דחוף, מצוקה אמיתית בהליכי גירושין

שלום אני נמצאת בהליכי גירושין מבלבלים מאוד. הגשתי את התביעה במרץ האחרון. יש לנו ילד משותף שכיום הוא בן שלוש ושלושה חודשים. הסיבות לגירושין נובעות מבעיות במבנה אישיותו של בעלי, שכוללות קמצנות, אלימות כלכלית, שתלטנות וכו'. ניסיתי טיפול זוגי טרם הגשתי את התביעה אך לאחר שהוא קיבל מהמטפלת חוות דעת שמרמזת על בעיות אישיות גבולית הוא נטש את הטיפול. לא הצלחתי להחזיק מעמד ולבסוף תבעתי גירושין. בכל מקרה אני תובעת משמורת מלאה והוא בכתב הגנתו מבקש משמורת משותפת.בקדם דיון השופט שלח אותנו לנסות ולפתור את בעיותינו. מזה מס חודשים מנסים לנסח הסכם שלום בית / גירושין. המחלוקת היא על הסדרי הראייה. אני מתנגדת ללינת הילד אצלו (אינו היה עקבי ומסור כלפי הילד עד לרגע הגשת התביעה) והוא מצידו נלחם, רוצה לינה. מה החלטות השופטים המקובלות כיום בהתייחס למצב לעיל ולגיל הילד (ראוי לציין כי הוא קשור אלי בעבותות של ברזל, מגלה העדפה ברורה אלי, התרגל לישון איתי ורק איתי עד כה ולא נפרד ממני אפילו ללילה אחד). האם כדאי שאלחם דרך בית המשפט או שאני מסתכנת? בטיוטת ההסכם שגיבשנו הוא הסכים לוותר על לינת הילד עד גיל חמש והחל מגיל זה דורש שני לילות באמצע שבוע ולילה נוסף כל סופש שני. גם עם זה קשה לי..... בבקשה הצילו..... מחר הפגישה עם עורכי הדין בטרם הגשת טיטות ההסכם לשופט. חשבתי לבטל את תביעת הגירושין לגמרי ופשוט להודיע זאת מחר. המחשבה על חוסר היציבות בחיי הבן שלי (שני לילות אצל אבא ושלושה לילות אצל אמא ואז בלגן בסופי השבוע) גורמת לי להבין שהמחיר שייגבה מבני יהיה כבד.