פעילותו העסקית השוטפת של כל עסק כוללת גם הוצאות שונות, חלקן קבוע וחלקן משתנה. הוצאות הנדרשות לצורך קיום העסק או יצירת הכנסה מוכרות על ידי רשויות המס ומקוזזות מרווחי העסק לצורך חישוב המס. באמצעות ניהול נכון של הוצאות אלו, הנקראות הוצאות מוכרות, ניתן לצמצם את שיעור המס המוטל על העסק ולייצר חיסכון משמעותי.
הוצאות על רכישת רכוש קבוע יוכרו באופן חלקי לאורך תקופת השימוש ברכוש. כך לדוגמה, על רכישת מחשב ניתן לקבל מדי שנה הכרה של 33% מהמחיר המלא ששולם
מה נחשב להוצאה מוכרת?
רוב בעלי העסק אינם מכירים את כלל ההוצאות המוכרות ולכן לא מדווחים על חלקן. כתוצאה מכך, הם משלמים מס בשיעור גבוה מכפי שהם אמורים לשלם, לעתים בהפרש ניכר.
על פי תקנות מס ההכנסה, ניתן להתייחס לחמישה סוגי הוצאות:
- הוצאות מוכרות במלואן – הוצאות שניתן לשייך בבירור לפעילות השוטפת של העסק ולקידומו, כגון: שכר עובדים, הוצאות שכירות ותחזוקה, רכישה של חומרי גלם ועוד.
- הוצאות מוכרות חלקית – הוצאות שניתן לשייך לפעילות העסק ולקידומו, אך הן אינן מקבלות הכרה מלאה אלא רק עד תקרה מסוימת, כגון: נסיעות לחו"ל, אש"ל, הוצאות רכב, כיבוד, ביגוד ועוד.
- הוצאות מעורבות – הוצאות שהן גם עסקיות וגם פרטיות, אשר יוכרו רק אם ניתן להפריד את חלק ההוצאה היחסי המשמש עבור הנכס. הכרה בהוצאות מעורבות תינתן גם במע"מ, בהתאם לעיקר השימוש של ההוצאה: אם מדובר בהוצאה שעיקרה הוא לשימוש עסקי, יקוזזו 66% מסך המע"מ, ואם מדובר בהוצאה שעיקרה לשימוש פרטי, יקוזזו 25% בלבד. קיזוז המע"מ ייעשה רק לאחר הצגת חשבונית הרכישה כאסמכתא, ובהתאם לסכום המע"מ הנקוב בה.
- הוצאות על רכישת רכוש קבוע – הוצאות על רכישת רכוש קבוע, בהתאם להגדרות בתקנות מס ההכנסה, יוכרו באופן חלקי לאורך תקופת השימוש ברכוש. כך לדוגמה, על רכישת מחשב ניתן לקבל מדי שנה הכרה של 33% מהמחיר המלא ששולם.
- הוצאות לא מוכרות - דו"חות, קנסות או כל הוצאה בעלת אופי עונשי.
חשוב לדעת כי ההכרה בהוצאות שונות תלויה באופי הפעילות העסקית של כל עסק, כך שהוצאות שנחשבות מוכרות בעסק מסוג מסוים לא בהכרח יוכרו עבור עסק מסוג אחר.
על מנת להבטיח ניצול מקסימלי של קיזוז ההוצאות המוכרות, יש להקפיד לאסוף את חשבוניות המס שהתקבלו עבור כל הוצאה, ולציין על גבי כל חשבונית את תיאור ההוצאה ואת מטרתה
הוצאות מוכרות חלקית שכדאי לכם להכיר
מבין כלל הוצאות העסק, מומלץ במיוחד להבין את תחום ההוצאות המעורבות והמוכרות חלקית, על מנת לתכנן את הוצאותיכם בצורה נכונה ולהבטיח ניצול מקסימלי של התקרה המוכרת. יש שלושה סוגי הוצאות עיקריים שאינם מוכרים מספיק לרוב בעלי העסקים ואינם מנוהלים בצורה האפקטיבית ביותר מבחינת מיסוי: עסקאות ליסינג, הוצאות כיבוד ואירוח והוצאות על רכישת ביגוד מקצועי.
עסקאות ליסינג – כל בעל עסק יכול לבחור את סוג עסקת הליסינג שהוא מבצע בהתאם לאופי העסק, לצורך תכנון מס נכון. בעסקת ליסינג תפעולי, הנעשית לתקופה מוגדרת מראש ומזכה את הלקוח במימון מלא למגוון שירותים נלווים (כגון תיקונים, ביטוח, גרירה, רכב חלופי ועוד), תינתן הכרה של 45%. הכרה דומה תתקבל גם עבור עסקת ליסינג פרטי, המאפשרת חכירה של הרכב לתקופה של שלוש שנים לכל היותר.
עסקת ליסינג מימוני, לעומת זאת, שבה הלקוח אינו זכאי לשירותים נוספים, תוכר במלואה כל עוד תקופת ההחזר עומדת על חמש שנים ומעלה. עסקה הכוללת תקופת החזר קצרה יותר תוכר על ידי רשויות המס כעסקת הלוואה, ממנה ניתן יהיה לקזז רק את הריבית ואת הפחת הנוצר בעקבות ירידת שווי הרכב, בשיעור של 15% בשנה. באופן דומה יתייחסו רשויות המס לכל עסקת הלוואה לרכישת רכב חדש, בין אם היא נעשית מול חברת ליסינג, בנק או כל גוף אחר.
הוצאות כיבוד ואירוח – הוצאות כיבוד ואירוח נחשבות להוצאה מעורבת, שחלקה לצרכים עסקיים וחלקה לשימוש פרטי. הוצאות על כיבוד קל במקום העיסוק עצמו, הכולל שתייה קרה וחמה, עוגיות, פירות וירקות העונה וכדומה, יזכו להכרה של 80%. במקרים שבהם בעל העסק עובד מהבית ועורך פגישות עסקיות בבתי קפה, וכן במקרים בהם אופי העבודה מצריך פגישות מסוג זה, הוצאות האירוח של הפגישה יוכרו באופן חלקי. הכרה חלקית תינתן גם על הוצאות אירוח של אדם המגיע מחו"ל לצרכים עסקיים.
הוצאות על רכישת ביגוד מקצועי – תקנות מס ההכנסה מגדירות שלושה מצבים לפיהם נקבעת ההכרה בהוצאות הביגוד:
ביגוד המשויך באופן מלא לעסק – כאשר העובדים או בעל העסק נדרשים ללבוש ביגוד/ מדי עבודה הנושאים לוגו של העסק ומשויכים באופן ברור ומלא לפעילות העסקית של העסק, הוצאות הביגוד יהיו מוכרות באופן מלא. המע”מ בגין הוצאות אלו יוכר אף הוא בשיעור מלא.
ביגוד הכרחי לסוג העיסוק – ישנם סוגי עיסוק המחייבים את העובדים בהם, על פי דין, בלבוש מסוים המשויך למקצוע, לדוגמה: גלימות לעורכי דין, מדים לעובדי אבטחה, חלוקים לרופאים, סרבלים, נעלי בטיחות לעוסקים בשיפוצים ובנייה, נעליים מונעות החלקה לטבחים וכיו"ב. כיוון שבעל המקצוע מחויב ללבוש בגדים אלה והנחת המוצא היא שהם לא ישמשו אותו מחוץ לשעות הפעילות העסקית, רכישתם תוכר במלואה לצורכי מס, וכך גם המע”מ בגין הוצאות אלו .
ביגוד יומיומי – ביגוד יומיומי הוא ביגוד אשר אינו משויך באופן מלא לעסק ואינו מחויב על פי דין, אולם בעל העסק עדיין מחויב ברכישתו כחלק מעיסוקו. הגדרת ביגוד יומיומי כוללת: חולצות, מכנסיים, עניבות, חליפות וכיו"ב – פרטי לבוש שכולנו זקוקים להם לצורכי העבודה אך יכולים להשתמש בהם גם לצרכים פרטיים מחוץ לשעות הפעילות העסקית. עמדת מס ההכנסה בנושא הביגוד היומיומי היא שניתן להכיר ב-80% מההוצאה. המע”מ לא יוכר בהוצאות על ביגוד מסוג זה.
לסיכום, על מנת להבטיח ניצול מקסימלי של קיזוז ההוצאות המוכרות, יש להקפיד לאסוף את חשבוניות המס שהתקבלו עבור כל הוצאה, ולציין על גבי כל חשבונית את תיאור ההוצאה ואת מטרתה. בנוסף, מומלץ לכל בעל עסק לקבל ליווי שוטף של רואה חשבון מוסמך, על מנת לערוך תכנון מס מיטבי ולהיערך כראוי להוצאות עתידיות צפויות ובלתי צפויות.
* רו"ח רוזין-אילוז אילנה היא בעלת משרד עצמאי לראיית חשבון, ייעוץ ותכנון מס וליווי עסקי
