מתי זו הגנה עצמית?

בישראל האשם הוא זה שבדכ מותקף ובלית ברירה מגיב חזק כדי להגן על עצמו ובסוף אוכל אותה! בארהב אם משהו מתקיף אותך אם בכלל הוא מסתכן כי לאנשים יש נשק בקשיון ושלא לדבר על התקפה בשטח פרטי של אדם! המסקנה האיומה שהעברינים התוקפנים תמיד במצב טוב בישראל ! אומרים לך בעצם קיבלת מכות אז תברח ותתלונן! ואז שתתלונן יגישו נדדך תלונה נגדית וישקרו עם עדי שקר 2 נגד אחד ואז את תהפוך לנאשם עם תיק פלילי !!חחחח לכן יש בישראל עברינות קבוצתית נשים לא רוצים משטרה בכלל! בקצור תברחו מהמדינה הזו כמה שיותר מהר!

שלום דיאן, מאחר וחסרים פרטים מהותיים על הנסיבות של האירוע אתן לך תשובה כללית לגבי "הגנה עצמית", לגבי תשובה מלאה ומוסמכת יהיה עליך להיוועץ עם עו"ד פלילי מנוסה שיבחן את המקרה באופן פרטני ועל פי חומר החקירה. הגנה עצמית היא סייג לאחריות פלילית. משמעות הסייג היא שכאשר מתקיימים תנאים מסוימים לא מייחסים לנאשם/ת אחריות פלילית בגין ביצוע עבירה, ובמקרה שציינת תקיפה הגורמת לחבלה ממשית. סייג של הגנה עצמית הוא סייג מסוג הצדק, והמחוקק הביע בו את עמדתו שאף שמעשה מסוים הוא בגדר עבירה פלילית, מותר לעשותו בנסיבות מסוימות. הגנה עצמית נבדלת מסייגים מסוג פטור, שבהם לא תוטל עליו אחריות פלילית, אף שלא נשלל אופיו הפלילי של המעשה. המשפט בישראל מסדיר את סייג ההגנה העצמית בסעיף 34י לחוק העונשין, על-פי הקבוע בחוק, סייג ההגנה העצמית יחול כאשר אדם עושה מעשה "שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים". אל הסייג מתווספת דרישת הסבירות, שלפיה הסייג לא יחול "כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה". גם אם עוצמת הפגיעה חמורה מזו שהיא נועדה למנוע, עדיין צריכה התגובה להיות סבירה לשם הדיפת ההתקפה בלבד. על ההצדקה לקיומה של טענת ההגנה העצמית נכתב ע"י בית המשפט העליון: "...אדם הנקלע על לא עוול בכפו אל תוך מצב של צורך לעמוד על נפשו או למנוע נזק חמור מעצמו או מאלה שלשלומם הוא אחראי, מותר לו לנקוט אמצעים ראויים לשם הדיפת סכנה כזאת, גם בדרך עשיית מעשים שבדרך כלל אסורים באיסורי החוק הפלילי". במסגרת טענת "הגנה עצמית" יש ליתן את הדעת על השאלה אם היו בידי הנפגע חלופות אחרות, פוגעניות פחות, לצורך הדיפת תוקפיו. כן יש לשקול את חומרת הסכנה שיצרו התוקפים אל מול מידת הכוח שהפעיל המותקף. הכרעה בדבר קיומה של הגנה עצמית הכרעה קשה היא. בבואו להחליט אם עומדת לנאשם הגנה זו, נדרש בית-המשפט לאזן בין הרצון להגן על קורבנה של תקיפה, מחד, לבין אינטרס הציבור להשליט חוק וסדר ולמנוע "חיסול חשבונות" בדרך אלימה... על הטוען להתקיימותה של הגנה עצמית להוכיח התקיימותם של מספר יסודות: ראשית, תקיפה- הוכחת קיומה של תקיפה שהעמידה את המותקף בסכנת פגיעה מוחשית; יסוד הסכנה המוחשית לפגיעה דורש כי הסכנה שמפניה מתגוננים לא תהיה ערטילאית או רחוקה, כי אם סכנה ממשית שקיימת הסתברות גבוהה שתתממש. שנית, נחיצות- הוכחת נחיצותן של פעולות המותקף לשם הדיפת ההתקפה; שלישית, מיידיות- הוכחת מיידיות פעולות ההדיפה לאחר התקיפה; רביעית, סבירות- התקיימותו של מתאם סביר בין התקיפה ובין הפעולות שנעשו להדיפתה, וחמישית, הוכחה, כי המותקף לא הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים. בהצלחה