מיהרתם מאוד להגיע לעבודה. התעכבתם קצת בבית, ולכן יצאתם בחופזה, נכנסתם למכוניתכם והתפללתם שלא תהיה תנועה ושתגיעו בזמן. לפתע הרגשתם חבטה. מישהו "נכנס" בכם מאחורה. יצאתם החוצה, וראיתם כי הנהג שנסע מאחוריכם לא שמר מרחק, וכשהאטתם הוא לא הספיק לבלום, ופגע באוטו שלכם. כל זה קרה 2 רחובות מהבית שלכם, כאשר הייתם בדרך לעבודה. האם זו תאונת דרכים או תאונת עבודה? ומה אתם צריכים לעשות עכשיו?
אדם שנפגע בשל תאונת דרכים תוך כדי עבודתו, בדרך למקום עבודתו, או בחזרה ממקום עובדתו, מוכר כנפגע תאונת עבודה ע"פ החוק. נפגע כזה יוכל לקבל את ההטבות שניתנות לנפגעי תאונת עבודה ע"פ חוק הביטוח הלאומי.
מכאן, שלא רק תאונה שנגרמת במקום העבודה עצמו (כמו- פציעה ממכשיר חד, החלקה על רצפת המשרד הלחה וכד'), תיחשב כתאונת עבודה. גם תאונה שקרתה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה, תוך כדי ועקב הנסיעה או ההליכה אל העבודה/מהעבודה תיחשב ע"פ החוק כתאונת עבודה לכל דבר.
במקרה של תאונת דרכים שהתרחשה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה, הנפגע צריך קודם כל למצות את זכויותיו במוסד לביטוח לאומי, ולאחר מכן- בהנחה שתאונתו אכן תוכר כתאונת עבודה- הוא יהיה זכאי לכספים מהמוסד לביטוח לאומי, שנקראים: "דמי פגיעה".
מעידה על זפת בדרך לעבודה - תאונת עבודה
בתי המשפט דנו בתאונות רבות שאירעו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ובחנו האם אכן מדובר בתאונת עבודה. כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע, כי אשה שנפצעה עקב מעידה על תלולית זפת בדרך לעבודה, תוכר כנפגעת עבודה.
בינואר 2008 , כשהתובעת הייתה באזור התחנה המרכזית לירושלים, בדרכה לישיבת צוות באשדוד, היא מעדה על בליטה, תלולית של זפת במדרכה, סובבה את רגלה הימנית וחשה כאב חד ועז ברגל ובברך ימין. לאחר מכן המשיכה לישיבה, וסבלה מכאבים. היא פנתה לרופא רק 12 יום לאחר האירוע, כי חשבה שהכאב יחלוף מעצמו.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה להכרה בנכות מעבודה ולקבלת דמי פגיעה. השופט אייל אברהמי קיבל את התביעה, וקבע כי אירע לתובעת אירוע תאונתי כמשמעותו בחוק. השופט החליט למנות מומחה רפואי, שיתייחס לפגיעה של התובעת ויבחן את הקשר הסיבתי עקב פער הזמנים בין האירוע לבין הטיפול הרפואי הראשוני. (כהן יפה נ' ביטוח לאומי).
עוד בנושא:
תאונת דרכים: על זכויות הנפגעים
המדריך להתמודדות מעשית עם תאונות עבודה
