לאחרונה (באיחור של כחצי שנה) פורסם הדו"ח השנתי של הנהלת בתי המשפט לשנת 2016. מהדו"ח עולה, כי שנת 2016 הייתה השנה הגרועה ביותר מבחינת יעילותה של מערכת בתי המשפט ב-12 השנים האחרונות, על אף שמספר השופטים גדל משמעותית.
העומס על בתי המשפט מביא לכך שההליך המשפטי עלול להתמשך זמן רב (על פי הדו"ח חלה עליה של 1.7% במספר התיקים שנמצאים בבתי המשפט למעלה מ-4 שנים!), דבר שגורר הוצאות כספיות גבוהות בראש ובראשונה על בעלי הדין, המערכת המשפטית ולמשק כולו, וזאת עוד לפני שהספקנו לעסוק בשאלה איפה הצדק?! בשל כך, לא מן הנמנע כי יש צורך בבחינת דרכים חלופיות ליישוב סכסוך או מחלוקת אשר יעניקו מענה יעיל ויחסכו זמן יקר וכסף רב.
גישור הוא הליך חלופי ליישוב סכסוך הפורמלי והמוכר ביותר, אם כי גם הוא טרם הוסדר
דרכים חלופיות ליישוב סכסוך
סעיף 79 ב' ו-ג' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, מדבר על סמכותו של בית המשפט להעביר עניין שלפניו או להכריע בו בדרך של גישור או בוררות. נכון להיום, מלבד סעיפים אלו בחוק אין כללים מוגדרים, ואין הסדרה של הליכים חלופיים ליישוב סכסוך מחוץ למערכת המשפטית בצורה פורמלית. לאחרונה, ישנן מספר הצעות להרחבת השימוש בהליכי גישור בבתי המשפט, ודוגמה לכך ניתן לראות לאחרונה כאשר אושר חוק המחייב את הצדדים בסכסוך משפחתי להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.
הליך הגישור - גישור הוא הליך חלופי ליישוב סכסוך הפורמלי והמוכר ביותר, אם כי גם הוא טרם הוסדר (יש מספר הצעות חוק בעניין הסדרת ההליך והכללים שיחולו על מגשר שאולי יעברו בקרוב). את הליך הגישור מוביל המגשר אשר מסייע לבעלי הדין (שני צדדים או יותר), להגיע להסכמות באמצעות דו שיח מכוון ומכבד, מבלי שיש בידו הסמכות להכריע בסכסוך. המגשר אינו יכול לפעול מטעם אחד הצדדים ועליו להיות נייטרלי בכל שלבי ההליך.
כיום, ככל שעורכי הדין יעבדו בשיתוף פעולה וישתפו מידע האחד עם השני, כך יגדל הסיכוי של התיק להגיע לתוצאה טובה יותר בזמן קצר יותר, ובכך כל הצדדים ירוויחו
מתחרות לשיתוף פעולה
אם עד היום התרגלנו לכך, שתפקיד עורך הדין הוא להגיש תביעות, להילחם עבור הלקוח ו"לנצח" את הצד שכנגד וכל זאת במטרה לספק תוצאה טובה יותר ללקוח - היום אנו מבינים שכללי המשחק השתנו ממשחק תחרותי למשחק שיתופי. המגמה שהולכת ומשתנה בשנים האחרונות, גורמת הן לבעלי הדין והן לעורכי הדין המייצגים לחשוב ולנהל את ההליך בצורה שונה. כיום, ככל שעורכי הדין יעבדו בשיתוף פעולה וישתפו מידע האחד עם השני, כך יגדל הסיכוי של התיק להגיע לתוצאה טובה יותר בזמן קצר יותר, ובכך כל הצדדים ירוויחו (win-win situation).
מובן שיישוב הסכסוך שלא באמצעות הגשת תביעה לערכאה משפטית אינו מתאים לכל הליך, וכי ישנם הליכים שצריכים דווקא להתברר ולהתבהר בערכאה המשפטית המתאימה, כגון: עבירות פליליות, מקרים בהם יש לאקונה בחוק או כאשר בית המשפט נדרש להם לראשונה. ישנם גם מקרים בהם יש אינטרס ציבורי למתן פסק-דין מנחה (למשל פסק דינו של בית המשפט העליון לגבי מזונות ילדים במשמורת משותפת שניתן לאחרונה).
עם זאת, במערכת המשפט מצויים כיום רוב מוחץ של תיקים אזרחיים שעוסקים במחלוקות כספיות או חוזיות, אשר מעצם טיבם, מדובר בעניין של הסכמה בין הצדדים. ישנם גם תיקים בהם יש צורך בהחלטות יישומיות/טכניות בלבד. תיקים אלו יכולים להיסגר גם בדרכים חלופיות ולהגיע לפתרון סכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט ואף רצוי שכך שיהיה.
כדאי לחפש דרך אחרת לסיים את הסכסוך, להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט, ולחסוך הרבה זמן, אנרגיה וכסף
הצעה לרפורמה חדשה בתיקים אזרחיים
כחברה התרגלנו לרוץ ולהגיש תביעה על כל עניין או מחלוקת. לרוב, הצדדים פועלים בצורה אוטומטית מבלי שחשבו על האפשרות לנסות ולהגיע להסכמות קודם לכן. דווקא היום, כאשר בתי המשפט עמוסים ובשל העובדה כי במקרים רבים גם כאשר הצדדים כבר מגיעים עם הסכסוך לפתחו של בית המשפט, הם נשלחים ע"י השופט הדן בתיק לנסות ולהתפשר (שאחרת ישנן סנקציות כלכליות המרחפות באוויר על בעלי הדין) - כדאי לחפש דרך אחרת לסיים את הסכסוך, להגיע להסכמות מחוץ לכתלי בית המשפט, ולחסוך הרבה זמן, אנרגיה וכסף.
עד שאנחנו כחברה נעבור שינוי תפיסתי בכל הקשור לסכסוכים ומחלוקות, דבר שכנראה לא יקרה בשנים הקרובות, ישנן דרכים טובות ויעילות יותר לפתרון סכסוכים, ובכך גם הדבר יגרום לצמצום משמעותי בעומס התיקים הרב הרובץ כיום על בתי המשפט. היום יותר מתמיד, יש צורך לבצע שיתוף פעולה בין המערכת בתי המשפט והרשות השופטת לבין ציבור עורכי הדין בישראל ולהכשיר עורכי דין להכריע בסכסוכים בתיקים אזרחיים. כמובן, יש לבצע זאת בחכמה ולקבוע כללים והנחיות ואף הדבר נדרש להיקבע בחקיקה מסודרת. הדבר אינו מנותק מהמציאות, שכן כיום בתי המשפט נעזרים בעורכי הדין בתיקים אזרחיים, ואף מקנים להם סמכויות להכריע בנושאים מסוימים (למשל בתיקי פשיטות רגל ופירוקים).
הדרך לפתרון סכסוך בדרכים חלופיות והפחתת העומס בבתי המשפט מונה מס' שלבים:
א. יצירת הליך חדש של יישוב סכסוך או הגעה להסכמה (חובה) בתיקים אזרחיים מתאימים אשר יקבעו מראש ואשר לגביהם יקבעו כללים ברורים שיקבעו בחקיקה או תקנות.
ב. להכשיר את ציבור עורכי הדין בתחום הגישור והבוררות (מעצם עיסוקם בדין ובפסיקה), אשר אין מתאים ממנו לסייע למערכת המשפטית לצמצם את העומס בתיקים.
ג. להעביר את התיקים המתאימים להתברר בהליכים חלופיים ממערכת בתי המשפט להליכי ברירת משפט שיוכרעו ע"י עורכי הדין שהוכשרו והוסמכו לכך, ובכך לצמצם את עומס התיקים (שרק הולך וגדל משנה לשנה) הרובץ על המערכת המשפטית. תחילה, ניתן להעביר תיק להליך חלופי בהסכמת הצדדים (כפיילוט) ולאחר מכן, ניתן לחייב את בעלי הדין לפתוח בהליך ליישוב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט.
יש מקום להורות לצדדים בתיקים אזרחיים מסוימים לנסות ולהגיע להסכמות טרם הגעתם להליך משפטי, וזאת כתנאי להגשת התביעה לערכאה משפטית
הליך של הסדר או הגעה להסכמות חובה
הח"מ סבור, כי יש מקום להורות לצדדים בתיקים אזרחיים מסוימים לנסות ולהגיע להסכמות טרם הגעתם להליך משפטי, וזאת כתנאי להגשת התביעה לערכאה משפטית. היתרון הגדול בהליך טרום הגשת תביעה הוא בכך שתיקים רבים מאוד יסתיימו כבר בשלב של טרום הגשת התביעה.
בעלי הדין מרוויחים תוצאה מהירה יותר, חוסכים כסף, מתפנים לעיסוקים אחרים ולא פעם גם חוסכים לעצמם רגשות שליליים, מתח, כעס ועגמת נפש
מי מרוויח מיישוב סכסוך בדרכים חלופיות?
בתהליך של יישוב הסכסוך מחוץ לכתלי בית המשפט מרוויחים למעשה כל הצדדים:
בעלי הדין - מרוויחים תוצאה מהירה יותר, חוסכים כסף, מתפנים לעיסוקים אחרים ולא פעם גם חוסכים לעצמם רגשות שליליים, מתח, כעס ועגמת נפש.
המערכת המשפטית ועורכי הדין - מרוויחים מהקלה בעומס התיקים הקיים כיום ובכך שהתיקים שכן יתנהלו בפורום המשפטי יזכו לטיפול והיחס הראוי להם ואז גם אולי נצליח להחזיר את אמון הציבור במערכת בתי המשפט (דבר שכיום קצת נעלם).
עורכי הדין - מרוויחים יצירת מעגל לקוחות מרוצים. הרווח הוא גם בפן המנהלתי, שכן במקום שתיק 'יתקע' במשרדו של עורך הדין כ- 3-4 שנים בממוצע , ניתן יהיה 'לסגור' תיקים בצורה מהירה יותר, מבלי לוותר על איכות הטיפול בלקוח. כמו כן, הרפורמה מציעה לציבור עורכי הדין שיתוף פעולה עם מערכת בתי המשפט אשר יש לה היבטים כלכליים רחבים.
לסיכום
כיום, ישנם ניסיונות להכריע בסכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט. המגמה הזו שהולכת וצוברת תאוצה, בדומה לגישורי החובה בבית המשפט לענייני משפחה ובתחום דיני העבודה שבו אנו עדים לאחוז סגירת תיקים גבוה באמצעות הליכי גישור/פישור, רצוי שתתפתח גם בהליכים אזרחיים נוספים. יחד עם זאת, יש צורך להסדיר את הנושא באמצעות חקיקה מסודרת, ורצוי שעה אחת קודם.
* הכותב הוא עו"ד ומגשר בתחום האזרחי מסחרי, דיני הוצאה לפועל, דיני עבודה ומקרקעין
** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי - כתבת זאפ משפטי
