מהי עבירת העלבת שוטר?

שלום, אכן זה היה מעצר בלתי חוקי המצדיק תביעת פיצויים. הפרטים פורסמו בחדשות ולכן אתייחס עניינית לעבירה. העלבת שוטר מהי? עובדי ציבור מייצגים בעבודתם את המדינה ומוסדותיה. עובדים אלו משרתים בפעולתם את הציבור הרחב ולכן יש עליהם פיקוח, והם חשופים לביקורת הן מצד הציבור עצמו, והן מצד המדינה. על מנת לאפשר להם לבצע את עבודתם נאמנה, ללא חשש מפגיעות על ידי הציבור, החוק קובע איסור על העלבתם. לעומת זאת, אין איסור בחוק העונשין על העלבת אזרח שאינו עובד ציבור. קרי, זוהי אינה עבירה פלילית. בית המשפט העליון פסק כי אישום בגין העלבת עובד ציבור (העלבת שוטר) יוגש רק במקרים קיצוניים בהם הפגיעה הצפויה בעובד הציבור עלולה לפגוע לא רק בו אישית, אלא מדובר בפגיעה קשה וממשית באופן מילוי תפקידו הציבורי, פגיעה במערכת השירות הציבורי ובאמון הציבור בה. קללות וגידופים "קלים" לא ייחשבו כעבירה של העלבת עובד ציבור. התגובה הראויה לביקורת על נושאי משרות ציבוריות היא תגובה עניינית ולא איום באמצעות המשפט הפלילי. כל עוד איסורים אלו עומדים על מכונם יש לפרש אותם לאור שיקולים נורמטיביים במטרה לצמצם את היקפם. על פרשנות זו לשקף בפרט שתי אמות מידה לבחינת העבירה: אמת – אין להחיל את האיסור על ביטויים שלפי המידע שיש למתבטא יש סיכוי לא זניח שהם נכונים; וסכנה – על האיסורים לחול רק על ביטויים אשר יוצרים סכנה בהסתברות גבוהה של פגיעה (בלתי מוצדקת) חמורה באמון שהציבור רוחש לנושא המשרה הרלוונטי ועקב כך בתפקודו התקין. הלכת אונגרפלד (דנ"פ 7383/08 אונגרפלד נ' מדינת ישראל (11.7.2011); וראו גם רע"פ 229/12 כהן נ' מדינת ישראל (16.10.2012)). במסגרת זאת, קבע בית המשפט העליון כי הביטויים "רשע", "מפלצת" ו-"אדם חסר לב", אף שהם פוגעים, אינם עולים כדי פגיעה העוברת את רף הסיבולת הגבוה הנדרש מעובד ציבור... ברעפ 229/12 - צבי כהן הדגיש בית המשפט העליון: "ישנו ספק רב אם הביטוי "מושתן וילד מפגר", חרף הבוטות שלו, עולה כדי "העלבה" בהתאם להלכה שנקבעה בפרשת אונגרפלד. בפרשת אונגרפלד נקבע כי כדי שיתקיים יסוד ההעלבה יש להוכיח שהאמירה עומדת בשני מבחנים - המבחן התוכני והמבחן ההסתברותי. מבחינה תוכנית, יש להוכיח כי האמירה היא בגדר "מעשים קיצוניים של פגיעה קשה בליבת כבודו של עובד הציבור". מבחינה הסתברותית, יש להוכיח כי קיימת ודאות קרובה לכך שמעשה ההעלבה יוביל לפגיעה קשה בתפקודו של השירות הציבורי." כאמור, אין עילת מעצר ומסוכנות, מדובר בעבירה מסוג עוון קל. לא ברור מדוע הוחלט לחקור את עו"ד ברק כהן ע"י אותה היחידה שיש לה אינטרס לנקום בו !!!, שהשוטר המבוקר משרת בה. ההחלטה לחקור אותו שוב על עבירה שנחקר לגביה ואין שינוי נסיבות קיצוני, ההחלטה כזו לא עומדת בקריטריונים למעצר חוזר (עיון חוזר)... לא אחת נקבע בפסיקותיו של בימ"ש, כי רק במקרים חריגים יוחלט על מעצרו של מי שנחקר ושוחרר קודם לכן !!!! בכבוד רב, עו"ד פלילי רגב יאיר