כביש 6, תשלום אגרה ומה שביניהם

נסעת בכביש ושילמת אגרה כחוק, אולם לאחר כמה חודשים קיבלת לפתע דרישת תשלום נוספת? או שמא, הייתכן שכלל לא נסעת בכביש זה ונדרשת לשלם אגרה? באילו בעיות הקשורות לגבייה בשל הנסיעה בכביש 6 נתקלים האזרחים?

בואו לדבר על זה בקהילת כביש 6

כביש 6, כביש חוצה ישראל, הוא כביש מהיר, שגביית האגרה נעשית בו ב-9 קטעים, כאשר התשלום הוא לפי מספר הקטעים בנסיעה. הנהג שנוסע בכביש משלם על שלושה קטעים לפחות ועל חמישה לכל היותר, גם אם נסיעתו תהיה ארוכה מעבר לאותם חמישה קטעים. זאת, כדי לעודד נסיעות ארוכות במטרה לחבר ולקרב את הפריפריה למרכז.

גביית האגרה נעשית באמצעים אלקטרוניים בלבד, אשר לא מפריעים לנסיעה. מערכת אלקטרונית מיוחדת קוראת את לוחית הרישוי של הרכב בכניסה לכביש וביציאה ממנו, ובהתאם לכך אחת לחודש נשלח חשבון לבעל הרכב.

מי שחולק על החיוב או רואה את עצמו נפגע מהפעלת הסמכות של גביית האגרה, יכול ע"פ חוק כביש אגרה, בתוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת הסמכות, לערור בפני ועדת ערר.
ואכן, שיטת הגבייה גוררת לא מעט תגובות שליליות ועררים המוגשים ע"י האזרחים בשל חיובים לא מוצדקים, קנסות פיגורים גבוהים יתר על המידה, תקלות חוזרות ונשנות ועוד.

החתימה זויפה? רישום הבעלות חסר משמעות
כך למשל, ועדת הערר נדרשה לדון בערר שהגישה אשה, אשר חויבה בפיצוי והחזר הוצאות עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתה עליה בשל נסיעות שבוצעו ברכב בכביש האגרה.

לטענת העוררת, הרכב נקנה ע"י אמה, ונרשם על שמה ללא ידיעתה והסכמתה. החתימה שנחזית להיות חתימתה על גבי טופס רישום הבעלות היא מזויפת, ולא מדובר בחתימתה.
בהמשך, הרכב נמכר לצד שלישי, בהסכמתה ובהסכמת אמה. היא לא קיבלה כל תמורה מהמכירה. לדבריה, עד למועד העברת הבעלות היא לא ידעה על החובות בגין האגרה.

ועדת הערר קיבלה את טענות העוררת, וקבעה כי היא השתכנעה ברמת וודאות מספקת, כי אכן הבעלות ברכב נרשמה על שם העוררת ללא ידיעתה, וכי החתימה שעל גבי אישור הבעלות היא לא חתימתה, אלא זויפה ע"י האם. משכך, יש להתייחס לרישום הבעלות על שמה כנטול משמעות כלפיה.

ועדת הערר הדגישה, כי כדי שינתן תוקף לפעולה משפטית שמיוחסת לאדם, יש להשתכנע כי אותו אדם אכן ביצע את הפעולה, הסכים לה והיה מודע לכך. במקרה הנדון, לא ניתן לראות בעוררת כמי שהייתה "בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב" בעת ביצוע הנסיעות, ועל כן אי אפשר לראותה כ"חייבת" בתשלום חיובי האגרה.

בסיכום, נקבע כי הערר מתקבל והחשבוניות הרלוונטיות יבוטלו.
(ערר מס' 1745/04 יעל לין נ' דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ).