בעת האחרונה מתרחבת בכנסת התמיכה ביוזמתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, להארכת תקופת ההתמחות של עורכי דין מפרק זמן של שנה לשנתיים. יש שיגידו שיוזמה זו נועדה להציל את כבודו, רמתו ועתידו של מקצוע עריכת הדין בישראל.
בית המחוקקים הישראלי וקהילת המשפטנים בארץ רואים לנגד עיניהם בשנים האחרונות את ה"הצפה" הבלתי פוסקת של המקצוע - אלפי עורכי דין חדשים מידי שנה - וכתוצאה מכך את השחיקה במעמדו של עורך הדין, בין היתר בשל המצב בו מספר הפרקליטים בישראל ביחס למספר האזרחים הינו הגבוה בעולם.
בפני הממשלה מונחת כיום הצעת חוק שבאה להאריך את תקופת ההתמחות הדרושה לצורך קבלת רישיון עריכת דין, וזאת על מנת לשפר את הרמה המקצועית של עורכי הדין המוסמכים, ולהתאים את תנאי ההכשרה במקצוע עריכת הדין לדרישות המקצוע ובעיקר לאחריות הציבורית הגלומה בעיסוק בו.
בעבר: תנאי קבלה קשים
חשוב להבהיר, שבעבר תנאי הקבלה ללימודי המשפטים היו מן גבוהים, והדבר, כדרך הטבע, סינן את המועמדים כבר בשלב הראשוני, כאשר רק מעטים הצליחו להתקבל ללימודי המשפטים, ולעמוד בדרישות הגבוהות שהוצבו (בעבר) וקיבלו לידם את התואר הנכסף. זאת ועוד, מסיימי לימודי המשפטים נדרשו לתקופת התמחות ארוכה יותר מ- 12 החודשים הנוהגים כיום.
עם השנים קוצרה תקופת ההתמחות משנתיים לשנה אחת בלבד. בשנת 1985 התקופה קוצרה ל- 18 חודשי התמחות, ובשנת 1994 תקופת ההתמחות קוצרה שוב, לשנת התמחות אחת בלבד.
בשנים האחרונות: מסלול נח וקל
תהליך קיצור תקופת ההתמחות תרם לכך שבשנים האחרונות חל שינוי ניכר בתחום עריכת הדין, קבלת רישיון לעסוק במקצוע הפכה למסלול בחירה הנחשב לנוח וקל יחסית, בפרט בהשוואה למקצועות אחרים כדוגמת ראיית חשבון, פסיכולוגיה, רפואה, עיסוק בשמאות וכדו'. כך לשם ההמחשה, משך הלימודים קוצר, ובחלק מהמוסדות מתקיימים לימודים של יומיים בשבוע בלבד. בנוסף, די בתואר ראשון בלימודי המשפטים לשם קבלת רישיון עריכת דין. כמו-כן, תנאי הקבלה נמוכים היום באופן מהותי ותקופת ההתמחות קצרה ביותר.
המצב המתואר נוצר גם בשל פתיחתן של מכללות רבות ללימודי משפטים, דבר שהוביל ותרם לירידה של ממש בתנאי הקבלה ללימודים ולמקצוע, ובסופו של תהליך לריבוי לא טבעי של עורכי דין ולהצפת השוק, הצפה שמשמעותה העיקרית והישירה - ירידה משמעותית ברמת המקצוע ובכבודו.
ההצפה גרמה לפגיעה קשה בציבור ובעורכי הדין
אין כמעט חולק בקרב בכירי מערכת המשפט, כי המצב הנוכחי הינו הרסני, ופוגע באופן קשה, בראש ובראשונה, בציבור הרחב ובשירות הניתן לו מאת הקהילה המשפטית. יתר על כן, הצפת המקצוע היא שהביאה למחסור חמור במקומות עבודה לעורכי דין שכירים, וכפועל יוצא הובילה לתנאי עבודה מאכזבים (ולא ראויים לעיתים) עבור עורכי הדין השכירים הנמצאים בשנים הראשונות לדרכם המקצועית.
כתוצאה מכך, נאלצים או מחליטים עורכי דין רבים המסיימים את התמחותם לפתוח משרד עצמאי, וזאת ללא ניסיון מעשי בעבודה כעורך דין ולאחר התמחות קצרה ביותר, דבר שמוביל לירידת רמת המקצוע, לטיפול רשלני לעתים מצד עורכי הדין, וזהו גם מן הגורמים המרכזיים לכך שמערכת בתי המשפט מוצפת בהליכים רבים ומיותרים, שהינם פרי יוזמה של עורכי דין לא מנוסים או צמאים לעבודה, ומכאן ועד לעומס בלתי נתפס על המערכת השיפוטית, הדרך קצרה והמדרון חלקלק ביותר.
היתרונות של הארכת תקופת ההתמחות
מנגד, אין מחלוקת שהארכת ההתמחות לפרק זמן כפול מזה הנדרש כיום, תתרום תרומה של ממש להעלאת רמתם של הבאים בשערי המקצוע, ואף תאפשר את גיוון ההתמחות על ידי פיצולה בין מספר מאמנים הבאים מתחומי משפט שונים או מסקטורים שונים (הציבורי והפרטי); בד בבד, הארכת ההתמחות תסנן את נהירתם אל המקצוע של אנשים אשר מונעים מהמסלול הקל והמהיר בו ניתן לקבל רישיון עריכת דין, ותותיר את המקצוע בידיהם של מי שנכונים להתמיד ולהשקיע מאמץ וזמן של ממש בלימוד יסודות המקצוע ובמתן שירות אחראי ומקצועי לציבור הלקוחות.
שינוי זה, אשר יאזן את הצפת המקצוע (אם כי תידרש לכך תקופה מסוימת) יאפשר לאחוז גבוה ממקבלי רישיונות עריכת הדין להתנסות תחילה בעבודה כשכירים, בתנאים נאותים, תחת הדרכתו של עורך דין ותיק יותר, וזאת טרם יצאו לדרך עצמאית, והפעם יעשה הדבר מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ.
חשוב להדגיש, כי ההצעות האלטרנטיביות לדרכים להגבלת מספר עורכי בישראל והעלאת רמת המקצוע, כגון הפיכת מבחני ההסמכה לקשים יותר או העלאת ציון המעבר בהם, מהוות מעין טיפול בסימפטום ולא בבעיה.
מוטב, איפוא, להציב את "תמרור האזהרה" בתחילת דרכו של מי שפונה ללימודי משפטים, על מנת שיידע את אשר צפוי לו בשנים הבאות, על מנת שיבין את האחריות הטמונה במקצוע ואת הדרך הארוכה הנדרשת עד שיוכל לעמוד כעורך דין עצמאי, המתנהל בפני עצמו ונותן שירות משפטי ראוי.
המהפכה קרובה מתמיד
לסיכום, מזה מספר שנים מדברים בלשכת עורכי הדין על המהפכה שתבוא - זו שחייבת לבוא. כעת נראית המהפכה קרובה מתמיד, לאור החלטת שר המשפטים יעקב נאמן לאמץ את המלצות הלשכה ולהאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים ובכך להתחיל את הדרך הארוכה להשיב למקצוע עריכת הדין את יוקרתו וחשוב מכל את איכותו.
ומילה לעורכי הדין לעתיד, אלו הרואים בשינוי כדבר רע הפוגע בהם ובתקוותם לעסוק במקצוע עריכת הדין. רבותיי, נהפוך הוא – השינוי הזה ועוד שינויים רבים נדרשים, הוא שיבטיח כי תוכלו לעסוק בעתיד במקצוע מכובד, תהיו לעורכי דין מקצועיים, תעניקו שירות משפטי ברמה גבוה ללקוחות שיעריכו ויכבדו זאת, וגם תוכלו (ואין בושה לומר זאת) להרוויח בכבוד וביושר.
*עו"ד אור גל-און, משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי
הארכת תקופת ההתמחות - צעד הכרחי ונדרש
צעד זה יתרום להעלאת רמתם של הבאים בשערי המקצוע, וימנע נהירה המונית של אלו שאינם מתאימים
10.01.12
תאריך עדכון: 10.01.12
5 דק'
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים
החשיבות של עריכת ייפוי כוח מתמשך
מהו ייפוי כוח מתמשך, מהי ההגדרה שלו, מתי נדרש להשתמש בו ומי מוסמך לערוך אותו? כל מה שחשוב לדעת על המסמך שחשוב לערוך, גם בגיל צעיר
23.12.246 דק'
אמנות הגישור – איך להפוך סכסוך משפחתי להזדמנות לפיוס?
איך לפתור סכסוכים משפחתיים בלי להגיע לבית המשפט? עם עורך דין גישור מנוסה תוכלו לחסוך זמן, כסף ומתח, ולהפוך את המשבר להזדמנות לפיוס אמיתי ולשיקום היחסים
23.12.244 דק'
גזירות התקציב 2025. ראיון עם פרופ' ירון זליכה: "אנשים יישארו פה ויסבלו"
העלאת מיסים, פגיעה בקצבאות, קיצוצים ועוד – החל מ-1 בינואר הקרוב מדינת ישראל תתמודד עם המשבר הכלכלי באמצעות צעדים שיכבידו על הציבור כולו ויפגעו בעיקר בשכבות החלשות. פרופ' ירון זליכה, מבכירי הכלכלנים בישראל, מודאג מגזירות התקציב החדשות
מאת:ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
22.12.246 דק'