לאדם אשר במקרה קלטה שיחה חסויה עם עו"ד והמשקלט לא זיהה בהתחלה כי המדובר בעו"ד ולקוח. בגלל אופי השאלה שלך אני אתן הסבר כללי מבלי לנתח את הסיטואציה הספציפית, יש צורך ביעוץ אישי פרטני. החוק הקיים אינו מאפשר ככלל, להאזין האזנת סתר לשיחה של בעלי מקצועות מסוימים (עורך דין, רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי וכהן דת), אשר לפי פקודת הראיות שיחותיהם עשויות להיות חסויות. ואולם כאשר יש יסוד לחשד שמי מהם מעורב בעבירות הנמנות בחוק, ניתן לבקש היתר מיוחד להאזין לו. נוכח רגישותה של האזנה לשיחות אלה, קבע החוק מגבלות נוספות על המגבלות הקבועות לשם מתן היתר האזנה לשיחות אלה. יצויין כי גם ההאזנה של רשויות ביטחון לשיחות אלה הוכפפה לביקורת שיפוטית. באשר להאזנות למניעת עבירות וגילוי עבריינים צומצמה בחוק האפשרות למתן ההיתר רק לרשימת עבירות חמורות (רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, עיסקת סמים או קשר לעבור אחת מעבירות אלה), החוק מתנה את הגשת בקשת ההיתר באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה וקבע מנגנון לפיו תוצרי האזנה כאמור יובאו להכרעתו של השופט לעניין השימוש שייעשה בהם. כאמור, האזנה לשיחותיו של עורך דין עשויות לעלות בשני הקשרים עיקריים: כשעורך הדין חשוד שהוא מעורב בעבירה, אזי הוא יעד ההאזנה לגביה יש צורך בפנייה לבית המשפט לשם קבלת היתר; ואולם, קיים גם מצב נוסף לפיו במהלך האזנה לאדם מסויים לגביו ניתן היתר על-ידי בית המשפט, עולה כי הוא משוחח עם עורך דין, דהיינו האזנה לעורך דין אגב אורחא, כשהוא משוחח עם יעד ההאזנה לגביו ניתן ההיתר. יצויין, כי לא כל שיחה עם עורך דין היא שיחה חסויה, שכן על-פי סעיף 48 לפקודת הראיות רק שיחה שיש לה קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על-ידי עורך הדין ללקוח היא חסויה. כלומר, חוק האזנת סתר אינו קובע איסור מוחלט על כל האזנה לטלפון של עורך דין, אלא רק לשיחות חסויות של עורך דין עם לקוח. זאת אומרת, החסיון חל רק על דברים שהוחלפו בין העו"ד לבין לקוחו והאינטרס הוא ברור כדי להגן על סוד השיח ביניהם. לגבי עורך דין שהוא חשוד בעבירה, היתר להאזנה מתבקש לשיחות שאינן חסויות, שכן ביצוע עבירה אינו בגדר שירות מקצועי ללקוח הנהנה מחיסיון מכוח פקודת הראיות. ההוראות קובעות שבמצב של קליטה מקרית של שיחה של עו"ד ששיחותיו עם הלקוח עשויות להיות חסויות, וזאת אגב האזנה ליעד אחר, אזי מיד עם היוודע הדבר, שמדובר בעו"ד, תופסק כל הקשבה לשיחה או תמלול שלה, וחומר ההקלטה יועבר לעיונו של השופט שנתן את ההיתר. השופט יאזין להקלטה או יורה על תימלולה וכך יוכל למיין את השיחות ולהורות על העברה למשטרה רק של החומר שאינו נכלל בגדר שיחה שהעדות עליה חסויה.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
קובי יצחקי
אדיר סינוואני
