פשיטת רגל

על פי פסק דינה של כבוד השופטת ורדה אלשיך: מן הראוי להבדיל הבדל היטב בין חוב עבר בגין מזונות, אשר ישולם מנכסי החייב המצויים בקופה לצד תביעות החוב האחרות, בהתאם לקדימות שנקבעה לו בדין (סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל), לבין חוב מזונות שוטף שעניינו סכומים שמועד תשלומם חל לאחר מתן צו הכינוס. אין צורך להכביר מילים על העובדה, כי לא ניתן לערב בין שני הסוגים דנן, קל וחומר באופן החורג מהקדימות הנתונה לדמי מזונות מניה וביה על-פי דין, ובאורח שיקפח את יתרת נושי החייב - אשר אף הם נותרו "מול שוקת שבורה" בשל קריסתו הכלכלית. זאת ועוד; במידה וחוב המזונות לא שולם במלואו, הרי שאף הפטרו של החייב אינו מפטיר מן החובה לשלמו, ומיכולת המבקשת לנקוט, אף בשלב מאוחר זה, בהליכים לגבייתו. בכל האמור בחוב המזונות השוטף, הרי שזה נשלט, באורח חד-משמעי, בידי המנגנון שבסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל." לגבי המזונות השוטפים לאחר מתן צו הכינוס, בהתאם להוראות כונס הנכסים: על פי החוק, אדם שמגיעים לו מזונות מפושט רגל, על פי פסק דין, רשאי לפנות לבית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל ולבקש שיקצוב לאותו אדם, מזמן לזמן, סכומי כסף מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו. ההנחיות קובעות כי יש להפנות זכאי למזונות לעתור בבקשה להקצבת מזונות בכל אותם מקרים שעולה הצורך למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו. פנייה כזאת תיעשה במקרים שסכום המזונות שנקבע בפסק הדין אינו סביר או אם עולה חשד כי הסכום נקבע בהסכמתו של החייב כדי להתחמק מתשלום חודשי גבוה בהליך פשיטת הרגל. לעומת זאת, במקרים שנפסקו מזונות בסכום סביר או כשניתן להגיע לתוצאה מוסכמת מבלי שיידרש לשם כך הליך שיפוטי, יקבע הכונס הרשמי את סכום התשלום החודשי המומלץ, תוך התחשבות בחיוב לתשלום מזונות, ובלא צורך בהפניית הזכאי למזונות לעתור לבית המשפט. עוד קובעות ההנחיות כי אי עמידה בתשלום החודשי או בתשלום חוב המזונות השוטף, היא התנהלות שלא בתום לב מצידו של החייב ועילה לפנייה לבית המשפט בבקשה לביטול הליך פשיטת הרגל. כן קובעות ההנחיות כי השתהות הזכאי למזונות בגביית המזונות משך תקופה ממושכת, תפעל כנגדו, והכונס הרשמי יתנגד לגבייה רטרואקטיבית של מזונות, בשל פגיעתה הצפויה בשאר נושי החייב.