איומים או סחיטה באיומים

שלום מריה, לצערי לא פרטת מספיק את המעשה ונסיבות ביצועו. רק פנייה מסודרת, מפורטת, מלאה בפרטים אודות עניינך, תאפשר למנהל הפורום להשיבך בצורה מקצועית ולסייע לך בקבלת מלוא המידע הדרוש לך. ראשית אני מציע להיוועץ בעו"ד פלילי מנוסה ע"י שיחה אישית, אין להקל ראש באפשרות שתוגש תלונה ובחקירה בגין עבירת האיומים. עו"ד מנוסה יכין אותך לחקירה ויענה על כל שאלותיך. באופן כללי, החוק קובע לגבי סחיטה באיומים, כי : "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים". עבירות האיומים או הסחיטה באיומים הם בעלת מגוון רחב מאוד של אפשרויות ומקרים והכל תלוי בנסיבות. הטלת האימה על האדם יכולה להיעשות בכל דרך - אמירות מפורשות, התנהגות וכו' אולם, המטרה הסופית צריכה להיות הנעת האדם לעשיית מעשה כלשהו. קרי, האיום הוא אחד ממרכיבי העבירה המרכזיים. האיום גורם לפחד אצל הקורבן, בשל התגובה שעלולה להגיע אלמלא הציות למאיים. בפסיקה נקבע כי מבחן האיום הינו אובייקטיבי, על פי האדם הסביר. כלומר, רק התנהגות אשר מובילה לזריעת פחד ומורא בלבו של כל אדם רגיל, תחשב לאיום. אין די בהרגשתו האישית של הקורבן במהלך האירועים. מה ההבדל בין מתן עצה או אזהרה לבין סחיטה באיומים? בפסיקה, נקבעו שני מבחנים להבחנה בין סחיטה באיומים לאזהרה או עצה. הראשון הוא מבחן השליטה – האם לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה עליה התריע. כאשר התשובה היא חיובית, הרי שיש לראות את הדובר כמאיים ולא כמזהיר. המבחן השני הינו מבחן המהות. זהו המבחן המכריע לבדיקת קרות האיום. קרי, יש לבדוק את ההקשר בו נאמרה האמירה בעיניים אובייקטיביות ומכך ללמוד האם מדובר בסחיטה באיומים. מבחן נוסף, הינו מבחן ההקשר. על פי מבחן זה, יש לבדוק שלוש שאלות. ראשית, מה נאמר. שנית, מי אמר את האמירה. שאלה זו בודקת את הקשר בין הנאשם לבין מעשה האיום וכך ניתן ללמוד על אופי מעשה. השאלה השלישית, מדוע נאמר הדבר. מטרתה לבחון את הכוונה מאחורי האמירה. לאחר בחינת שלושת התשובות, ניתן לקבוע האם מדובר בסחיטה באיומים או במתן עצה או אזהרה, מאחר ומדובר במבחנים משולבים. כאמור, הפסיקה קבעה, כי גם אם האדם שלעברו כוונו הדברים לא ראה בדברי הסוחט משום איום אלא בגדר 'טיפ' או 'עצה טובה' – אין בכך למעשה כדי לשלול את האפשרות כי בתוכן הדברים ובנסיבות בהן נאמרו היה כדי להטיל פחד בלבו של אדם סביר. עבירת האיומים לבדה היא קלה יותר. המאיים על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחיד את האדם, דינו – מאסר שלוש שנים.