ועדה רפואית (הידועה גם בכינוי המקוצר: וע"ר) עשויה להתקיים במספר מסגרות. במאמר זה, נציג חמש עובדות חשובות בנוגע לוועדות רפואיות, שחשוב להכיר, לפני ההתייצבות בוועדה.
לוועדה הרפואית מאפיינים של גוף שיפוטי. חבריה בוחנים טענות של התובע, בוחנים את העובדות ומגיעים להכרעה מחייבת לגבי תביעתו של התובע
עובדה ראשונה: סוגים שונים של ועדות רפואיות
רבים סבורים בטעות כי ועדה רפואית מתקיימת אך ורק במסגרת הביטוח הלאומי. עם זאת, לא רק בביטוח הלאומי מתקיימות ועדות רפואיות; לא רק נפגעי תאונות דרכים או נפגעי עבודה עומדים בפני ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. קיימים מספר "סוגים" של ועדות רפואיות, הנבדלים זה מזה במספר מאפיינים:
1. "ועדה מטעם": קיימת ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, שנציגיה בוחנים תביעות נגד משרד הביטחון, כדוגמת תביעות של נפגעים בשירות הצבאי (נכי צה"ל). ועדה זו שונה מהוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. התייצבות בפני ועדה של הביטוח הלאומי היא הליך לבירור תביעה במקרים הבאים: תובעים להכרה כנפגעי עבודה, נפגעי תאונת דרכים, נכות כללית, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים וקצבה לנפגעי פעולות איבה. לצד כל אלה, עורך המוסד לביטוח הלאומי גם ועדות רפואיות עבור מי שמבקש לקבל פטור ממס הכנסה ("ועדה רפואית למס הכנסה").
2. הרכב הוועדה וגודלה: ישנם הרכבים שונים של ועדות רפואיות. לעתים, יש ועדה המורכבת מרופא מומחה אחד, לעתים לצד הרופא יש רופא נוסף ו/או נציג/ים מטעם המוסד לביטוח לאומי; ולעיתים יש בוועדה שלושה רופאים.
3. גוף מעין שיפוטי: לוועדה הרפואית מאפיינים של גוף שיפוטי. חבריה בוחנים טענות של התובע, בוחנים את העובדות ומגיעים להכרעה מחייבת לגבי תביעתו של התובע. הכרעה זו דומה באופייה להחלטה של בית משפט ויש לה משקל רב, בהיותה מחייבת, גם כשאינה סופית (כלומר: ניתנת לערעור).
4. ערכאות שונות של ועדה: כמו בבית המשפט, יש מעין מדרג של ועדות רפואיות: ועדה רפואית שיש לעבור בתחילת ההליך לבירור התביעה; ניתן לערער על החלטתה בפני ועדה רפואית לעררים או ועדה רפואית עליונה.
כל תביעה כזו מוגשת על גבי טופס תביעה. על התביעה להיות מפורטת, באופן שמוכיח את הנטען בה ואת יתר הדברים שנדרש תובע להוכיח, כדי לקבל את זכויותיו
עובדה שנייה: ועדה רפואית - בוחנת ומכריעה בתביעות
הופעה של אדם בפני ועדה רפואית מהווה שלב בהליך של בירור תביעה שאותו אדם הגיש. כך, נפגע עבודה, נכה צה"ל או כל אדם שמגיעות לו זכויות מהמדינה, מתחיל את הליך מיצוי זכויותיו בהגשת תביעה למוסד הרלוונטי. לדוגמא: תובע שנפצע במהלך עבודתו (תאונת עבודה) מגיש תביעה כנגד הביטוח הלאומי, תביעה להכרה בו כנפגע עבודה. קיימות גם תביעות לקצבאות, לגמלה, להכרה במעמד המעניק זכויות (למשל: ילד נכה) ועוד.
כל תביעה כזו מוגשת על גבי טופס תביעה. על התביעה להיות מפורטת, באופן שמוכיח את הנטען בה ואת יתר הדברים שנדרש תובע להוכיח, כדי לקבל את זכויותיו. כך, למשל: חייל צה"ל שתובע את משרד הביטחון, חייב להוכיח כי פציעתו נגרמה במהלך שירותו הצבאי ועקב השירות. לתביעה המבססת ומוכיחה טענה זו - כמו גם לשאר התביעות לקבלת זכויות - יש לצרף חוות דעת של מומחה ומסמכים נוספים.
המוסד אליו מוגשת התביעה - משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי - מברר את התביעה. אחד האמצעים המרכזיים להכרעה היא ועדה רפואית. התייצבות התובע בפני ועדה רפואית מהווה חלק חשוב בכל תביעה. כל מי שתובע זכויות יצטרך להופיע בפני ועדה רפואית, כדי שהוועדה תבחן את טענותיו ותכריע לגבי היבטים שונים של תביעתו.
במהלך הוועדה הרפואית, נערך תשאול של התובע, נעשית בדיקה רפואית שלו ומתבצע עיון במסמכים רפואיים, כולל חוות דעת מומחה שצורפה לתביעה
עובדה שלישית: הוועדה בעלת חשיבות מכרעת
התייצבות בפני וועדה רפואית מהווה חלק הכרחי, מרכזי ובלתי נפרד, מכל תביעה לזכויות בשל מצב רפואי. תפקיד הוועדה הוא לבחון את תביעתו של התובע, תוך התייחסות למצבו הרפואי בעבר, בהווה ואף בעתיד. להכרעה של הוועדה הרפואית יש חשיבות מכרעת וקריטית: למעשה, בהתאם להחלטת הוועדה, יוחלט האם לקבל או לדחות את התביעה; יוכרע היקף הפגיעה של התובע (קביעת אחוזי נכות); ויוכרעו יתר המאפיינים המשפיעים על היקף הזכויות שיקבל.
במהלך הוועדה הרפואית, נערך תשאול של התובע, נעשית בדיקה רפואית שלו ומתבצע עיון במסמכים רפואיים, כולל חוות דעת מומחה שצורפה לתביעה. כל זאת נעשה, כדי שבסופו של תהליך, תכריע הוועדה הרפואית בשאלות הבאות:
1. האם אכן קיימת הפגיעה הנטענת;
2. האם הפגיעה לא היתה קיימת בעבר, או שהיתה קיימת - אבל הוחמרה;
3. האם יש קשר סיבתי בין הפגיעה לעבודה או לשירות הצבאי: האם הפגיעה נגרמה במהלך העבודה / השירות והאם העבודה/ השירות גרמו לפגיעה;
4. האם קיימת נכות;
5. מהו שיעור הנכות (באחוזים): הוועדה בודקת את הטענות המועלות בתביעה וקובעת את שיעור אחוזי הנכות, עבור כל ליקוי רפואי או מחלה, בהתאם לתקנות הרלוונטיות לחוק, מכוחו הוועדה פועלת. נטל ההוכחה בנוגע לקיום הליקויים, חומרתם והקשר הסיבתי בינם לבין העבודה / השירות הצבאי מונח על כתפי התובע;
6. הוועדה הרפואית מכריעה בהחלטתה המנומקת והמתועדת בפרוטוקול, בשאלה האם הנכות שנקבעה כתובע היא נכות זמנית או צמיתה.
תובע שחש כי ההכרעה של הוועדה הרפואית בעניינו שגויה ומקפחת, רשאי להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, במסגרת הזמן המוגדר בחוק
עובדה רביעית: ניתן להגיש ערר על החלטות ועדה רפואית
לוועדות רפואיות יש מעמד של גוף מעין שיפוטי. מתוקף מעמד זה, הן מחויבות בין השאר לנמק את החלטותיהן ולהימנע ממשוא פנים ומניגוד עניינים. כמו כן, יש לתובע זכות ערעור, על ההחלטות והקביעות של הוועדה הרפואית. במילים אחרות: קביעתה של ועדה רפואית, בפניה מופיע התובע בפעם הראשונה, אינה סופית, משום שלתובע יש זכות להגיש ערר.
תובע שחש כי ההכרעה של הוועדה הרפואית בעניינו שגויה ומקפחת, רשאי להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, במסגרת הזמן המוגדר בחוק. הערר מוגש לוע"ר עררים (המוסד לביטוח לאומי) או וע"ר עליונה (משרד הביטחון) שחבריה רשאים לשנות את החלטת הוועדה הרפואית.
מלבד הכנת התביעה ונספחיה, יוכל עורך הדין מטעם התובע לייצג בוועדה הרפואית, לרבות העלאת טיעונים בשם הלקוח, מתן תשובות לשאלות בשם הלקוח ועוד
עובדה חמישית: מומלץ להגיע לוועדה עם ייצוג משפטי
כל אדם המופיע בפני ועדה רפואית רשאי להגיע עם עורך דין שייצג אותו בוועדה. עורך דין נותן ללקוח שירותים משפטיים רבים בנוגע לוועדה הרפואית, הן לפני ההתייצבות בפני הוועדה והן במהלך הוועדה. מלבד הכנת התביעה ונספחיה, יוכל עורך הדין לייצג בוועדה הרפואית, לרבות העלאת טיעונים בשם הלקוח, מתן תשובות לשאלות בשם הלקוח ועוד.
ליווי על ידי עורך דין מגדיל את הסיכוי שהתובע יקבל את המגיע לו. גם אם כבר הוגשה תביעה עצמאית ללא עורך דין, שילוב עורך דין בשלב ועדת הערר אינו מאוחר או מיותר, אלא הכרחי
מדוע חיוני להיות מיוצג על ידי עורך דין בעת הליך הכולל התייצבות בפני ועדה רפואית?
ליווי וייעוץ משפטיים הם הדרך הבטוחה והיעילה ביותר, לוודא כי התובע יקבל את כל מה שמגיע לו וימצה את מלוא זכויותיו, מבלי להפסיד דבר. עורך דין מנוסה ובעל ידע וכישורים נדרשים, ישכיל לנסח היטב את התביעה, לצרף את המסמכים הנחוצים, להנחות את התובע לפני ביקור אצל הרופא המומחה הנותן חוות דעת רפואית; לבחור את הצעדים שיינקטו (למשל: לפעמים ניתן לתבוע יותר מגוף אחד, או להגיש יותר מתביעה אחת נגד אותו גוף); לטעון טיעונים מפולפלים בפני הוועדה ולמנוע מצב בו זכויות התובע יקופחו; להכין את התובע לקראת הוועדה; וכמובן, לייצג במסגרת ערר.
חשוב לזכור כי השפה המדוברת בוועדה היא שפה רפואית ומשפטית. רבים מהעומדים בפני ועדה כזו, חסרים את הידע והיכולת של עורך דין, שיתרום לא רק לניסוח נכון של התביעה, אלא גם יעשה את כל הדרוש, כדי למקסם את התוצאה ולסייע לתובע לזכות במלוא התגמולים.
לאור ההשלכות הכספיות המשמעותיות של החלטת הוועדה, לאור היותה גוף מעין שיפוטי ובשל האפשרות להגיש ערר על החלטותיה - ליווי על ידי עורך דין מגדיל את הסיכוי שהתובע יקבל את המגיע לו. גם אם כבר הוגשה תביעה עצמאית ללא עורך דין, שילוב עורך דין בשלב ועדת הערר אינו מאוחר או מיותר, אלא הכרחי: עורכי דין "הצילו" תביעות רבות בשלב הערר.
לסיכום: ועדה רפואית קובעת אחוזי נכות של התובע המתייצב בפניה. להחלטות הוועדה יש משמעות כלכלית משמעותית. מומלץ להתכונן היטב לוועדה ולהיעזר בייעוץ משפטי, בשלב מוקדם ככל הניתן.
* משרד עורך הדין אלי סבן מייצג את ציבור הנפגעים והנכים, בתביעות נגד משרד הביטחון ונגד המוסד לביטוח לאומי.
* סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.
