האם פרסום אמירות גזעניות ברשת חברתית אסור גם בישראל?

לשאלתך מדוע המשטרה לא אוכפת בנמרצות את החוק, אוכל לענות על פי הבנתי ויש לציין שאני לא דובר המשטרה. אולי תשובתם תהיה שונה. למעשה, ידיה של המשטרה כבולות. הסמכות לפתיחה בחקירה בגין חשד לעבירות הסתה מצויה בידי פרקליטות המדינה. סוגיית האכיפה ברשתות חברתיות המהוות מטבען פלטפורמה לביטוי אישי טומנת בחובה מורכבות הנוגעת לחופש הביטוי ולזכות לפרטיות. כדי שלא ייפגע חופש הביטוי, כל חקירה בחשד להסתה בישראל צריכה לעבור דרך משרד המשפטים, ולקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה. דהיינו, על אף קיומן של הוראות חוק עונשיות, במשך השנים נעשה שימוש מועט ביותר בכלי משפטי זה על מנת למגר גילויי גזענות והסתה לגזענות מתוך החשש משימוש במשפט הפלילי להתמודדות עם תופעות חברתיות, אף אם שליליות, המתבטאות בדיבורים, להבדיל ממעשים. כאמור, בשל הרצון לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי המחוקק קבע בחוק העונשין מגבלות חמורות על הגשת כתב אישום בגין הסתה גזענית. מגבלות אלו באות לידי ביטוי בדרישה כי כתב אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה ספציפית להסתה לגזענות. כל אלו הופכים את הוראות חוק העונשין לכלי בלתי יעיל למניעת גילויי גזענות. ידוע כי בשנים האחרונות יש עליה בפניות אזרחים המתלוננים על התבטאויות ברשתות החברתיות, אך המדיניות הננקטת הינה "מצמצמת" - לא נפתחות חקירות רבות וגם לא מוגשים כתבי אישום רבים בתחום. מהבחינה המשפטית, נקודת המוצא היא בעד חופש הביטוי - כחברה אנחנו לא רוצים להשתיק בני אדם. הכלל הוא חופש הביטוי והיוצא מן הכלל הוא הגבלתו. הגדרת גזענות על פי החוק: "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". חוק העונשין אוסר על פרסום דבר "מתוך מטרה להסית לגזענות". משמעות הדבר היא כי רק בהתקיים יסוד נפשי של כוונה ניתן להעמיד לדין אדם על פרסום כאמור. מדובר בדרישה מצמצמת מאוד, המקשה על העמדה לדין של מי שמסיתים לגזענות תוך עצימת עיניים לתוצאות מעשיהם. לכן מוצע מנגנון של תביעה אזרחית שמאפשר לפרט לתבוע פיצויים בגין פרסום גילויי גזענות או הסתה לגזענות באמצעות ביטול הדרישה לפי חוק העונשין להוכחת כוונה מיוחדת לביצוע הסתה גזענית והסתפקות ברף של "עצימת עיניים" המאפיין את מרבית הפרסומים הגזעניים. לעניין סעיף זה אין חשיבות אם יש בפרסום אמת ואם הוא הביא לגזענות הלכה למעשה. דהיינו, הצעת החוק כאמור, מרחיבה את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות או של ארגונים הפועלים להגנה על זכויותיהם של מי שנפגעו מגילויי גזענות. הצעה זו מבקשת להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלו. בברכה,