ביהמ"ש לעניינים מנהליים בבאר-שבע דן בעתירה של אזרחית אוקריאנה לקבל מעמד בישראל.
העותרת 2 , אזרחית אוקראינה, נכנסה לראשונה לישראל ב- 1996 כבת זוגו של אזרח ישראלי במסגרת ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל עקב כך. ב- 2002 התגרשו בני הזוג, ההליך המדורג הסתיים והיא נדרשה לצאת מישראל.
לאחר שהמשיכה לשהות מספר שנים בישראל, ללא היתר, התפתחה מערכת יחסים זוגית, חד מינית, בינה לבין העותרת 1 שהיא אזרחית ותושבת ישראל.
בכתב העתירה טענו העותרות כי "בשלוש השנים האחרונות הן נשואות זו לזו באמצעות חוזה משפטי מוסדר. הסכם יחסי ממון נחתם ביניהן בתאריך 8.11.07 במשרד עו"ד.
השתיים פנו למשרד הפנים באפריל 2006 בבקשה לפתוח בהליך מדורג חדש בעניין העותרת 2 בהתאם להוראות נוהל המשיבה בדבר "הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראליים, לרבות בני אותו מין (מס' 5.2.009)".
משרד הפנים דחה את הבקשה, מהנימוק שע"פ הנוהל, על בן הזוג הזר להיות באשרה זמנית תקופה של שבע שנים – בטרם יהיה זכאי לאשרת הקבע. על החלטה זו, הגישו העותרות את העתירה.
ההבחנה היא לגיטימית
לטענת העותרות, הנוהל (הדורש שבע שנות אשרה זמנית) מפלה לרעה בני זוג מאותו המין מהנוהל הקיים לעניין בני זוג נשואים, ולפיו בן זוג זר הנשוי לישראלי עשוי לקבל את אשרת הקבע כבר בחלוף תקופה של 4 וחצי שנים מתחילת ההליך המדורג.
נשיא ביהמ"ש, השופט יוסף אלון, דחה את העתירה, וקבע כי ההבחנה לעניין זה בין ההתייחסות הנדרשת לבקשה לקבלת מעמד של בן זוג נשוי לבין זוג "הידוע בציבור" – היא סבירה ולגיטימית.
".... הדברים אמורים בזוגיות "ידועה בציבור" של איש ואשה – ומכוח הנוהל האמור גם בזוגיות של בני זוג בני אותו המין", כתב השופט בפסק הדין.
בכל מקרה, נקבע כי העתירה למשרד הפנים הוגשה מוקדם מידי, בטרם חלפו שלוש וחצי שנים מתחילת ההליך המדורג.
הנשיא אלון דחה את העתיקה, וחייב את העותרות בהוצאות של 7,500 שקלים.
(עת"מ 22202-07-10 אוזמוס נ' משרד הפנים)
אזרחית אוקריאנה ש"נשואה" לאזרחית ישראל לא תוכל לקבל מעמד בישראל
ביהמ"ש דחה לאחרונה עתירה של אזרחית אוקראינה לקבל מעמד בישראל. נקבע, כי הנוהל (הדורש שבע שנות אשרה זמנית) אינו מפלה לרעה בני זוג מאותו המין מהנוהל הקיים לעניין בני זוג נשואים.
25.10.10
תאריך עדכון: 25.10.10
2 דק'
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים
לאן נעלמו כל הפרשיות של בחירות 2020 מועד ג'?
מה באמת עומד מאחורי הפרשיות המשפטיות המדוברות, מה קורה איתן היום והאם יש להן בסיס משפטי או שמא מדובר היה בעיקר בספין פוליטי?
מאת:עו"ד יוסף תמיר
10.05.207 דק'
תיקון 109 לחוק התכנון והבניה - סקירה
התיקון לחוק הוא תמונת מראה לפיחות בסמכותם של נבחרי הציבור
מאת:עו"ד ירון אור
11.06.1710 דק'
העירייה גבתה שלא כדין, ועל כן תחזיר כספים
הסכום שנגבה עבור צריכת המים היה גבוה מהמותר. על כן, עיריית טבריה תחזיר לתושב העיר 1,369.50 שקלים. כך קבע לאחרונה ביהמ"ש לתביעות קטנות בטבריה.
מאת:מערכת משפטי
17.02.112 דק'