האם כתיבת צוואה מחייב גמירות הדעת?

"גמירות דעת" היא מונח משפטי שמשמעותו היא כי אדם עושה מעשה עם השלכה משפטית, או יוצר מסמך משפטי, כשהוא מודע לחלוטין לתוצאה המשפטית של המעשה או המסמך ושלם אתה. בצוואה אדם מעביר ומקנה זכויות ברכושו לאנשים אחרים. אין ספק שצוואה צריכה להראות שהיתה למצווה גמירות דעת. גמירות דעת נלמדת קודם כל מלשון הצוואה. לאחר מכן אפשר לבחון את הנסיבות שסביב עשיית הצוואה. למשל - טענה שהמצווה לא היה כשיר שכלית לעשיית הצוואה היא תקיפה של גמירות הדעת של המצווה, כי מי שאינו כשיר שכלית אינו יכול לבסס גמירות דעת. לא ניתן לתת יעוץ כפי שבקשת ללא הכרת העבודות המסויימות של אותו מצווה וסביבתו וללא עיון בצוואה עצמה.