תקפו אותי ואני החזרתי כלומר התגוננתי

שלום רועי, זכות האדם להגן על כבודו, גופו ורכושו הינה זכות בסיסית המהווה חלק מהזכות לכבוד והזכות לקניין. ביטוי לזכות זו במשפט הפלילי הוא בקיומה של הגנת "הגנה עצמית" העומדת לאדם אשר ניצב בפני מעשה תקיפה כלפיו ונאלץ להתגונן באמצעים שונים על מנת להדוף את התקיפה. כשאדם תוקף פיזית אדם אחר במטרה להדוף תקיפת אחר כלפיו, תקיפה שנשקפה ממנה סכנה אמיתית ומוחשית לפגיעה בחייו או בחירותו, (דרך אגב, התקיפה יכולה להיות כלפי גוף אדם או רכוש של אותו אדם או אדם אחר), הוא בפועל פועל מתוך הגנה עצמית . התקיימותה של הגנה עצמית תבחן במהלך ההוכחות בבית המשפט ובין היתר, תבחן שאלת עוצמת התקיפה, נחיצותה, המידתיות. כשטענת הגנה עצמית מתקבלת בבית המשפט, משמעות הדבר כי הנאשם לא ישא באחריות פלילית למעשיו. כל מקרה נבחן לגופו ובהחלט ייתכן שאדם סבור שפעל מתוך הגנה עצמית אך מבחני הפסיקה להגנה עצמית לא התקיימו ובסופו של יום, אותו אדם הורשע בעבירת תקיפה וקיבל עונש על בצוע עבירה זו. ההכרעה במקרים של הגנה עצמית הינה קשה ותלוית נסיבות. על בית המשפט לאזן בין האינטרס של הגנה על קורבן התקיפה האלימה לבין שמירה על שלטון החוק ועל הסדר הציבורי. לכן, יש לבדוק האם התקיימו מספר מרכיבים במקביל. הרכיב הראשון הינו הדרישה כי המעשה נעשה לשם הדיפת התקיפה באופן מיידי. כלומר, מדובר בתקיפה שאסורה על פי חוק ומחייבת התגוננות ללא שהות. אולם, אין הכרח כי המותקף ימתין עד להתרחשות התקיפה בפועל לשם התגוננות וניתן לבצע פעולות מוקדמות. המרכיב השני הינו קיומה של סכנה צפויה, מוחשית וממשית לחיים, לגוף ולרכוש המותקף או זולתו. במידה והסכנה הינה רחוקה וערטילאית, לא מתקיים רכיב זה ומעשה ההתגוננות עלול לעלות לכדי הרשעה בעבירה פלילית. הרכיב השלישי הינו נחיצות. המעשה צריך להיות נחוץ מבחינה איכותית. קרי, היעדר אמצעים מועילים אחרים, פחות פוגעניים לשם התגוננות. בנוסף, ישנה נחיצות כמותית. כלומר, קשר בין מידת הסכנה שהייתה למותקף לבין עוצמת הכוח בה הוא השתמש. בנוסף, קיימת מגבלה של סבירות והיעדר קיומה של התנהגות פסולה מצד המותקף טרם התקיפה. הצעתי כי תפנה לייעוץ של עורך דין פלילי שיבחן גרסתך והתקיימותה של טענת הגנה עצמית ויגבש יחד איתך את קו ההגנה לאחר צילום כל חומר החקירה. בהצלחה,