מצלמות המהירות האלקטרוניות, המכונות מצלמות א3 (אכיפה אלקטרונית אוטומטית) נעשו לאחרונה שיחת היום. השאלה המרכזית היא אם מצלמות אלה אמינות והאם הן מפיקות תוצאות אמיתיות של המהירות הנמדדת, או שמא אי אפשר להסתמך עליהן ולהרשיע על פיהן נהגים בעבירת נהיגה במהירות מופרזת? בכך נעסוק במאמר זה.
מבחינה טכנית: לאחר שהמצלמה תיעדה עבירה של נסיעה באור אדום, היא הפיקה תמונה שבה נראה הרכב והאור ברמזור. לתמונה זו, נוספה תמונה שבה הוגדלה לוחית הרישוי של הרכב, כדי להקל על הזיהוי
כיצד פועלות המצלמות, מבחינה טכנית?
תחילתה של הפרשה בהחלטת משטרת ישראל להציב בכבישי ישראל מאות מצלמות דיגיטליות, שתפקידן למדוד את מהירות הרכב, ביחס למהירות המרבית המותרת באותה דרך - ולתעד זאת בתמונה. על התמונה מוטבעים נתונים, שעל פיהם אפשר לבסס אשמה של עבירת נהיגה במהירות מופרזת.
מצלמות אלה, כאשר הוצבו בצמתים מרומזרים, אף צילמו עבירות נהיגה באור אדום. לשם כך, הוצבו המצלמות על עמודים; בכבישים הוטמנו חיישנים, סמוך למצלמות, המספקים את נתוני המהירות.
לאחר שהמצלמה תיעדה עבירה של נסיעה באור אדום, היא הפיקה תמונה שבה נראה הרכב והאור ברמזור. לתמונה זו, נוספה תמונה שבה הוגדלה לוחית הרישוי של הרכב, כדי להקל על הזיהוי.
על התמונה המתעדת עבירת אור אדום מוטבעים הנתונים הבאים, בין היתר: קוד המקום, תיאור המקום (שם הצומת), הזמן שחלף בין שתי תמונות (המערכת מצלמת שתי תמונות בהפרש שנייה אחת)
מהם הנתונים המוטבעים על התמונה המופקת מהמצלמה?
על התמונה המתעדת עבירת אור אדום מוטבעים הנתונים הבאים: קוד המקום, תיאור המקום (שם הצומת), הזמן שחלף בין שתי תמונות (המערכת מצלמת שתי תמונות בהפרש שנייה אחת), זמן השהייה באור אדום, משך האור הצהוב ברמזור, משך האור האדום ברמזור, בטרם חלף הרכב את קו הצומת וצולם לראשונה, השעה ביממה, נתיב נסיעה (מדובר בספרה, על פי מספר הנתיבים; הנתיב הקרוב למצלמה מסומן בספרה 1), מספר התמונה, מספר רץ וסוג העבירה.
כשהמצלמה תיעדה עבירת מהירות, הוטבעו על התמונה נתונים אלה: תאריך, זמן, מספר תמונה באירוע, מספר רץ, מרחק גילוי, סוג העבירה, סימון כיוון, מהירות נמדדת, מהירות מותרת, תיאור המקום, קוד המקום ונתיב הנסיעה) הנתיב שבו מצוי הרכב, שלגביו בוצעה המדידה).
צילומי הרכבים שמפיקה המערכת עוברים באופן מקודד (מוצפן) למרכז בקרה של משטרת ישראל בירושלים, שם בודק מפעיל או שוטר את התמונה והנתונים - ומאשר את הפקת הדו"ח
האם נעשית בקרה אנושית ביחס לנתונים העולים מהמצלמות?
צילומי הרכבים שמפיקה המערכת עוברים באופן מקודד (מוצפן) למרכז בקרה של משטרת ישראל בירושלים, שם בודק מפעיל או שוטר את התמונה והנתונים - ומאשר את הפקת הדו"ח. החלטה על הפקת הדו"ח תביא לידי הצלבה של נתון לוחית הרישוי שבתמונה עם מאגר הנתונים של בעלי הרכבים. כתב האישום או ברירת המשפט (תלוי במהירות הנמדדת, יחסית למהירות המותרת) - יישלח מיידית לבעלים הרשום של הרכב, כפי שהוא מופיע במאגר רשות הרישוי. אם לרכב אחד יש מספר בעלים, כתב האישום או הדו"ח יישלח לבעלים הרשום הראשון של הרכב.
במקרה שהגיע לבית המשפט טענתם העיקרית של הנאשמים הייתה, כי לא נהגו במהירות המיוחסת להם וכי אין לסמוך על מדידות המצלמות ועל הצילומים שהופקו מהמצלמות והיוו בסיס לכתב אישום
האם המצלמות אמינות?
כדי לתמוך באמינות המצלמות, הציגה המשטרה "תו תקן" ממכון התקנים הישראלי, לפיו המצלמות עמדו לכאורה בדרישות התקן. לכן, ניתנה למצלמות "חזקת אמינות", אך חזקה זו ניתנת לסתירה בבית המשפט, אם הנתבע מבקש לחלוק על אמינות המצלמות.
ואכן, מעשה שהיה - כך היה: בבית המשפט לענייני תעבורה בעכו (פל"א 4745-08-13 מ.י. - בדראן ועוד שמונה תיקים שצורפו), צורפו תיקים של תשעה נהגים, שהואשמו בעבירות נהיגה במהירות מופרזת; עבירותיהם (לכאורה) תועדו על ידי המצלמות הדיגיטליות. התיקים אוחדו לדיון אחד.
טענתם העיקרית של הנאשמים הייתה כי לא נהגו במהירות המיוחסת להם וכי אין לסמוך על מדידות המצלמות ועל הצילומים שהופקו מהמצלמות והיוו בסיס לכתב אישום.
בשל כפירת הנאשמים באמינות המצלמות, הביאה המשטרה חוות דעת של מומחה מטעמה, מנכ"ל מכון התקנים, אשר העיד בחוות דעתו, כי נכח באופן אישי בניסויים שנערכו במעבדה הראשית בהולנד - ובהן הוכחה אמינות המכשירים. כעבור זמן מה, שינה המומחה את גרסתו והעיד כי בחלק מהניסויים נכח סגנו. בהמשך, חזר בו במקצת מגרסתו - והודיע כי בחלק מהניסויים לא נכח כל נציג מטעם מכון התקנים.
המשטרה לא הביאה לעדות את סגנו של מנהל מכון התקנים ואף לא הביאה נציג מהמעבדה המרכזית בהולנד, לצורך הוכחה כי בוצעו הניסויים, טיבם ותוצאותיהם. לפיכך, קבע בית המשפט כי תוצאות הניסויים הם "עדות שמיעה", שאינה קבילה במשפט הישראלי.
המשטרה ניסתה לטעון, כי המצלמות אושרו במדינות רבות וכי על בית המשפט לאמץ את קביעת המדינות האלה כי המערכת אמינה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התקן הישראלי הוא תקן ייחודי; וכי על המשטרה היה להוכיח כי המצלמות עומדות בתנאי תקן ייחודי זה.
בסופו של דבר, זוכו כל הנאשמים מההאשמות שיוחסו להם
האם הנאשמים העידו במשפט - או שמא קו ההגנה הסתפק בתקיפת אמינות המצלמות?
הנאשמים בתיק לא העידו. בעצת עורכי דינם, הם נמנעו מלעלות על דוכן העדים. המשטרה ביקשה מבית המשפט להשתמש בהימנעות זו כדי לחזק את ראיותיה, אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי אין בהעדת הנאשמים או באי העדת הנאשמים כדי לשנות את התוצאה, מאחר שהדיון נסוב סביב אמינות המצלמות. בסופו של יום, זוכו כל הנאשמים מההאשמות שיוחסו להם!
נראה כי בקרוב ייאלץ בית המשפט לבחון מחדש את אמינות המצלמות ואת ממצאי מהנדסי הטכניון, אשר בחנו את המערכת
ומה צפוי עתה, בעקבות הפסיקה?
המשטרה מיהרה לפנות לטכניון, כדי שמהנדסי הטכניון יבחנו את המערכת. לאחרונה הודיע אגף התנועה במשטרה, כי מהנדסי הטכניון העבירו למשטרת ישראל דו"ח סיכום של ממצאי הבדיקות, שנערכו לבקשת המשטרה למערכת המצלמות א-3.
לדברי המשטרה, הדו"ח מלמד כי דיוק מדידת המהירות והדיוק הממוצע של כלל הבדיקות במערכת א-3 עומד בדרישות ההמלצות הבינלאומיות של מצלמות א-3; וכי המצלמות מדויקות ומהימנות.
נראה כי בקרוב ייאלץ בית המשפט לבחון מחדש את אמינות המצלמות ואת ממצאי מהנדסי הטכניון.
לסיכום: מומלץ לנסוע בזהירות, כחוק. אם נתפסתם בעבירת מהירות, כדאי שתדעו כי מערכות המצלמות שנויה במחלוקת עמוקה. בכל מקרה, מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום.
* עו"ד שי גלעד מתמחה במשפט תעבורה.
