בחג הפסח אנו חוגגים את שחרור בני ישראל מעבדות במצרים. אך האם היום אנחנו משוחררים מכבלי העבדות? מהי "עבדות מודרנית"? מה הם הסימנים לכך ואיך ניתן להתמודד עם תופעה זו על פי חוק? בשורות הבאות נבחן יחד עם עו"ד שירן הורוביץ הללי, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד ויינברגר ברטנטל, את סוגיית ניצול העובדים וההתעמרות בעבודה ואת הכלים החוקיים העומדים לרשות העובדים ונבין כיצד לזהות ולמנוע את התופעה.
עו"ד הורוביץ הללי, מהי "עבדות מודרנית" ואילו מצבים היא כוללת?
"חשוב להבהיר כי המונח 'עבדות מודרנית' הוא מונח חברתי ולא מונח משפטי. כאשר אנו מדברים על "עבדות", אחת האסוציאציות הראשונות שלנו היא בני ישראל עובדים בפרך בבניית הפירמידות במצרים. ה'עבדות' היום נראית אחרת. מייסד הארגון האמריקאי "לשחרר את העבדים" מגדיר עבדות מודרנית כך: כאשר אדם שולט באדם אחר בעזרת כוח ו/או אלימות למטרת ניצולו בהתאם למטרותיו האישיות.
עו"ד שירן הורוביץ הללי. צילום: ורד פרקש
"ההגדרה לעיל עשויה לכאורה להתכתב עם המציאות המשפטית הנוכחית, המכירה בתופעה העונה לשם ״התעמרות בעבודה״ המתארת התנהגות אגרסיבית לא ראויה, חוזרת ונשנית כלפי עובד, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בהשפלה, התנכלות או מתן יחס מזלזל המלווה לרוב, בהתפרצויות ובמחוות גוף אלימות ופוגעניות שלעתים מגיעות עד לכדי התעללות פיזית של ממש".
מהי תופעת ההתעמרות והניצול במקומות עבודה?
"רוב המקרים המדווחים של תופעת התעמרות בעבודה מצביעים על התעמרות מצד ההנהלה אשר עושה שימוש בכוחה לרעה. לעתים מעסיקים עושים שימוש לרעה בכוחם, תוך ניצול מעמדם של העובדים המוחלשים, עובדים שקרובים לגיל פרישה, עובדים במצב סוציואקונומי נמוך, נשים בהריון/ טיפולי פוריות, הורים גרושים, אמהות חד הוריות, עובדים שנקלעו לחובות כספיים, עובדים זרים וכדומה.
"אלה הם עובדים שזקוקים נואשות לפרנסתם וליציבות כלכלית, ומשכך, הרבה פעמים הם בוחרים לספוג את היחס המתנכל המופנה כלפיהם ומעדיפים זאת על פני אפשרות עזיבת מקום עבודתם תוך חשש ופחד אמיתי שמא לא ימצאו מקום עבודה אחר וייוותרו ללא כל מקור הכנסה".
כיצד ניתן לזהות כי עובד נקלע למצב של ניצול או התעמרות?
"אלה הם הסימנים העיקריים להתנהגויות פוגעניות נפוצות במקום עבודה:
> זלזול והמעטה בערכו של העובד, לרוב באופן מילולי.
> הקצאת עבודה רבה מדי והמעטה בחשיבות החיים הפרטיים של העובד (במיוחד עבור עובדים שאינם מקבלים גמול על שעות נוספות).
> הטרדת העובד על ידי ניהול-מיקרו (ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר והפגנות שליטה) של משימותיו וזמנו.
> ביצוע הערכות תכופות מדי וביצוע מניפולציות למידע. למשל, התמקדות במאפיינים שליליים ובכשלונות והקצאת משימות אשר נועדו ותוכננו להיכשל.
> ניהול על ידי איומים והפחדות.
> גניבת קרדיט וניצול העובד באופן לא הוגן.
> מניעת גישה להזדמנויות.
> המעטה ביכולות העובד כדי להצדיק את פיטוריו.
> התנהגות הרסנית אימפולסיבית של המעסיק.
מה הקשר בין תחושת עבדות לבין התעמרות בעבודה – האם יש הקבלה משפטית וכיצד?
"כפי שצוין, תחושת עבדות עשויה להיות זהה לחלוטין לתחושת התעמרות בעבודה שכן הסממנים די זהים ובאים לידי ביטוי, בין היתר, בתחושת העובד שהמעסיק מנצל לכאורה את חולשתו להזדקקותו של העובד למקום עבודתו ולפרנסתו, תוך ידיעה כי העובד לא יעזוב את עבודתו לאור הנסיבות שתוארו לעיל, ובכך בעצם העובד משועבד למקום עבודתו".
כיצד עובד שחש כי זכויותיו נרמסות יכול לפעול ולמצות את זכויותיו?
"ככל שעובד חש כי זכויותיו נרמסות ונפגעות, עליו לפנות תחילה בזמן אמת לאחראי משאבי אנוש/ מנכ״ל החברה ולהביא לידיעתו את שמתרחש, תוך דרישה להתערבות הולמת והפסקת הפגיעה בו. ככל שהדבר לא בא לידי פתרון, מוטב כי העובד יפנה לקבל ייעוץ משפטי שיסייע וינחה אותו כיצד נכון לפעול בהתאם לנסיבותיו האישיות".
מה הן החובות המוטלות על מעסיקים למניעת תופעות ניצול עובדים ואיזה פיקוח יש עליהם אם בכלל?
"קיימות מספר חובות שמוטלות על מעסיקים כדי למנוע תופעות של ניצול עובדים:
חוקי עבודה ושכר מינימום - מעסיקים מחויבים לשלם לעובדים שכר המתאים לדין ולדאוג לתנאי עבודה הוגנים. קיים פיקוח ממשלתי שדואג ומבקר כי קיימת עמידה בחוקי העבודה וחקירה של הפרות. עובד שמרגיש כי זכויותיו נפגעו יכול לפנות ליחידת האכיפה של משרד העבודה ולדווח על הפגיעה האמורה בעניינו.
חובת תום לב - חובת תום לב היא חובה מוגברת החלה הן על המעסיק והן על העובד. תחת חובה זו, המעסיק מחויב, בין היתר, לנהוג עם העובדים בהוגנות, יושר, תוך שמירה על כבודם ושמירה על זכויותיהם השונות. חובת תום הלב וההגינות, השוררת בין הצדדים ליחסי עבודה, אינה תלויה בזמן והיא משתרעת החל מהשלב הטרום חוזי, ממשיכה במהלך קיום יחסי העבודה, ובמובנים מסוימים שוררת גם לאחר ניתוקם.
במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה עבודה, יש לנקוט באמות מידה מחמירות בכל הנוגע והמתייחס לתום הלב, כפי שמצא בית הדין לנכון לעשות בסוגית תום הלב בקיומו של חוזה עבודה. ישנם חוזים שבהם דרישת תום הלב מוגברת - על צד לחוזה להיות בבחינת "מלאך" לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו.
"יחסי עבודה", אומרת עו"ד הורוביץ הללי, "הם יחסים מיוחדים במינם, יחסים קרובים מאד ומתמשכים. על כן, דרושה הגינות מוגברת ביחסי עבודה, נאמנות מיוחדת ותום לב מוגבר. כאשר מדובר ביחסי עבודה נדרש מכל צד ליחסים, לא רק לא לפגוע באינטרסים של הצד השני, אלא גם לדאוג לאינטרסים של הצד השני.
יחסי העבודה אם כך, דורשים לא רק תום לב אלא גם הגינות, שהיא מידה החורגת מעבר לחובת תום הלב. בתי הדין מעניקים למונח תום לב פירוש מרחיב הדורש גם הגינות, והדברים אף מקבלים חיזוק, כאשר מדובר במעסיק שהינו רשות ציבורית כמו גם במקרים של פער מעמדות בין המעסיק לבין התובע.
כך לדוגמה, בפסק הדין בעניין שלומי ירון נפסק כי פיטורי עובד במטרה שלא יקבל לידיו במועד מסוים תיק לקוחות כמתחייב מהסכם ההעסקה מגיע כדי חוסר תום לב בקיום חוזה העבודה ומקנה לעובד זכות לפיצויים או לאכיפה (קבלת תיק הלקוחות).
האם החקיקה הקיימת מספקת כדי להתמודד עם אתגרים אלה במקומות עבודה ולאילו סנקציות משפטיות עלולים מעסיקים להיחשף אם יתגלה שהם מנצלים עובדים?
"החוקים הקיימים כיום והפסיקה הרווחת בהחלט מספקים רשת רחבה של הגנה וכלים שעומדים לזכות העובדים אשר זכויותיהם נפגעו. בנוסף, קיימת אפשרות להטלת סנקציה כספית על מעסיק שהפר זכויות של עובד, מבלי שזה יאלץ לגרור את עצמו ואת המעסיק לבית הדין לעבודה. זאת, על ידי הענקת סמכויות לשר התמ"ת או למי מטעמו לפעול בנושא.
"על פי ההמלצה, אם משרד התמ"ת יקבל תלונה מעובד, ישלח המשרד התראה למעסיק כדי לאפשר לו לפתור את הבעיה בתוך 30 יום. בפרק זמן זה יוכל המעסיק להשמיע את טיעוניו, אם ירצה, בפני ועדה מיוחדת שתקום בעקבות ההמלצות. בתום תקופה זו רשאי משרד התמ"ת להטיל סנקציה כספית כנגד המעסיק, שעשויה לגדול במידה ומדובר בהפרת זכויות של מספר עובדים או הפרה חוזרת.
"בנוסף, תינתן למעסיק זכות ערעור שתידון לא יותר מ-14 יום, בסופה יוחלט סופית על הטלת הסנקציה, שגובהה ייקבע על ידי הוועדה. אם ייוודע כי המעסיק ממשיך להפר את חוקי העבודה למרות הסנקציה, המדינה (ולא העובד לבדו) תפעל כנגדו בהליך פלילי.
"הליך זה אמור להרתיע את המעסיקים מלהפר את זכויות העובדים ובמקביל, להקל על העובדים שחששו עד כה לפנות לבתי הדין לעבודה בשל ההליך הארוך וההוצאות הכספיות. ככל שההליך המפורט לעיל לא בא לידי פתרון, תמיד קיימת לעובד האפשרות להגיש תביעה נגד מעסיקו בבית הדין לעבודה".
לסיכום, חרף המסר המשמעותי של חג הפסח, הצורך בשחרור מעבדות עדיין רלוונטי גם בימינו. קיימים סימנים מוקדמים שעל עובדים להיות ערים אליהם על מנת למנוע את הפיכתם ל"עבדים מודרניים" במקום העבודה. בידי העובדים כלים משפטיים יעילים לזיהוי והתמודדות עם תופעות אלו, בעזרת משרד ממשלתי ייעודי ובתי דין לעבודה. מהוראות חוק העבודה ועד לפסיקת בתי המשפט - התמונה ברורה: על זכויות העובדים להיות מוגנות והרשויות אמורות לפעול כנגד ניצול עובדים ולראות בו עבירה פלילית.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
