בעיצומם של הדיונים הסוערים בכנסת על הקמת גוף מבקר לפרקליטות בסבב הקודם בחודש פברואר, קיבלנו הוכחה ברורה מדוע היא כל כך נחוצה.
כולם זוכרים לבטח את פרשת סניף הירקון של בנק הפועלים, שבקול תרועה רמה פשטה עליו המשטרה והחשדות להלבנות הון ועבירות מס נוספות "עפו" באוויר.
באותו השבוע הסתיים הסיפור בקול ענות חלושה, כאשר שני התיקים הקשורים בתיק הסתיימו בזיכוי, והתיק נגד ארקדי גאידמק שהיה קשור בעקיפין הסתיים בהסדר טיעון מדולדל.
מדוע אין ביקורת על הפרקליטות?
בכל שלושת המשפטים לא הושגה אפילו הרשעה אחת בעבירת הלבנת הון. אולי השופטים לא הבינו או היו סלחניים מדי, אולי העדים קלקלו, אולי החוק מעורפל. הכל יכול להיות, אבל ראוי לבדוק גם את התנהלות הפרקליטות.
לא יעלה על הדעת שספינת הדגל במלחמה שהוכרזה על הלבנת ההון טבעה, ובפרקליטות אין מי שייתן את הדין על הכישלון.
אבל בין אם בפרקליטות התנהלו כראוי או לא, זאת לעולם לא נדע מאחר שפרקליטות המדינה בניגוד גמור לשאר זרועות השלטון, לא נתונה לפיקוח או לביקורת שיטתיים. אין גוף חיצוני המוסמך לבחון טענות אלו, ולהרבות בבדיקות וחקירות בדבר התנהלותם של גורמי התביעה בישראל.
כוחה הציבורי של הפרקליטות גדל
אין ספק, כי בשנים האחרונות גדל משמעותית כוחה הציבורי של הפרקליטות, כאשר מקרים רבים ואף מהלכים פוליטיים ומדיניים רבים נחרצים לאחר חוות דעת זו או אחרת של היועץ המשפטי. לצד אלו אנו עדים בשנים האחרונות למצעד אנשי ציבור ופוליטיקאים המובלים לבתי המשפט תחת כתב אישום זה או אחר.
התנהלות לא תקינה
אלא שלצד זאת, אנו עדים לעיתים להתנהלות לא תקינה, בלשון המעטה, של גורמים בפרקליטות, התנהלות שגוררת אחריה תהליך קבלת החלטות שנוי במחלוקת כדוגמת משפט משה קצב, ובמקרים אחרים זיכוי תוך ביקורת ציבורית ומשפטית קשה.
חובה: פיקוח שיאפשר נגישות ושקיפות
סמכויותיה הרבות של הפרקליטות וההשלכות הקשות שיש לעבודתה על אזרחים רבים מחייבות פיקוח מוסדר, שיאפשר לכל הציבור נגישות ושקיפות. לא יעלה על הדעת שהחלטה גורלית המתקבלת בפרקליטות בדבר העמדת אדם לדין, תוך הכנסתו להליך פלילי על כל המשתמע מכך, לא תוכל לעמוד בשום ביקורת. חייבת להיות כתובת שהציבור יוכל להפנות אליה את תלונותיו ותמיהותיו על עבודתה.
הקפאת יוזמת החקיקה
לאור הדברים הללו, יזם כותב שורות אלו ביחד עם ח"כ גדעון עזרא את הצעת החוק להקמת גוף מבקר לפרקליטות, אלא שמהר מאוד, הבנו כי הגוף החזק במדינה לא כל כך מהר יסכים להיכנס תחת פיקוח.
בהודעה יוצאת דופן של היועץ המשפטי לממשלה, התבקשנו להקפיא את יוזמת החקיקה, לאחר שצוות מיוחד מטעם הפרקליטות הוקם לגיבוש הצעה מטעמם להקמת גוף מפקח. זה היה יכול להישמע מעודד וראוי, אלא שמאז נכנס העניין ל"סחבת" נוראית וכל לוחות הזמנים שהובטחו מלכתחילה התבררו כהמלצה בלבד.
ההצגה שהוגשה - בדיחה עצובה?
לפני כחודשיים הגיש הצוות את הצעתו הסופית, תוך התעלמות ברורה ממטרת הקמת גוף הפיקוח, וביטל את מתן האפשרות לציבור להתלונן.
על פי ההצעה שהניח הצוות, גוף המבקר יבדוק מקרים שיבחרו עבורו בקפידה צוות הכפוף ליועץ המשפטי לממשלה. ברור לכל כי מדובר בבדיחה עצובה. האם לטובת הצעה כזאת בוזבזה שנה?
על אף שסבלנות חברי הכנסת פקעה, ביקשנו מהם לתקן את הצעתם. למרבה הצער, בישיבה מיוחדת שהתקיימה אמש (23.04.2012), ועל פי דו"ח שקיבלנו לידינו שעות ספורות לפני הישיבה, אין חידוש כלל. לפנים משורת הדין, קיבלה הפרקליטות שבוע נוסף לתיקון העיוות הנ"ל.
הצעת חוק פרטית
אם יש דבר שבו כותב שורות אלו בטוח, זה כי ידיו נקיות לחלוטין בהתנהלותו אל מול הפרלקיטות.
לאורך כל הדרך, הכותב רצה ביחד עם חבריו להקים את גוף המבקר בהבנה ובהסכמה. במידה שהדבר לא יצא לפועל, לא יהיה מנוס אלא להגיש את הצעת החוק באופן פרטי. הח"מ בטוח, כי הדבר יזכה לתמיכת כל חברי הכנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית.
* ח"כ אורי אריאל -איחוד לאומי
