זום, ווטסאפ, סקייפ, שיחות ועידה - פלטפורמות וירטואליות אלו ואחרות שימשו מגשרים משפחתיים לשמור על קשר עם מטופליהם ואף לקיים פגישות גישור נחוצות בימים שבהם אסור היה להיפגש עם זרים מפאת הקורונה.
בתקופה מעין זו, במהלכה הפצירו בכולנו לעבוד מהבית, לצאת רק אם צריך, לקיים שיחות עבודה באמצעים וירטואליים, נהנינו מהיתרונות של התקשורת הווירטואלית שסייעה לנו, מחד, לתקשר ומאידך, בד בבד, לשמור על חיינו, על בריאותנו ועל בריאות הציבור.
הבעיה מתחילה בהקשר זה כשאנשים משבחים ומהללים את הפלטפורמות האלה יתר על המידה ומצהירים בר' גלי כי מעתה תהא זו שיטת גישור לגיטימית אף מועדפת על המודל הקלאסי, בהיותה יעילה, חוסכת זמן ומשאבים (נסיעה, חיפוש חניה, הוצאות נסיעה), נוחה: מתאפשר קיום פגישות במרחב האישי של הלקוח, זמינה: מגדילה את אפשרויות הזמינות – תיאום זמנים ופרודוקטיבית, שהרי מתקיים גישור ותוצאותיו מושגות (לפחות בחלקן).
לתפיסתי, וחשוב להבהיר זאת, תוך הבהרת הסיבות לגישה הטוענת בדיוק את ההפך: יש לשוב ולזכור כי כולנו רקמה אנושית אחת חיה; ולמרות יתרונות הגישור הוירטואלי, יש למהר ולחזור בהקדם לשיטת הגישור הישנה והטובה: גישור פיזי, פרונטלי, שמתבצע כשכולם חולקים חלל משותף ומביטים האחד בעיני השני. כל עוד זוהי איננה ברירת מחדל ואפשר אחרת, יש להעדיף את הגישור בחלל משותף על פני הגישור הוירטואלי.
אין לוותר על שגרת הגישור הישיר-הפיזי בעיקר בגלל חסרונותיו של הגישור הוירטואלי, שאמנם מאפשר תקשורת אד הוק, אך זו מגיעה עם לא מעט מחירים
מדוע כה חשוב לקיים גישור פיזי ולא מומלץ לקיים גישור וירטואלי בימים כתיקונם?
עם החזרה לשגרה, אין לוותר על שגרת הגישור הישיר-הפיזי בעיקר בגלל חסרונותיו של הגישור הוירטואלי, שאמנם מאפשר תקשורת אד הוק, אך זו מגיעה עם לא מעט מחירים. החסרונות הבולטים בגישור וירטואלי רבים, כשהבולטים בהם:
1. חוסר במגע האנושי הנחוץ
למגע האנושי, הקירבה האנושית, שפת הגוף בפגישת הגישור: לכל אלה ערך, משמעות וחשיבות רבים. הכוונה היא למבט ישיר בעיניו של הצד השני, שיחה בנוכחות פיזית שלא מאפשרת ניתוק חד צדדי, יכולת להתמודד עם האנרגיות שמביא כל אחד מהצדדים (מגשר ובני זוג במשבר) לפגישה: מרכיבים כאלה ואחרים, שלא ניתן או, לכל הפחות, קשה יותר להרגיש בשיחה וירטואלית.
לעתים קרובות, הצרכים של הצדדים בגישור הם רגשיים. בפלטפורמה וירטואלית אין את האפשרות של הצדדים לקבל אחד מהשני את החיבוק, המגע האישי, הנגיעה בכתף
2. מגבלה ביכולת המגשר לפעול טוב יותר, כשמדובר בגישור בתחום המשפחה
לגישור בכלל ולגישור במשפחה בפרט ואפילו ביתר שאת חשיבות עצומה. מניסיון של ביצוע שיחות גישור באפליקציית "זום", מסקנתי ברורה: המרכיבים הרגשיים הם המקור המשמעותי ביותר להצלחת הגישור. גישור משפחתי ב"זום" הוא אמנם אפשרי אבל לא מספיק. ענייני משפחה הנידונים במהלך הגישור מורכבים ממרכיבים רגישים ביותר. המפתח להצלחתו של הליך גישור משפחה טמון גם ואולי במידה ניכרת ביכולות מגשר מקצועי בעל ידע, כלים ומיומנויות המאפשרים לו לנתב את הצדדים להליך פורה ובונה.
על המגשר מוטלת מלאכת מחשבת מורכבת של ניהול הצרכים והרגשות של הצדדים בדרך שתוביל את בני הזוג (או הצדדים לסכסוך המשפחתי) למסלול של יצירת הסכמות ולא למסלול של הסלמה. את מלאכתו זו מתקשה המגשר להשלים בדרך הטובה ביותר כשאיננו חשוף לשני הצדדים באותו החלל, לשפת גופם, ליכולת הפיזית להחזיק את האנרגיות ולתעל אותם להידברות..
לעתים קרובות, הצרכים של הצדדים בגישור הם רגשיים. בפלטפורמה וירטואלית אין את האפשרות של הצדדים לקבל אחד מהשני את החיבוק, המגע האישי, הנגיעה בכתף. לראות את הדמעה, את שפת הגוף, ולהרגיש. המאפיינים הווירטואליים מקשים על העברה או קבלה של מרכיבים רגשיים. הנוכחים לא יכולים לחלוק את האנרגיות בחדר ולמגשר קשה יותר לשלוט בנעשה. ולבסוף, כל צד יכול ביתר קלות להפסיק את הליך הגישור בכעס, להתנתק מהשיחה ולוותר.
זמני הנסיעה אל ומפגישת הגישור הם בבחינת זמן חשוב וקריטי להליך הגישור על היבטיו הטיפוליים: במהלך הנסיעה מעבד כל אחד מהצדדים את התכנים ועושה סדר במחשבותיו ובתחושותיו
3. היעדר המאמץ וה"רווח" שבנסיעה אל ומפגישת הגישור, שהיא כשלעצמה ברת חשיבות
לנסיעה אל פגישת הגישור וממנה חשיבות רבה הנשענת על שני אדנים: האחד, עצם הנסיעה והמאמץ מצביעים על נכונות ומסייעים לרתימת השותפים להליך; והשני, זמני הנסיעה הם בבחינת זמן חשוב וקריטי להליך הגישור על היבטיו הטיפוליים: במהלך הנסיעה מעבד כל אחד מהצדדים את התכנים שעלו בשיחה ועושה סדר במחשבותיו ובתחושותיו.
זמן הנסיעה הוא זמן התארגנות וזמן מחשבה בעל חשיבות שפשוט הולך לאיבוד בגישור וירטואלי, שבמסגרתו מיד אחרי כיבוי המצלמות וניתוק השיחה חוזרים לשגרת חיי היום יום ולא מוצאים זמן כה נחוץ לפעולות בלתי מודעות אך חשובות אלה.
בחלל חדר הגישור זה מגיעים הצדדים לגישור בצורה שונה מחוויית הגישור הקיימת בביתם/ משרדם (מבצרם), התפאורה אחרת וההתכוונות והמגויסות של הצדדים היא אחרת
4. חסרונות החלל האישי ואיבוד יתרונות חדר הגישור
חדר הגישור מהווה אף הוא מרכיב בעל חשיבות טיפולית תהליכית בהקשר של גישור. בהיותו אזור ניטרלי מנותק מרכיבים אישיים ומזכרונות, הוא מעין עולם מקביל המאפשר קיום דיאלוג מסוג שונה. בחלל זה מגיעים הצדדים לגישור בצורה שונה מחוויית הגישור הקיימת בביתם/משרדם (מבצרם), התפאורה אחרת וההתכוונות והמגויסות של הצדדים היא אחרת.
מובן שגם המגשר חווה הבדל: למגשר יש יכולת להחזיק את הצדדים נוכחים גם כאשר יש התפרצויות רגשיות ואחד הצדדים רוצה ללכת שאז ניתן להפריד את הצדדים, לעצור לרגע לשיחות נפרדות מבלי לאבד את הצד השני.
לסיכום, מגשרים וצדדים לגישור שהפכו בעקבות הקורונה ל"חסידים" של גישור וירטואלי ובוחרים ליישם את הליך הגישור דרך אמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים חייבים לקחת בחשבון את כל המאפיינים שצוינו ולהפנים שהצדדים לגישור, כבני אדם, זקוקים "להרגיש" אותנו.
מתוך אחריות ורצון בהצלחת הליך הגישור, עלינו כמגשרים לתת תמיד עדיפות לגישור בפגישה פיזית, ככל הניתן תוך שמירה על ההנחיות. לצדדים לגישור שמעוניינים להמשיך בדרך הנוחה והיעילה, יש להסביר שאם ברצונם להגיע לפתרון כן בדרך של גישור, עליהם להשקיע מזמנם, לנצל את הנסיעה לזמן מחשבה, לא לוותר על מפגשי גישור (גם כשזה קשה או בלתי נעים) ולהבין כי חדר הגישור עדיף על הבית או המשרד בהיותו ניטרלי ונטול זכרונות או רגשות.
* עו"ד רויטל להב היא עו"ד לגירושין בשיתוף פעולה ומגשרת משפחה מוסמכת
* סייעה בהכנת הכתבה עו״ד נוגה נגוהה שפרלינג
