עונת הרחצה נפתחה לאחרונה. מי מאיתנו לא מתכנן לבקר בקרוב בבריכה? ביקור שכזה הוא בדרך כלל חוויה נעימה: המדשאות, המרחבים, המים הצלולים והמזמינים, תחושת החופש והאפשרות לבצע פעילות גופנית בריאה ומצננת בימי הקיץ החמים - כל אלה הופכים את הבריכה לאחד ממוקדי הבילוי המרכזיים בעונת הקיץ.
אך מתי השהייה בבריכה עשויה להיות פחות נעימה? אילו תקלות יכולות לקרות ומי אחראי להן? האם היתקלות במכשול כלשהו בשטח הבריכה מטילה באופן אוטומטי אחריות על הבריכה ומנהליה? האם סכנת החלקה היא סיכון טבעי ורגיל, שכל אדם שמגיע לבריכה צריך לקחת בחשבון?
לפניכם תביעות מעניינות העוסקות בפגיעות שאירעו לאנשים שביקרו בבריכה.
למציאת עורכי דין בתחום נזקי גוף באינדקס משפטי החדש
החליק על ירוקת ויפוצה
האפשרות של החלקה בבריכה מהווה סיכון טבעי, אך אם יש "תוספות" כגון ירוקת ומכשולים אחרים - האחריות לפיצוי אדם שנפגע תחול על הבריכה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שכאשר הנפגע לא נזהר מספיק - יוטל עליו "אשם תורם", כלומר - השתתפות בנזק שנגרם.
בית משפט השלום בטבריה דן בתביעה של צעיר, יליד 1984, שהוגשה נגד מרכז הספורט סח'נין לפיצוי בשל נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונה שקרתה לו ב-20 ביולי 2002, כאשר היה בבריכה במרכז הספורט. לדברי התובע, הוא טיפס על סולם כדי לצאת מהבריכה, אך כאשר הניח את רגלו על שפת הבריכה, הוא החליק לפתע בגלל לכלוכים דביקים. כתוצאה מכך, הוא נפל לאחור וראשו פגע בעוצמה רבה בקצה הבריכה.
התובע טען, כי מאז התאונה וכתוצאה ממנה, הוא סובל הוא מכאבים מתמשכים בראשו, סחרחרות מתמידות, כאבים בגב תחתון, רגישות והגבלה בתנועות, וכן מצלקת בולטת ומכערת בקרקפת, שגורמת לכיעור ניכר והגבלה אסתטית.
מרכז הספורט והבעלים שלו טענו, כי הם לא חייבים לפצות את התובע על נזקיו, שכן מדובר בהחלקה רגילה ממים וזהו סיכון טבעי וטבוע בבריכת שחייה. עוד נטען, כי התובע השתולל והוא היה הגורם הבלעדי להתרחשות התאונה. השופטת רים נדאף דחתה את הטענה, כי התובע נפל כתוצאה מכך שהשתולל, וקבעה שהוא אכן נפגע בשל החלקה שארעה כתוצאה מירוקת.
" ... בריכה מעצם טבעה יש בה מים, והאזורים שמסביבה הינם רטובים. ואמנם אפשרות ההחלקה ליד הבריכה, מהווה סיכון טבעי במקום כזה, אף אם ננקטו אמצעים בטיחותיים כנגד החלקה, אך אין זה המקרה שלפניי, הרי אין המדובר בסיכון רגיל המצוי בהליכה ליד בריכה, אלא בתוספת סיכון - הליכה בצד בריכה שהינו מחליק בשל הימצאות של ירוקת או טחב", כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת קבעה, כי מרכז הספורט ומנהלו הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע, ועל כן עליהם לפצותו. עם זאת נקבע, כי יש לייחס לתובע אשם תורם של 30%, שכן אילו היה נזהר דיו ומסתכל לאן הוא הולך והיכן הוא מניח את רגלו ביציאה מהבריכה - הוא יכול היה להבחין במפגע של הירוקת עליו הוא דרך, והיה יכול אולי למנוע את ההחלקה.
בהתאם לכך, הפיצוי הועמד על סך של 28 אלף שקל עבור כאב וסבל, הפסד השתכרות בעבר ועזרת צד ג' והוצאות רפואיות (ת"א 1223-07 מריסאת נ' מרכז ספורט סח'נין בריכת השחיה ואח').
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
הילד החליק - ההורים יפוצו
החלקה של ילדים בבריכה יכולה להיות מסוכנת מאוד. במקרה כזה, אחת השאלות שנשאלות היא האם ההורים לא השגיחו עליהם כראוי, או שמא ההחלקה הייתה בלתי נמנעת והאשם נעוץ בבריכה ובמנהליה?
כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דן בתביעה שהוגשה על ידי הורים של קטין נגד מלון הנסיכה באילת, בשל תאונה שהתרחשה במתחם הבריכה של המלון באוגוסט 2007. ההורים טענו, כי התאונה קרתה בשל כתם שמן שהיה במקום, ואילו מנהל הבריכה טען מנגד, שמדובר ב"משובת ילדים" ושהנפילה הייתה מקרית.
השופטת תמר אברהמי קיבלה את טענות הורי הקטין וקבעה, כי הוכח שהילד אחז בידם וכי הוא החליק בשל כתם שמן שהיה במתחם הבריכה. באשר לגובה הפיצוי, נפסק כי ההורים לא צירפו חוות דעת רפואית, ולמעשה מדובר בטענות בעניין כאב וסבל כולל לגבי התקופה בתחילת שנת הלימודים בגן אליו הלך הילד.
בהתאם לכך, מלון הנסיכה וחברת הביטוח שמבטחת אותו חויבו לפצות את הורי הקטין ב- 6,000 שקל (ת"ק 12022-01-09 קלוו ואח' נ' מלון הנסיכה אילת).
המלתחות מסוכנות? העירייה תשלם!
לא רק החלקה בבריכה עצמה יכולה להוביל לתוצאות לא נעימות, אלא גם הליכה למלתחות והחלקה בהן או בדרך אליהן. גם אם סיימנו לשחות, ואנו מעוניינים להתקלח, להתלבש ולנוח, לא מובטח לנו שנצליח לעשות זאת בנקל ומבלי להיפגע.
בית משפט השלום באשדוד דן בתביעה שהוגשה נגד עיריית אשדוד בשל תאונה שקרתה לאשה בת 58, שהחליקה לתוך שלולית מים במלתחות בריכת שחייה בעיר.
התובעת טענה, כי ב-26 בינואר 2003, כאשר יצאה מבריכת השחייה העירונית מקיף א' באשדוד, היא החליקה בתוך שלולית מים שנוצרה בכניסה למלתחות ונפגעה באורח קשה בגבה. התובעת נזקקה לטיפולים רפואיים וסבלה קשות מתוצאות המקרה. לטענתה, העירייה היא האחראית לתאונה בשל רשלנותה ועליה לפצות אותה בשל כל הנזקים שנגרמו לה.
השופט אריאל חזק קיבל את גרסת התובעת, ואף קבע כי במקום בו נפלה האישה נפלו בעבר אנשים נוספים ותלונות בעניין אף הופנו לעירייה, אך היא לא עשתה דבר בנושא. השופט פסק, כי מאחר שמדובר במקום שמועד לפורענות, היה על נציגי העירייה לדאוג לנקיון המקום מזמן לזמן או להחליף רצפות לכאלו מחוספסות יותר, כדי למנוע החלקות. משכך, יש להטיל את רוב האחריות לנפילת התובעת על העירייה.
השופט קבע כי העירייה תשלם לתובעת פיצוי של 74,884 שקל, הכולל פיצוי בשל כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות רפואיות (א 651-06 כהן גיזלה נ' עיריית אשדוד).
רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
אם כן, כאשר מדובר באזור בעייתי, "מועד לפורענות" כדברי בית המשפט, אשר לא נעשה דבר כדי לתקנו, הגורם האחראי עשוי לשאת במלוא הנזק שנגרם לנפגע, והוא לא יוכל לטעון לרשלנות תורמת מצידו.
הקיבוץ התרשל, ויפצה צעירה שהחליקה
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דן בתביעה של צעירה בת 25, לפיצוי בשל נזקים שנגרמו לה עקב החלקה בשטח בריכת השחייה של קיבוץ רמת רחל ב-16 ביוני 2007.
מדובר בבריכה שהיא מגודרת, וקיים פתח שדרכו עוברים במעבר מהבריכה לשטח המדשאות או ההפך. מעל הפתח מוצב צינור מים עם מקלחון, שניתן להפעלה באופן ידני.
לטענת התובעת, בשל מים שהצטברו באזור הפתח, היא החליקה ונפלה על הרצפה בדרכה מהבריכה לשטח המדשאות. לתובעת נגרם שבר בכף ידה הימנית , וכן נגרמו לה חבלות בברך והיא נעדרה מעבודתה במשך 46 ימים.
הקיבוץ טען מנגד, כי נפילת התובעת נגרמה בשל רשלנותה, ולחילופין - יש לייחס לה רשלנות תורמת, וזאת משום שהיא רצה באזור הפתח.
השופט מוריס בן-עטר קבע, כי הקיבוץ התרשל בכך שלא דאג לפתרון שימנע החלקה במקום. נקבע, כי לא די בשטיחון למניעת החלקה, שמצוי ממש בפתח עצמו, שלא רק שאינו משתרע לכל רוחב הפתח, אלא גם אינו מכסה את כל השטחים שבהם נוצרת רטיבות עקב הפעלת המקלחון שמעל הפתח.
בהתאם לכך, השופט חייב את קיבוץ רמת רחל לפצות את התובעת ב-9,239 שקל בשל כאב וסבל, טיפול ועזרת צד ג', נסיעות והוצאות רפואיות (ת"ק 2755.08 דואיב פנינה נ' קיבוץ רמת רחל מרכז הספורט).
עינינו הרואות, כי כמו בפסק-הדין בעניין גיזלה, גם כאן נקבע, כי הגורם האחראי (הקיבוץ) התרשל ולא עשה דבר כדי למנוע החלקה באזור הבריכה. ועל כך, הוא ישלם.
החובש התרשל; האחריות - על כפר המכביה
במקרה אחר, בית המשפט לא קיבל את כל גרסת התובע שנפגע בבריכה, אך הטיל אחריות מסוימת על המקום, בשל התרשלות בטיפול בתובע שנפגע. לפעמים מדובר בחוסר תשומת לב של הנפגע, אך אם הטיפול בו לא מקצועי ולא ראוי - בהחלט יש מקום לפיצוי.
בית משפט השלום בתל אביב דן בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שאירעו לתובע בזמן ששהה בבריכת מועדון ספורט של כפר המכביה. התובע, יליד 1937, הגיעה לבריכה ב-28 בספטמבר 2005, ובזמן שהלך ליד שפת הבריכה, נתקל לדבריו במכשול ברצפה, נפל ונחבל בכל גופו.
התובע טען, כי החובש שהגיע למקום בדק אותו בדיקה שטחית, רשלנית, לא יסודית והורה לו ללכת הביתה. בהמשך, התובע עבר בדיקות וצילומים, שממצאיהם הראו כי נגרמו לו מספר שברים בקרסול רגל שמאל, וכן התרסקות הרגל במקומות השברים.
כפר המכביה טען מנגד, כי התובע לא הוכיח קיומו של מפגע כלשהו, וכי התובע נפל בשל חוסר תשומת לב, כאשר הוא רצה לקצר את הדרך בפינת הבריכה.
השופטת חדווה וולצקי קבעה, כי התובע לא הוכיח שהיה בבריכה מפגע העולה כדי רשלנות מצד כפר המכביה. עם זאת, נקבע כי בהתנהגות החובש הייתה משום רשלנות כלפי התובע, ומשכך יש להטיל על כפר המכביה אחריות בשל אפשרות להחמרת הפגיעה ממנה סבל התובע. "רשלנות החובש טמונה בעצם העובדה שהתובע הלך בכוחות עצמו לרכבו. מתוקף תפקידו, היה על החובש ליידע את התובע על הסיכונים הטמונים בהליכה על רגל לגביה קיים חשש לשבר, ולנסות למנוע מן התובע מלדרוך על הרגל עד לקבלת טיפול רפואי מתאים", כתבה השופטת.
בשל כך, נקבע כי על כפר המכביה וחברת הביטוח מגדל, אשר מבטחת אותו, לפצות את התובע ב-5,000 שקל. כאמור, סכום הפיצוי משקף אך ורק את החמרת הפגיעה כתוצאה מהטיפול הרפואי הראשוני הלוקה בחסר, אשר ניתן לתובע על ידי החובש
(ת"א 16307-07 נימני בנימין נ' כפר המכביה בעמ ואח').
וכמה מילים לסיכום
המסקנה העיקרית מהמקרים שתוארו, היא שכדאי להיזהר בזמן השהייה בבריכה ובשטחה. החלקה בבריכה יכולה להיות לא נעימה, ואף מסוכנת מאוד. כאבים, אובדן ימי עבודה והיזקקות לטיפולים רפואיים - כל אלו הם מנת חלקם של אנשים שבאו לשחות וליהנות, וקיבלו, לצערם, משהו אחר לגמרי.
נכון שאי אפשר להיזהר תמיד, כל הזמן, ולצפות כל מכשול, אבל מודעות לסביבה המסוימת בה נמצאים, לא תזיק. מובן, שמהצד השני של הדברים, על כל בריכה, והגורם המחזיק בה, לערוך בדק בית - לתקן את הדרוש תיקון, ולעשות כל שביכולתם כדי למנוע סכנת החלקה והישנות מקרים כגון אלו. אי מתן תשומת לב לדרוש תיקון ושיפור עלול לעלות ביוקר.
